מחלת פברי
 | |
| האנזים אלפא-גלקטוזידאז | |
| קישורים ומאגרי מידע | |
|---|---|
| eMedicine | article/1952086 |
| DiseasesDB | 4638 |
| MeSH | D000795 |
| OMIM | 301500 |
| סיווגים | |
| ICD-10 | E75.2 |
מחלת פברי היא מחלת אגירה ליזוזומלית. זוהי מחלה גנטית תורשתית ונדירה שבה קיימת ירידה ברמת הפעילות של האנזים אלפא-גלקטוזידאז A. כתוצאה מכך, נפגע פירוק חומר שומני-סוכרי בשם גלובוטריאוזילצרמיד (GL-3) אשר נאגר ומצטבר בתאים שונים בגוף, ביניהם בתאי האנדותל של כלי הדם (התאים המצפים את החלל הפנימי של כלי הדם), קרדיומיוציטים (תאי שריר הלב), תאי מערכת ההולכה של הלב, מסתמי הלב, תאי עצב, תאים שונים בכליה ועוד. מחלת פברי עוברת בתאחיזה לכרומוזום X. שמות נוספים למחלת פברי הם: Anderson-Fabry disease, Angiokeratoma corporis diffusum, Ceramide trihexosidosis ו- Sweeley-Klionsky disease.
תסמינים
בהיעדר טיפול, מחלת פברי מחמירה עם הזמן. התסמינים הראשונים מופיעים בילדות ומאופיינים בכאבים עזים (קבועים או בהתקפים) בקצות הגפיים, אי סבילות לחום וקור, חוסר הזעה. עם העלייה בגיל נוספים נגעים עוריים אופייניים בצבע אדום-סגול שיופיעו על פי רוב באזור המפשעה והטבור (angiokeratoma) וכן עייפות רבה. בגיל הבגרות ישנה הקלה בכאבים אולם אז מתחילים להופיע סימנים לנזק בלתי הפיך בכליה, בלב ובמוח. נזקים אלו נובעים מן האגירה ההולכת ומצברות בתאים השונים.
פגיעה בכליות מתחילה כבר בגיל ההתבגרות והיא ניתנת לאבחון על ידי הימצאות חלבון בשתן. הפגיעה תחמיר עם הגיל עד לכשל כלייתי המופיע בסביבות גיל 40. פגיעה בלב ובכלי הדם עשויה להוביל למחלת לב או שבץ-לב בגילאי 30 - 50; כמו כן, מחלת לב בגיל צעיר עשויה לרמז על מחלת פברי. הפגיעה בכלי הדם במוח מעלה את הסיכון להתפתחות שבץ מוחי. ייתכנו גם סימנים וסימפטומים נוירולוגיים אחרים כגון: צלצולים באוזניים עד איבוד שמיעה, סחרחורת. חולשה עד שיתוק אזורי של פלג גוף מסוים, הפרעות דיבור, הפרעות ראיה ועוד. בנוסף לתסמינים אלה החולים עלולים לסבול מכאבי בטן לאחר הארוחה, שלשולים ואף דיכאון. אחד המאפיינים הייחודיים של מחלה זו היא הופעת כתמים לבנים בצורת כוכב על קרנית העין (cornea verticillata). ממצא זה אינו פוגע בראייה אך במידה שמתגלה הוא מסייע באבחון המחלה.
סוגי המחלה
יש המסווגים את מחלת פברי לשלושה סוגים עיקריים:
- סוג קלאסי - תחילת המחלה בגיל 4–8 שנים עם התסמינים שתוארו בסעיף הקודם כאשר, תוחלת החיים בגברים, ללא טיפול באנזים חליפי, היא בממוצע 41 שנים.
- הסוג הכלייתי - המחלה מופיעה לראשונה בעשור השלישי לחיים (גיל 25 בקרוב). צורה זו כוללת בעיקר מחלת כליות ותוחלת החיים היא בסביבות 60 - 70 שנים.
