מוריץ דניאל אופנהיים

מוריץ דניאל אופנהיים (בגרמנית: Moritz Daniel Oppenheim‏; 7 בינואר 1800 – 26 בפברואר 1882) היה צייר יהודי-גרמני, שכונה "הצייר היהודי הראשון בעידן המודרני". עבודתו הושפעה משורשיו התרבותיים והדתיים, בזמן שהרבה מעמיתיו בחרו להמיר את דתם.

חייו

אופנהיים נולד ב"סמטת היהודים" (יוּדנגַאסֶה) בהנאו (Hanau; הנן) שבגרמניה, והיה הראשון שזכה להכשרה אקדמית בציור. כבר בגיל ארבע עשרה קיבל הזמנה ראשונה לציור מטעם שר האוצר של הדוכסות הגדולה של פרנקפורט. בשנות לימודיו התגורר במינכן, פריז ולבסוף ברומא, שם הסתפח לחוג התנועה הנצרינית (Nazarener) שסביב יוהאן פרידריך אוברבק (Overbeck), שהייתה תנועה אמנותית-דתית שדגלה לשיבה לתמימות ולאמונה השלמה של האמונה הנוצרית המקורית.

עם שובו לפרנקפורט בשנת 1828 הפך אופנהיים לצייר הפורטרטים הבולט ביותר של בני המעמד הבינוני היהודים בגרמניה ושל עשיריה היהודים של גרמניה ואירופה, כמו משפחת רוטשילד, שהיו הדור הראשון שנהנה מן האמנציפציה במדינה. ביצירות אלו משולבים אלמנטים יהודיים וגרמניים, המשקפים את אווירת הסובלנות והשילוב שאליה שאפו בני דור זה. ציור מפורסם שלו מאותה תקופה, בשם "שובו של המתנדב היהודי ממלחמות השחרור" (1833–1834), מתאר את המתנדב ללחימה למען גרמניה, השב אל משפחתו היהודית, החיה עדיין על–פי המסורת.

משנת 1865 ואילך החל אופנהיים לעסוק בסדרה של תמונות מחייהם של היהודים במשפחה, בבתי הכנסת וברובע היהודים, ובטקסים כמו בר המצווה, הדרשה, החתונה, ברכת הרב, וכדומה. ציורים אלו שיקפו את זכרונות נעוריו באספקלריה רומנטית וסנטימנטלית מאוד, שתיארה לא את המצב כפי שהיה אלא את העבר הדמיוני שאופנהיים ביקש לתאר, כשהוא מוחה את הסטריאוטיפים השליליים הרווחים ביחס ליהודי הגטו וחייהם. הציורים הופצו במהדורות שחור-לבן מיוחדות, זכו לתפוצה רחבה ושכנו בביתם של יהודים גרמנים רבים בסוף המאה התשע עשרה.

רחוב מוריץ דניאל בתל אביב, נקרא על שמו.