מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ג'יין ג'ייקובס |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | ספר עיון |
| הוצאה | |
| תאריך הוצאה | 1961 |
| מספר עמודים | 529 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הוצאת בבל |
| תאריך | 2008 |
| תרגום | מרים טליתמן |
מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות (באנגלית: The Death and Life of Great American Cities) הוא ספר עיון וביקורת מאת העיתונאית ג'יין ג'ייקובס. הספר נחשב לאחד החשובים ביותר בעולם על ביקורת ציבורית בנושא של תכנון עירוני במאה ה-20, ולמבשר של תנועת העירוניות המתחדשת.
הספר, שיצא לאור בשנת 1961, מכיל ביקורת נוקבת כלפי קווי המדיניות של תכנון עירוני מהסגנון המודרני.
ג'ייקובס, שהייתה עיתונאית ועורכת חסרת ניסיון פורמלי בתכנון, החלה לכתוב את הספר בשנת 1958 כמחאה מול המוסד התכנוני של אותה תקופה.
בשנת 2008 יצא הספר לאור בעברית בהוצאת בבל, בתרגומה של מרים טליתמן, בסדרת "ארכיטקטורות" בעריכת אור אלכסנדרוביץ'.
ביקורת על הזרם המודרני בתכנון ערים
ג'ייקובס טענה כי הפיתוח המודרניסטי הורס קהילות פנים-עירוניות שהיו קיימות בעיר. היא יצאה במיוחד כנגד מתכננים מהזרם הרצאיונליסטי של שנות ה-60 ושנות ה-50 (ובאופן ספציפי נגד רוברט מוזס, מחשובי המתכננים של ניו יורק באותה התקופה). ג'ייקובס טענה כי התכנון המודרניסטי דוחה את העיר, בגלל שהוא מנדה החוצה בני אדם שחיים בקהילה שמאופיינת בסיבוכיות בשכבות ובמה שנראה ממבט ראשון כמו כאוס[דרושה הבהרה].
המתכננים המודרניים השתמשו בהבנה דדוקטיבית כדי למצוא עקרונות לפיהם צריך לתכנן ערים. בין קווי מדיניות אלה, הדפוס האלים ביותר היה "חידוש עירוני (פינוי בינוי)", והדפוס הנפוץ ביותר היה ועודנו הפרדת שימושי קרקע (למגורים, לתעשייה, למסחר וכו'), וכן פרבור ופיתוח של התחבורה, הבינוי והמסחר כך שהוא מוטה לטובת שימוש מוגבר במכונית פרטית.
לטענת ג'ייקובס, קווי מדיניות אלה הורסים קהילות וכלכלות מקומיות על ידי יצירה של מרחבים עירוניים מבודדים ובלתי טבעיים. במקום זאת ממליצה ג'ייקובס על מרחב עירוני צפוף הכולל עירוב שימושי קרקע ורשת רחובות צפופה ומקושרת שישמור על הייחוד שיש בכל שכונה. היא שמה דגש על מגוון, תנודתיות ויתרות כניגוד הגישה המודרניסטית של סדר ויעילות. היא מתייחסת פעמים רבות לגריניץ' וילג' בניו יורק כדוגמה לקהילה עירונית תנודתית.
השפעת הספר
השפעה מרכזית אחת של הספר היא בתנופה שהוא נתן להקמת תנועה בתכנון העירוני בשם עירוניות מתחדשת. התנועה התמקדה בהתנגדות לפרבור על ידי הגדלת הצפיפות העירונית, הוצאת המכונית מהעיר ושיפור התחבורה הציבורית והתנאים להולכי הרגל.
הספר היה בעל השפעה חשובה על התכנון העירוני של טורונטו בקנדה. ג'ייקובס הייתה מעורבת בקמפיין ציבורי לעצירת דרך מהירה בעיר וגרה בעיר משנת 1968 ועד מותה בשנת 2006. עד היום נחשבת טורונטו אחת הערים המטרופוליניות היחידות בצפון אמריקה שהצליחה לשמור על מספר גדול של שכונות מגורים בלב העיר. הדבר מיוחס בחלקו לכתיבתה של ג'ייקובס ולפעילות הקהילתית המקומית שלה.
קישורים חיצוניים
- רקע על הספר בהוצאת בבל
- המדרכה פרק מתוך הספר - באתר הוצאת בבל
- יואב לרמן, הספר הכי חשוב בתחום תכנון הערים תורגם לעברית, עוד בלוג תל אביבי, 9 באפריל 2008
- ערן טמיר טאוויל, מותן וחייהן של ערים אמריקאיות גדולות, ערסיטקטורה, 4 במאי 2008
- מעין מור, בין תכנון עירוני לעלייתה הספונטנית של סולידריות חברתית, פוליטון, עיתון הסטודנטים של המחלקה למדע-המדינה באוניברסיטה העברית, 17 ביוני 2012
