מונדינה
מונדינה (באיטלקית: mondina; הטיה של הפועַל "לנקות") היה כינוי לנשים שעבדו בשדות האורז בצפון איטליה מסוף המאה ה-19 ועד אמצע המאה ה-20.[1]
היסטוריה
בשדות האורז של עמק הפו הועסקו "מונדינות" (מנכשות אורז) בעבודה שכללה הסרת עשבים שוטים שגדלו בשדות אורז, שהפריעו לצמיחה בריאה של צמחי אורז צעירים. העבודה התרחשה במהלך הצפת השדות, מסוף אפריל עד תחילת יוני מדי שנה. עבודת ה"מונדינות" הייתה משימה קשה ומעייפת, ובוצעה בעיקר על ידי נשים עניות מהמחוזות אמיליה-רומאניה, ונטו, לומברדיה ופיימונטה. הפועלות עבדו ימי עבודה ארוכים בחודשי הקיץ החמים כאשר רגליהן היחפות שקועות במים עד הברכיים, וגבן כפוף במשך שעות רבות. תנאי העבודה הקשים, השעות הארוכות והשכר הנמוך הביאו לאי שביעות רצון מתמדת, ומדי פעם התעוררו מהומות ומחאות. ה"פדרוני", בעלי החוות הקשוחים, התעמרו בנשים, ובזמני שביתות ומחאות הביאו עובדים זמניים שכונו "שוברי שביתה".
המחאה העממית של הפועלות הולידה שירי מחאה רבים, בהם שירים הקוראים לקיצור שעות העבודה, שירים נגד שוברי השביתה ושירים נגד בעלי החוות הנצלנים. המחאה תוארה ביצירות ספרותיות ואמנותיות רבות. לאחר מאבקים רבים, הממשלה קיבלה את דרישות המפגינים, ובין השנים 1906 ל-1909 נחקקו מספר חוקים בהם נקבע כי יום עבודה יוגבל ל-8 שעות.
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ F. Castelli, E. Jona, A. Lovatto, Senti le rane che cantano. Canzoni e vissuti popolari della risaia, Donzelli, 2005 מסת"ב 8879899430
M. Minardi, La fatica delle donne. Storie di mondine, Ediesse, 2005 מסת"ב 8823010829
B.Bassi, La mia vita, Negretto, Mantova, 2009 מסת"ב 9788895967158 (באיטלקית)
