מחמאה

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

מחמאה היא מילה או משפט המבטאים את הערכת האומר אותה ואת דעתו הטובה על נושא כלשהו, בדרך כלל פעולות של אדם, תכונותיו, אופיו, מראהו וכדומה. המחמאה נסובה על פעולה או אישיות. במחמאה נהוג להגזים מעט כדי לתת תחושה טובה למוחמא, אך למחמאה תמיד יהיה בסיס אמיתי. המחמאה נאמרת בדרך כלל בטון גבוה כאשר הקול מלא בצליל התפעלות.

בשיעורי חינוך ילדים ושלום בית מרבים לעסוק בצורך האנושי במחמאות, יש הטוענים כי זהו הצורך הנפשי העמוק ביותר יותר מכסף וחיים. אך לא רק, בכל תחומי החיים והקשרים הבין אישיים קיים הצורך במחמאה כיון שהיא גורמת למוחמא לנחת ושמחה, ומעוררת אצלו מוטיבציה להמשיך לפעול בנושא שעליו קיבל מחמאה.

המילה מחמאה חודשה בעברית על בסיס הבנה שגויה בפסוק "חָלְקוּ מַחְמָאוֹת פִּיו" כמו מֵחֲמָאוֹת כלומר דבריו היו חלקים יותר מ-חמאה ו"רַכּוּ דְּבָרָיו מִשֶׁמֶן". בלשון הקודש יש לומר "קילוס".

ביהדות

  • על הפסוק[1]לבן שיניים מחלב", דרשו חז"ל[2] 'טוב המלבין שיניים לחברו יותר ממשקהו חלב'.
  • הרמב"ם כותב[3] ”אתה מוצא רוב בני האדם מייגעים נפשותיהם וגופיהם בעמל ויגיעה שאין למעלה ממנה, עד שיגיע לו מעלה וכבוד ושינשאוהו בני אדם”.

מילים נרדפות

  • דברי שבח.
  • קומפלימנט (סלנג, מאנגלית).
  • מילות הערכה.

מחמאה סרקסטית

בסרקזם משתמשים במחמאה כדי לפגוע ולא כדי להחמיא, אך אז צליל הקול משתנה. ” כל הכבוד שהגעת להתפלל שחרית בשעה 10:00.”

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ בראשית מט
  2. ^ כתובות קיא:
  3. ^ פירוש המשניות פרק חלק סנהדרין