מוריס דז'אן
מוריס ארנסט נפוליאון דז'אן (בצרפתית - Maurice-Ernest-Napoléon Dejean; 30 בספטמבר 1899 - 14 בינואר 1982) היה דיפלומט ופוליטיקאי צרפתי, מאנשי צרפת החופשית במלחמת העולם השנייה, הידוע בשל פרשת ריגול וסחיטה שדבקה בשמו.
דז'אן התחיל קריירה בשירות החוץ הצרפתי לאחר שסיים לימודי תואר שני בפילוסופיה. בתחילה שירת כנספח עיתונות בשגרירות בברלין, בין השנים 1930 ל-1939. עם פרוץ מלחמת העולם השנייה שב לפריז ומונה למזכירו האישי של ראש הממשלה אדואר דאלאדיה ולאחר מכן של מחליפו בתפקיד, פול ריינו. הוא שימש בתפקיד זה עד לתבוסת צרפת במערכה על צרפת ביוני 1940. לאחר מכן שהה זמן מה במרוקו ולבסוף הצטרף, בתחילת שנת 1941, אל אנשי הגנרל שארל דה גול בלונדון, ושימש שם כראש הסגל הדיפלומטי של צרפת החופשית. בספטמבר 1941 מונה על ידי דה גול לחבר ב"וועד הלאומי" מעין ממשלת צללים שהקים דה גול. בממשלה זו שימש שר החוץ.[1]
באוקטובר 1942 פרש מתפקידו והוחלף ברנה פלוון, כפי הנראה עקב סכסוך עם דה גול, שהעדיף על פניו בתפקיד זה את רנה מאסילי שהתקיימו מגעים להבאתו מצרפת הכבושה. בין 1943 ל-1944 שימש כראש הנציגות הדיפלומטית של אנשי צרפת החופשית בלונדון.
לאחר המלחמה העדיף דז'אן לקדם קריירה בשירות החוץ. בתחילה שימש שגריר בפראג בין השנים 1945 ל-1949. בשנת 1952 הועלה שמו במשפט פראג כדיפלומט שעמו קיימו הנאשמים קשרי ריגול לטובת המערב. צרפת הכחישה מכל וכל טענה זו.[2][3] בתקופת שירותו בפראג עמד גם בראש משלחת צרפת אל האו"ם, בין אוקטובר לדצמבר 1946, וכן היה הנציג הצרפתי למשטר הכיבוש הבינלאומי בחבל הרוהר בין מאי 1949 לפברואר 1950. לאחר מכן נשלח אל המזרח הרחוק ושם שירת בתפקידים דיפלומטיים ומנהליים שונים ביפן ובמושבות צרפת, בין 1950 ל-1953.
בשנת 1955 נשלח לשמש שגריר צרפת בברית המועצות, ושימש בתפקיד זה עד שנת 1964. על מילוי תפקידיו הדיפלומטיים צורף כקצין ללגיון הכבוד. בשנת 1964 הוחזר לפריז באופן פתאומי. הסתבר כי איש הק.ג.ב. בשם יורי קורוטקוב, שערק למערב, דיווח כי דז'אן היה קורבן לסחיטה סובייטית.
הערות שוליים
- ^ Free French 'Big 10', פלסטיין פוסט, 28 בספטמבר 1941
- ^ תגובות, הכחשות, מחאות, דבר, 30 בנובמבר 1952
- ^ דיפלומטיה או פלילים, מעריב, 24 בנובמבר 1952
33219509מוריס דז'אן