- הסוג הלבבי - המחלה מופיעה לראשונה בתחילת העשור החמישי לחיים (גיל 40 בקרוב). צורה זו כוללת בעיקר מחלת לב ותוחלת החיים היא בסביבות 60 - 70 שנים.
אבחון
אבחון המחלה נעשה באמצעות בדיקת דם. הבדיקה שונה בגברים ובנשים, משום שהגן הפגום במחלת פברי מופיע על כרומוזום המין X (ראו הסבר ב"פאתופיזיולוגיה וגנטיקה")
בגברים תבוצע בדיקה הבוחנת את רמת פעילות האנזים אלפא גלקטוזידאז A בדם או בתאי דם לבנים. לאישור האבחנה ולמציאת המוטציה, יש לבצע אבחון גנטי.
במקרה של חשד למחלת פברי בנשים בדיקת פעילות האנזים אינה מספקת כיוון שתוצאה תקינה בבדיקה זו איננה שוללת מחלה. לפיכך, בנשים יש לבצע אבחון גנטי המבוצע מחומר גנטי המופק מתאי דם לבנים.
פתופיזיולוגיה וגנטיקה
הגן הנפגע במחלה נקרא אלפא גלקטוזידאז A; פגיעה בגן זה גורמת לאגירה של הגלוקוליפיד גלובוטריאאוזילצראמיד (globotriaosylceramide, המוכר גם כ- Gb3, GL-3 או ceramide trihexoside) בכלי הדם וברקמות אחרות. כתוצאה מכך נפגע תפקודן התקין של הרקמות. כיוון שהגן הפגום נמצא על כרומוזום המין X, יהיו תסמיני המחלה חמורים יותר בגברים המיזיגוטיים (הנושאים רק כרומוזום X אחד המכיל מוטציה בגן המקודד לאלפא גלקטוזידאז A). בנשים הטרוזיגוטיות (הנושאות כרומוזום אחד עם גן פגום וכרומוזום אחד עם גן תקין) תופיע מחלת פברי בדרגות חומרה שונות, ממחלה קלה יחסית- עד מחלה קשה כמו אצל הגברים. מניחים שהשונות הזאת נובעת מהדפוסים השונים של אינאקטיבציה של כרומוזום ה-X.
טיפול
פותחו שתי תרופות לטיפול במחלה על ידי מתן אנזים חליפי המחליף את האנזים אלפא גלקטוזידאז A הפגום במחלה. בטיפול זה ניתן האנזים החסר באינפוזיה לתוך הוריד פעם בשבועיים. חברת TKT Shire פיתחה את התכשיר רפלגל Replagal (שם גנרי: אגלזידאז- אלפא) וחברת ג'נזיים (Genzyme) פיתחה את התכשיר פברזיים (Fabrazyme, שם גנרי: אגלזידאז- בטא). פברזיים קיבל אישור שיווק הן מרשות המזון והתרופות האמריקאית בארצות הברית (FDA) והן מן הרשות האירופאית EMA (אישור מלא) ואילו רפלגל מאושר לשיווק רק באירופה . בישראל משווקים שני התכשירים והם אף כלולים בסל-הבריאות. ההבדל בין התכשירים נובע מכך שפותחו בשתי מערכות ביולוגיות שונות והם ניתנים במינונים שונים.
פברזיים מיוצר בתאי CHO (Chinese Hamster Ovary cells) וניתן במינון של 1 מ"ג לק"ג משקל גוף של החולה כל שבועיים ואילו רפלגל מיוצר בתאים פיברובלסטים ממקור אנושי וניתן במינון של 0.2 מ"ג לק"ג משקל גוף של החולה כל שבועיים.
קישורים חיצוניים
- הערך "מחלת אנדרסון-פברי - Anderson-Fabry disease", באתר ויקירפואה
- קהילת פברי
- המחלקה לגנטיקה בית החולים מאונט סיני ניו יורק
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
28109754מחלת פברי