מוריס שומאן
.jpg) | |||||||
| מפלגה | התנועה הרפובליקנית העממית | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
מוריס שומאן (Maurice Schuman; 10 באפריל 1911 – 9 בפברואר 1998) היה פוליטיקאי, עיתונאי, סופר וגיבור מלחמה צרפתי ממוצא יהודי, שזכה לכינוי "קולה של צרפת". הוא כיהן כשר החוץ של צרפת בממשלתו של ז'ורז' פומפידו מה-22 ביוני 1969 עד ה-15 במרץ 1973. שומאן היה חבר בתנועה הרפובליקנית העממית של צרפת.[1]
ביוגרפיה
מוריס שומאן נולד ברובע השישה עשר של פריז, צרפת ב-10 באפריל 1911 לאב יהודי תכשיטן מחבל אלזס ולאם נוצרית-קתולית מבלגיה. בשנת 1937 הוא התנצר לבקשת אמו, והיה אנטי-פשיסט נלהב. הוא תואר כתלמיד מבריק וקיבל תואר בספרות מאוניברסיטת סורבון בפריז. בשנות ה-30 עבד כעיתונאי בסוכנות הידיעות "Havas" שם הכיר את הגנרל שארל דה גול.[2]
בשנת 1939 התגייס לצבא הצרפתי והפך לקצין. הוא נשבה על ידי כוחות גרמנים שפלשו לצרפת, אך הצליח לברוח, והתגייס לכוחות צרפת החופשית של הגנרל דה-גול. הוא החל לשדר בצרפתית מלונדון ברדיו של כוחות צרפת החופשית, הרדיו שידר בתחילה רק מספר דקות, וכשגדל היקף השידור ולבקשתו של הגנרל דה-גול, הפך שומאן לדובר הראשי בתוכנית הערב "הצרפתים מדברים לצרפתים". קולו המאנפף, הרהיטות שלו והטון המרגיע שלו התפרסמו מאוד בצרפת הכבושה, והוא נודע כ"דובר של צרפת הלוחמת". בתוכניתו הוקיע וגינה את האזרחים הצרפתים ששיתפו פעולה עם הכוחות הנאצים. מספר פעמים לא מועטות גינוייו הובילו לרצח של משתפי פעולה צרפתים על ידי חברי המחתרת בצרפת. במלחמת העולם השנייה שידר יותר מאלף דיווחים ושידורי חדשות דרך שידורי ה-BBC בצרפתית לצרפת הכבושה בידי הנאצים ובשל כך זכה לכינוי "קולה של צרפת". העיתון הצרפתי לה מונד תיאר את שנות שידורו במלחמת העולם השנייה :"החל מסתיו 1940, התפרסם לפתע קולו של הדובר הרשמי של הגנרל. אדם זה היה בתחילה קול. "קולה של צרפת", שבמשך ארבע שנות מלחמה שמר על האומץ והזין את התקווה של האוכלוסייה הצרפתית, שנמצאה ישירות תחת כיבוש גרמני או נשלטה על ידי ממשלת וישי, כלי של הגרמנים". פול ריינו שהיה ראש ממשלת צרפת בתחילת המלחמה ולאחר מכן נכלא אמר:" בכבודה שלי היה רדיו אלחוטי קטן, איזה אושר נגרם לי מדיבורו הרהוט של מוריס שומאן שביטא מלונדון במהלך שנות המלחמה, את הרוח של צרפת הלוחמת" . בשנת 1944 כאשר בעלות הברית פלשו לצפון צרפת שירת שומאן ביחידת טנקים ועל כך עוטר. זמן לא רב לאחר מכן ביצע דה-גול תהלוכת ניצחון בעיר באייה, 7 ק"מ מתעלת למאנש.[2]
אחרי המלחמה הקים ועמד בראש התנועה הרפובליקנית העממית, מפלגה נוצרית-דמוקרטית. הוא שירת שנים סגן נציג באספה הלאומית של צרפת, שם ייצג מצביעים הגרים סמוך לגבול עם בלגיה.[3] בנוסף שירת כשר למחקר מדעי והשר ליחסים חברתיים. בשנת 1969 מונה לשר החוץ של צרפת תחת הנשיא ז'ורז' פומפידו, תפקיד אותו מילא עד שנת 1973. בנוסף היה סופר שעסק בענייני דת ונושאים אחרים. בשנת 1974 הוא מונה לאקדמיה הצרפתית ומאותה שנה ועד מותו היה בעל מושב בסנאט הצרפתי.[2]
שומאן היה נשוי ללוסי דניאל ולהם שלוש בנות.[2] הוא נפטר בפריז בפברואר 1998.
ראו גם
קישורים חיצוניים
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ Maurice Schumann | French politician and writer, Encyclopedia Britannica (באנגלית)
- ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Pace, Eric (1998-02-11). "Maurice Schumann, 86, Dies; 'Voice of France' During War". The New York Times (באנגלית אמריקאית). ISSN 0362-4331. נבדק ב-2020-04-06.
- ^ Mr Maurice SCHUMANN, Parliamentary Assembly
29523084מוריס שומאן