מורסנט

Moresnet
	דגל
	המקום בו שוכנת מורסנט כיום
ממשל
שפה נפוצה	הולנדית ; צרפתית ; גרמנית ; אספרנטו (החל מ-1908)
עיר בירה	קלמיס
היסטוריה
הקמה
תאריך הקמה	26 ביוני 1816
פירוק
תאריך פירוק	10 בינואר 1920
ישות קודמת	צרפת
ישות יורשת	בלגיה
שליטים בולטים	ארנולד דה לסאולקס (1817-1859) ; פיארה גריגנארד (1918-1920)
שטח בעבר	3.5 קמ"ר
אוכלוסייה בעבר	3,000 (נכון ל-1900) ; 3,500 (נכון ל־; 1914)
כלכלה
מטבע	פרנק צרפתי

a - גבול בלגיה-גרמניה (החל משנת 1843)
b - הדרך מאאכן ללייז'
c - הגבול בלגיה-גרמניה (החל משנת 1919)

מורסנט (Moresnet) או מורסנט הנייטרלית - הייתה משנת 1816 ועד 1919 טריטוריה משותפת אירופית זערורית ששטחה 3.5 קמ"ר, ששכנה בין פרוסיה לבלגיה. הטריטוריה התקיימה רק משום ששתי שכנותיה הגדולות לא הצליחו להגיע להסכמה למי תהיה שייכת, ולכן החליטו להפכה לשטח נייטרלי שבו ישלטו שתיהן שווה בשווה. מורסנט ממוקמת 7 ק"מ דרומית מערבית לאאכן, דרומית במישרין למפגש הגבולות גרמניה, בלגיה והולנד בואלסרברג (הר ואלס) המהווה את המקום הגבוה ביותר בהולנד.

הקמה

מפת אירופה שונתה בצורה משמעותית כתוצאה מקונגרס וינה בשנת 1815 ושורטטה מחדש כשהיא תואמת את מאזן הכוחות החדש. אחד מהגבולות ששונו היה בין "הממלכה המאוחדת של הולנד" ופרוסיה. הייתה הסכמה בין הצדדים לגבי רובו של הגבול שחפף את קו הגבול הקודם, אך סביב מורסנט נוצרה בעיה. בין הכפרים "מורסנט" ו"ניאו־מורסנט" היה מצוי מכרה האבץ יקר הערך "וִיֵי מונטן" (בצרפתית Vieille Montagne - ההר העתיק) או "אלטנברג" (בגרמנית Altenberg, אותה משמעות כבצרפתית). שתי המדינות היו להוטות לכלול משאב זה בתחומיהן ובשנת 1816 הושגה פשרה. הכפר "מורסנט" יכלל בתחום הולנד והכפר "ניאו־מורסנט" יהיה חלק מפרוסיה, אבל המכרה והכפר "קלמיס" ("לה קאלאמין") וסביבתו יהפכו בינתיים לשטח נייטרלי כששתי המדינות יכוננו מנהל משותף לשטח זה.

לשטח החדש הייתה צורה דמוית משולש שבסיסו הדרך הראשית מאאכן ללייז'. המכרה היה צפונית לדרך. משני צדי המכרה נמתחו שני קווים ישרים שנפגשו בהר ואאלסברג. בשנת 1830, כשבלגיה זכתה בעצמאותה מהולנד עבר השטח שבצד ההולנדי לשליטה בלגית ולכן הבלגים נטלו את המשרה של המנהל המשותף, אף שההולנדים לא ותרו באופן רשמי על השליטה במורסנט. בתחילה השטח נשלט על ידי שני ניצבים מטעם הממלכות, אחד מכל מדינה שכנה, אך אחר כך זכתה מורסנט למידה רבה יותר של מנהל עצמי כשנתמנה ראש מועצה והוקמה מועצה בת עשרה חברים. ראש המועצה (וגם ראש הטריטוריה) נתמנה על ידי שני הנציבים.

על החיים ב"מורסנט הנייטרלית" שלט מכרה האבץ כמעסיק העיקרי, שמשך עובדים רבים מהמדינות השכנות. עובדים אלה השלימו את האוכלוסייה ה"נייטרלית" המקומית, שאף פעם לא הייתה יותר מ-3,000 איש. התושבים נהנו מכמה יתרונות בשל היות השטח "נייטרלי". ביניהם מיסים נמוכים, אי קיום מכסים עם המדינות השכנות ומחירים נמוכים בהשוואה למחירים מעבר לגבול. רוב השירותים כדוגמת דואר התחלקו בין בלגיה ופרוסיה (בדומה לאנדורה). התושבים המקומיים ה"נייטרליים" יכלו לבחור באיזה צבא לשרת, והיכן להישפט. החיסרון במצב זה היה שאנשים ממורסנט נחשבו חסרי נתינות ולא הורשו להקים צבא משלהם.

הנפילה

כשהמכרה התדלדל בשנת 1885, התעוררו ספקות בנוגע לכושר ההישרדות של "מורסנט הנייטרלית". עלו מספר רעיונות על מנת לבסס את מורסנט כישות עצמאית, ביניהם, פתיחת קזינו ושרות דואר עם בולים משלו, אך רעיונות אלה נדחו על ידי הממשל המקומי. היזמה המעניינת ביותר הוצעה על ידי ד"ר וילהלם מולי ועל פיה תהפוך מורסנט למדינה הראשונה בעולם הדוברת אספרנטו, תחת השם "אמיקיו" (Amikejo – "מקום הידידות"). ההמנון הלאומי שהוצע היה מרש באותו שם באספרנטו. עם זאת, הזמן הלך ואזל לשטח זעיר זה. הן בלגיה והן פרוסיה לא ויתרו על דרישתן לשטח זה, ופרוסיה במיוחד הפגינה עמדה תוקפנית כלפי השטח סביב 1900 והואשמה בחבלה ובפגיעה בתהליך הניהול על מנת לאלץ להעלות את הנושא לסדר היום. בשנת 1914, בעת מלחמת העולם הראשונה, פלשה גרמניה לבלגיה, והגרמנים סיפחו את מורסנט בשנת 1915. היה זה סופה של "מורסנט הנייטרלית".

חוזה ורסאי של שנת 1919 יישב סופית את ה"נייטרלית הזמנית" שנקבעה מאה שנים קודם לכן, בקובעו כי מורסנט תהיה חלק מבלגיה. הגרמנים סיפחו את השטח בשנית למשך זמן קצר במלחמת העולם השנייה, אך השטח הושב לבלגיה בשנת 1944. מורסנט עדיין קיימת בצורה זו או אחרת תחת הרשות המקומית של "קלמיס/לה קלאמין", באזור הקרוי "הקנטונים המזרחיים" של בלגיה.