מור רטי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לא ידועלא ידוע שם זה נכתב במקור בהתאם לסדר המזרחי; שם המשפחה הוא ריטי.

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מדען ריקה.

קברו בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט (5B-11-3)

מור רטי (בהונגרית: Réthy Mór; נאג'קרש, 9 בנובמבר 1846[1] – בודפשט, 16 באוקטובר 1925) היה מתמטיקאי, פיזיקאי יהודי-הונגרי, פרופסור, חבר האקדמיה ההונגרית למדעים. הוא היה בין עשרות המדענים היהודים שלא התנצרו כדי לקבל תואר פרופסור.

ביוגרפיה

לאחר לימודיו באוניברסיטאות בודה ווינה, הפך רטי לסטודנט באוניברסיטאות גטינגן והיידלברג עם מלגות ממשלתיות. הוא קיבל את הדוקטורט בהיידלברג בשנת 1874 והוזמן למחלקה לפיזיקה כמותית באוניברסיטת קלוז'-נאפוקה (אז הונגריה). הוא היה מהפרופסורים הראשונים לפיזיקה תאורטית בהונגריה. משנת 1886 היה פרופסור לגאומטריה ומאוחר יותר לפיזיקה תאורטית באוניברסיטת הטכנולוגית של בודפשט, ומספר פעמים דיקן האוניברסיטה. תלמידו הידוע ביותר היה תיאודור פון קרמן. הוא היה חבר מייסד של "החברה למתמטיקה ולפיזיקה", שנוסדה בשנת 1891.

רטי מילא תפקיד מרכזי בהקמת בית הספר למתמטיקה בקלוז'-נאפוקה. לזכותו של רטי יירשם כי מתמטיקאים מפורסמים כמו דיולה ואיאי, גיולה פרקש ולאיוש שלזינגר הגיע לקלוז'-נאפוקה.[2]

על המוניטין הבינלאומי שלו מעידה העובדה שבשנת 1924 קיבל תעודת דוקטורט כבוד מאוניברסיטת היידלברג ליובל החמישי של הדוקטורט שלו באוניברסיטה זו.

מור רטי הובא למנוחת עולמים בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה בבודפשט.

עבודתו

העבודות המשמעותיות ביותר בעבודתו המתמטית הן אלו בהן פירט את מורשתם של יאנוש בויאי ופרקש בויאי ופירט את תוצאותיהם בפירוט רב יותר. בתחילת דרכו בהוראה בקלוז'-נאפוקה, הוא עודד את אלה שהיו מעוניינים ללמוד את "הנספח של יאנוש בויאי" בהרצאתו שכותרתה הייתה "מה שנקרא טריגונומטריה מישורית שאינה אוקלידית" של מרחב הומוגני תלת ממדי (פורסם גם בצורה של עבודת גמר). בעבודתו הוא בנה את הטריגונומטריה של בויאי על בסיס רעיונות מקוריים. הוא פתח פרק חדש ומעניין בגאומטריה. מבדיקותיו הפיזיות הניסויות יש להדגיש את תוצאותיו לגבי צורת סילון נוזלי שאינו דחוס (שלא ניתן לדחיסה). הוא השתמש בכלים פונקציונליים מורכבים בחישובים. יש חשיבות רבה למחקר שלו על עקרונות אוסטוולד וכן על עקרונות המכניקה הקלאסית. הוא היה בין הראשונים שהעדיף את שיטות הניתוח הווקטורי בבדיקות הפיזיות שלו.

כתביו

מחקריו פורסמו בכתבי עת הונגריים, אך בעיקר ב-Mathematische Annalen. האקדמיה ההונגרית למדעים הזמינה אותו לפרסם מחדש את ה"טנטאמן של פרקש בויאי" (ביחד עם דיולה קניג). מחקריו התפרסמו בכתבי העת הבאים:

  • עלון של האגודה לרפואה ומדעי הטבע של קלוז'-נאפוקה,
  • הבוליטין האקדמי
  • הבוליטין למדעי הטבע
  • Annalen Poggendorff
  • Annalen Wiedemann,
  • דפי המתמטיקה והפיזיקה
  • הבוליטין של המתמטיקה ומדעי הטבע.

עבודות עצמאיות

לקריאה נוספת

  • רוברט אולאה-גאל: מהכלי עד האוקיינוס: חייו האקדמיים ועבודתו של מור ריטי (1846–1925), עורך: אישסטוואן גאזדה. המכון ההונגרי להיסטוריה של המדע, בודפשט, 2013, עמוד מסת"ב 978-615-5365-04-1, 222 (עם הביבליוגרפיה המלאה של ריטי)
  • גוסטאב ראדוש: מור ריטי. עלון אקדמי, 1925.

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מור רטי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ "מור ריטי" (בהונגרית). לקסיקון יהודי.. Sok lexikonban helytelenül 1848 szerepel születési évének.
  2. ^ Oláh-Gál Róbert: Szemelvények Réthy Mór levelezéséből, Polygon, 20. kötet 2. szám, 2012. május
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

34582142מור רטי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מור_רטי&oldid=2121547"