מור פורוס

מור פורוס, (במקור עד 1900 פופר, בהונגרית: Porosz Mór;‏ אלברטירשה, 22 באוקטובר 1867 – בודפשט, 9 בדצמבר 1935) היה בין השאר: רופא עור, אורולוג, סופר יהודי-הונגרי. חוקר ידוע שמאות ממחקריו וכתביו פורסמו בכתבי עת מקצועיים הונגריים וזרים.

ביוגרפיה

מור פופר נולד במשפחה יהודית כבנם של איגנץ פופר (1836–1924) ממנהיגי הקהילה היהודית בבודפשט ושל אווה שווייגר. הוא השלים את לימודיו בגימנסיה ברובע 5 בבודפשט (1878–1886), ולאחר מכן הפך לסטודנט בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בודפשט (1886–1892) (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד), שם הוסמך דוקטור לרפואה ב-9 בינואר 1892. מאוחר יותר השיג את ההסמכה של מורה לבריאות ורופא בית ספר תיכון ועבר את מבחן כקצין הרפואה. מינואר 1895 מונה למתמחה במחלקה לרפואת עור, שם עבד לצד ארנה שווימר.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, ביולי 1915, הועלה לדרגת רופא גדודי. הוא היה מפקד בית החולים למחלות עור של המחוז הצבאי של בודפשט וקיבל מספר עיטורים על שירותיו החשובים והמועילים. לאחר המלחמה, הייתה לו פרקטיקה פרטית במרפאתו בכתובת 64 Vilmos kasár út (היום דרך בייצ'י-ז'ילינסקי). הוא היה עמית מערכת קבוע בכתבי עת רפואיים הונגריים, גרמניים ואמריקאים, שבהם פורסמו מאות מאמרים ומחקרים שלו בנושאים הקשורים למחלות עור ואיברי הרבייה. מותו נגרם מסרטן הריאות.

הוא היה חבר באגודה הספרותית היהודית-הונגרית וקבור בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.

משפחתו

אשתו הייתה אילונה לייטנר (1874–), בתם של הסוחר פילפ לייטנר ושל רוזליה ורטהיימר, לה נישא ב-15 באוגוסט 1893.

ילדיהם:

• יוליאנה פורוס (1894–? ). בעלה מיקשה קרמר (1890–?) היה פקיד בנק,ב-Magyar Bank és Kereskedelmi Rt.
• אמברוש פורוס (1898–1943), רופא שיניים. הוא ניספה בשואה בחזית הרוסית כעובד כפייה במחנות שירות העבודה כשירות. אשתו הייתה שרולטה הלפרן (1903–? ).
• אווה לילה פורוס (1900–1977). בעלה היה שאנדור גסטש (שלזינגר) (1897–?).
• רוז'ה מגדולנה פורוס (1906–?). בעלה היה הרופא ד"ר רופא גזה באלינט (ברייזך) (1893–?).

מחקריו וכתביו (חלקי)

• על טיפול במחלות prostata lobos והיפרטרופיה, כמו גם בטיפול ב-pollutio prostatorrhoea ו-spermatorrhoea עם זרם פאראדיי. (רפואה, 1897, 50–51)
• על שפיכה לא תקינה. (רפואה, 1898, 36., 38., 40., 42., 44–45, 47., 49)
• על טיפול בשפיכה ובכמה הפרעות בערמונית עם זרם חשמלי. בודפשט, 1898
• על שפיכה לא תקינה. בודפשט, 1899
• לגבי הטלת שתן חריגה. (רפואה, 1899, 32–33; 35)
• Atonia prostatae. הרצאה באספה הנודדת של רופאים ואנשי טבע הונגרים בסובוטיצה. (רפואה, 1899, 43)
• על epididymitis sympathica ו-epididymis עם פצעים סרטניים. (רפואה, 1900, 24)
• ריפוי פצעיים סרטניים עם חומצה גופרתית. הערות על טיפול בפצעיים סרטניים. (רפואה, 1900, 32)
• על הסרת pityriasis versicolor (כתמי גיל). (רפואה, 1900, 41)
• Tonogen suprarenale sec. על כמה מהאפליקציות המוצלחות של ריכטר. (רפואה, 1904, 32)
• טונוגן כחומר נגד הקאות. (רפואה, 1904, 38)
• על היצרות השופכה. (רפואה, 1905, 36., 38., 40)
• זיהום הנגרם על ידי הערמונית, spermatorrhoea ואימפוטנציה. (שבועון רפואי, 1909, 51)
• המתודולוגיה של טיפול בשופכה היפראמית. (שבועון רפואי, 1911, 31)
• נתונים לאנטומיה של הערמונית. (שבועון רפואי, 1912, 13–16)
• אבחון רפואי משפטי של אימפוטנציה וסטיות. (עיתון הרפואה של בודפשט)
• Pseudofrenulum praeputii. (רפואה, 1921, 29)
• טיפול רפואי בהגדלת הערמונית (היפרטרופיה). (רפואה, 1921, 43)
• דלקת עור ברגל הנגרמת על ידי גרביים צבועות בצורה גרועה. (רפואה, 1923, 25)
• על טיפול מודרני עגבת. (רפואה, 1923, 37–39)
• ריפוי של אימפוטנציה עם שפיכה מהירה (מבוסס על אטוניה של הערמונית). (רפואה, 1929, 37)
• על דלקת הערמונית והטיפול בה. (רפואה, 1932, 45)

לקריאה נוספת

• A magyar társadalom lexikonja. Budapest, A Magyar Társadalom Lexikona Kiadóvállalat, 1930. (לקסיקון החברה ההונגרית)
• Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Budapest, Makkabi, 2001 (אנגראש גרגיי: רופאים יהודים הונגרים מפורסמים ומצטיינים. הוצאת מכבי. בודפשט 2001)
• לקסיקון יהודי הונגרי. 1929. עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת.
• Szinnyei József: Magyar írók élete és munkái XI. (Popeszku–Rybay). Budapest: Hornyánszky. 1906. (יוז'ף סיניאי: חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים)

הערות שוליים

הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37225115מור פורוס