מוסקביץ'

מוֹסקביץ' (רוסית: Москвич) הוא כינויים של דגמי מכוניות נוסעים שיוצרו בברית המועצות והיו נפוצים בגוש המזרחי כולו. זה גם היה שמו של המפעל בשנים 1992-2006.

היסטוריה

ראשית המפעל בשנות ה-30 של המאה ה-20 כאשר במוסקבה הוקם מפעל להרכבת מכוניות פורד. בשנת 1933 המפעל הפך לסניף של מפעל גא"ז והחל לייצר מכוניות מתכנון מפעל זה. בסוף מלחמת העולם השנייה החרימו הסובייטים את כל קו הייצור של אופל קדט ממפעלי אופל ברוסלהיים, גרמניה. קו יצור זה הועבר בשלמותו למפעל שנקרא "מ.ז.מ.א" ("מוסקובסקי זאבוד מאלוליטרוביך אבטומובילי" - מפעל מוסקבאי למכוניות קטנות נפח). במפעל זה החלו לייצר בשנת 1947 את דגם "מוסקביץ' 400", שהיה למעשה האופל קדט הגרמנית. "מוסקביץ'" משמעו "מוסקבאי". מכונית זהה בשם זהה יוצרה גם בבולגריה.

שנות הזוהר של המפעל היו במחצית השנייה של שנות ה-50 ושנות ה-60. בתקופה זו המפעל התרכז בייצור מכוניות נוסעים שתוכננו בו עצמו. המכוניות זכו לפופולריות בברית המועצות. בשנת 1968 הוחלט על הקמת קווי ייצור חדשים תוך התבססות על טכנולוגיה שנרכשה מחברת רנו הצרפתית. יכולת הייצור של המפעל הוגדלה ל-200 אלף מכוניות בשנה. למרות פסי הייצור החדשים, המפעל המשיך בייצור המכוניות מדגם "מוסקביץ' 408" ומוסקביץ' 412 שתוכננו בתחילת שנות ה-60. המפעל שינה את שמו ל-AZLK ("אבטומובילני זאבוד לנינסקובו קומסומולה" - מפעל מכוניות על שם הקומסומול הלנינאי.

במחצית שנות ה-70 היה ברור שדגמי המכוניות שנמצאים בייצור אינם יכולים להתמודד עם הדגמים המודרניים יותר מתוצרת מפעל אווטוואז. הדגם שהיה בייצור עבר "מתיחת פנים" אך לא היה יכול להתמודד עם הדגמים המודרניים. לאור זאת נתח השוק של המכוניות מתוצרת המפעל היה בירידה מתמדת. החל משנת 1977 כבר לא היה ניתן היה למצוא לקוחות למכוניות מוסקביץ' במדינות אירופה המערבית. למרות הנחיתות הטכנית, קוויי הייצור המשיכו לפעול ובשנת 1986 נבנתה המכונית ה-4 מיליון מתוצרת המפעל. במקביל לכך, חלק משמעותי של תוצרת המפעל נותר בלתי מכור בחניונים בתוך גדרות המפעל עצמו. בסוף שנות ה-80 המפעל הצליח לתכנן ולהתחיל בייצור מכונית עם הנעה קדמית. איכות התוצרת הייתה נמוכה והיה קשה למצוא לקוחות אף בתחומי ברית המועצות.

לאחר התפרקות ברית המועצות החל ייצור מכוניות נוסעים תחת השם "OAO Moskvich". בשנת 2006 חברת "מוסקביץ'" הכריזה על הליך פירוק ופורקה. כל זכויות הייצור הועברו לרנו שהקימה בשטחי המפעל קו ייצור להרכבת מכוניות מתוצרתה.