מונא באסילי סחנאווי
| לידה |
15 בספטמבר 1945 (גיל: 79) אלכסנדריה  מצרים |
|---|---|
| לאום |
לבנונית  לבנון |
| מקום לימודים |
|
| תקופת הפעילות | מ-1960 |
| תחום יצירה | ציור, כתיבה |
| זרם באמנות | נאיבי |
| בן זוג | מרואן סחנאווי |
| צאצאים | חליל וסלים |
| מספר צאצאים | 2 |
מונא באסילי סחנאווי (בערבית: منى باسيلي صحناوي; באנגלית: Mouna Bassili Sehnaoui ;נולדה ב-15 בספטמבר 1945 [1][2] באלכסנדריה, מצרים) היא ציירת לבנונית,[3] סופרת ואמנית.
ביוגרפיה
מונא באסילי סחנאווי למדה באוניברסיטה האמריקאית של ביירות[4] ובאוניברסיטת אריזונה, טוסון, ארצות הברית ,[5] שם למדה אמנויות. סחנאווי יוצרת במגוון תחומים ציור, כתיבה, עיצוב ופיסול. היא הציגה תערוכות יחיד בפריז, דובאי וביירות. סחנאווי חיה ועובדת בעיקר בביירות, לצד בעלה מרואן שהוא נשיא המסדר הלבנוני של מלטה[6] ועם שני בנייה סלים וחליל.
בשנות השבעים של המאה ה-20, באסילי סחנאווי הייתה מנהלת המחלקה לאמנות גרפית של המועצה הלאומית לתיירות של לבנון. היא עיצבה והפיקה בולים, אריזות, פוסטרים ואיורי ספרים ויצרה סרטים עבור תחנת הטלוויזיה הלבנונית הציבורית. מאוחר יותר לימדה ציור וטיפוגרפיה, באוניברסיטאות בלבנון.
סגנונה מושפע מהמורשת התרבותית המזרח תיכונית כפי שמשתקף בטיפול השטוח בצבעים הן באיקונות ביזנטיות והן במיניאטורות פרסיות (אנ'). הטיפול במרחב הוא אישי מאוד ומביא מימד חדש לגישה הפיגורטיבית, על ידי שימוש בסמלים דמויי הירוגליפים ו"חלונות" הנפתחים כדי לחשוף היבט נוסף של הנושא המטופל. [7]
מאז תחילת שנות ה-90 היא הפיקה אלבומים של ליטוגרפיות המבוססות על אגדות פיניקיות ולמדה ציור על פורצלן, תוך כדי עבודתה כמעצבת ומאיירת. באסילי סחנאווי מציגה אמנות מאמצע שנות השישים של המאה העשרים. ציוריה הנאיביים לכאורה מתייחסים לרוב לסביבתה, לארץ ולמורשת התרבותית שלה. העבודות מציעות פרשנות אישית מאוד של המרחב שבו נמצאים צורות וקווים חודרים זה לזה בהרמוניות צבעוניות.
יצירתה
עבודותיה זכו במספר פרסים מטעם מוזיאון ההדפסים, באלכסנדריה, מצרים; מוזיאון סורסוק (אנ'), ביירות; העבודות שלה נמצאות באוסף האמנות של האוניברסיטה האמריקאית של ביירות; באוסף האמנות של בנק אאודי וכן באוספים פרטיים רבים ברחבי העולם.
סחנאווי עיצבה את הלוגו של משרד התרבות הלבנוני, הנמצא בשימוש נרחב, משנות ה-60, וכן כמה כרזות לעידוד התיירות במדינה.[8]
היא ידועה גם בציוריה המתארים את מלחמת האזרחים בלבנון.[9][10]
תערוכות יחיד
- 1971 J.F. Kennedy Center, Beirut, Lebanon
- 1980 Epreuve D’Artiste Gallery, Beirut, Lebanon
- 1987 Epreuve D’Artiste Gallery, Kasliq, Lebanon
- 1990 Nicole Belier Gallery, Paris, France
- 1991 Le Retro, Epreuve D'Artiste Gallery, Beirut, Lebanon
- 1994 A L Turath Al Arabi Gallery, Khobar, Saudi Arabia
- 1993 50 x 70 Gallery, Beirut, Lebanon
- 1996 Epreuve D’Artiste Gallery, Beirut, Lebanon
- 1998 Paintings: The War Years, American University of Beirut, Lebanon
- 1999 Epreuve D’Artiste Gallery, Beirut, Lebanon
- 2001 Janine Rubeiz Gallery, Beirut, Lebanon
- 2002 Green Art Gallery, Dubai, United Arab Emirates
- 2004 Janine Rubeiz Gallery, Beirut, Lebanon
- 2007 October 2007, Galerie M, Paris, France
- 2007 December 2007, Galerie Janine Rubeiz, Beirut, Lebanon
- 2011 November 2011, Salwa Zeidan Gallery, Abu Dhabi
- 2012 December 2012, Aida Cherfan Fine Art, Beirut, Lebanon[11]
- 2015 June 2015, Aida Cherfan Fine Art, Beirut, Lebanon[12]
- 2017 December 2017, Aida Cherfan Fine Art, Beirut, Lebanon[13]
תערוכות קבוצתיות נבחרות
- 1969 Pottery in Lebanon, Jafet Library. American University of Beirut. Beirut, Lebanon
- 1969 Exhibition of paintings by Lebanese artists, Hilton Hotel, Brussels, Belgium
- 1970 Exhibition of engravings, J.F.Kennedy Center, Beirut, Lebanon
- 1971 Art & Industry, Dar al Fan, Beirut, Lebanon
- 1980 Chahine Gallery, Beirut, Lebanon
- 1985 Faqra Hotel, Epreuve d’Artiste Gallery, Faqra, Lebanon
- 1985 Salon des Antiquaires, Orsero Gallery, Versailles, France
- 1987 Artists: Portraits & Autoportraits 1919-1987. Les Cimaises Gallery, Nahr el Kalb, Lebanon
- 1988 Women Painters, Lebanon, 3M Gallery, Jal el Dib, Lebanon
- 1989 Lebanon : The Artist’s View, Barbicon Center, London, United Kingdom
- 1989 Group Exhibit, Lebanese Art. Abu Dhabi. United Arab Emirates
- 1989 Liban: Le Regard des Peintres. Institut du Monde Arabe. Paris, France
- 1990 Al Baksami Gallery, Kuwait, Kuwait
- 1990 26th International Grand Prix of the Côte d’Azur, Cannes, France
- 1992 SAGA, Grand Palais, Paris, France
- 1992 Art Multiple, Düsseldorf, Presented by Laurier Dubé Editions. Germany
- 1992 Platform International at Strassi Gallery, Washington D.C, USA
- 1994 International Print Triennal, Alexandria, Egypt
- 1996 Green Art Gallery, Dubai
- 1999 Lebanese Painting Exhibition, Hotel Metropole, Monte-Carlo
- 2001 “Art Libanais”, Sursock Museum, Beirut, Lebanon
- 2003 Women by Women, The Institute for Women’s Studies in The Arab World, Lebanese American University. Beirut, Lebanon
- 2003 « Les Créateurs au Musée », Musée National, Beirut, Lebanon
- 2010 Contemparabia 2010, Beirut, Lebanon
- 2010 Convergence: New Art from Lebanon. American University Museum, Katzen Arts Center, Washington D.C.[14]
- 2011 Rebirth. Beirut Exhibition Center, BIEL, Beirut, Lebanon.[15]
- 2012 Start, Beirut Lebanon
ספרים נבחרים
- 1982 Libano Text: Fulvio Roiter. Map illustration: Mouna Bassili Sehnaoui. Ed. Magnus Edizioni spa 1982
- 1999 Histoires et Mythes Illustre du Liban D'Antan Text: Nina Jidejian. Illustrations: Mouna Bassili Sehnaoui. Ed. Dar An Nahar 1999
- 2001 Professions & Callings Text: Fifi Abou Dib. Paintings: Mouna Bassili Sehnaoui. Ed. Dar An Nahar 2001
- 2008 The Fifth Day Text: Joseph Tarrab, Concept and Paintings: Mouna Bassili Sehnaoui, Ed. Dar An Nahar 2008
- 2011 Berytus The School of Law, Text: Nina Jidejian. Illustrations: Mouna Bassili Sehnaoui. Ed.Dar An Nahar 2011
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של מונא בסילי סחנאווי (באנגלית)
מונא באסילי סחנאווי, בביצוע Mouna Bassili Sehnaoui on MTV, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:02) (בערבית)- מונא באסילי סחנאווי, בביצוע "Running In" by Mouna Bassili Sehnaoui, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 0:54)
מונא בסילי סחנאווי, ברשת החברתית פייסבוק
מונא בסילי סחנאווי, ברשת החברתית אינסטגרם
[1], ברשת החברתית LinkedIn מונא בסילי סחנאווי- להיות מודרני בלבנון, מונא בסילי סחנאווי (באנגלית)
- ציוריה של מונא בסילי סחנאווי באתר artsy
- מונא בסילי סחנאווי באתר Art of the Mid East (באנגלית)
הערות שוליים
- ^ מונה בסילי סחנאווי, באתר Google Arts & Culture
- ^ Mouna Bassili Sehnaoui Wiki, Biography, Age, Husband, Net Worth, Family, Instagram, Twitter & More Facts, Wiki and Biography world, 2021-04-30 (באנגלית אמריקאית)
- ^ "Byblos, Lebanon's Ancient Port, Is Reborn". The New York Times. 31 בדצמבר 2009. נבדק ב-5 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ "Beirut: A World of Art". The American University of Beirut. AUB. Fall 2009. אורכב מ-המקור ב-17 בנובמבר 2014. נבדק ב-5 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Mouna Bassili Sehnaoui - SOBEIRUT, www.sobeirut.com
- ^ "Rencontres A Mokhtara Entre l'Ordre De Malte Et L'Association Abou Hassan Aref Halaoui". L'Orient Le Jour. Orient-Le-Jour. 17 בנובמבר 2015. נבדק ב-17 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Zéna Zalzal (2015-06-13). "Mouna Bassili Sehnaoui (se) libère (de) ses peintures de guerre - Zéna Zalzal - L'Orient-Le Jour". Lorientlejour.com. נבדק ב-2016-02-21.
- ^ "Design And Gender Identity In Lebanon". Olga Habre. NewsMedia SAL. 5 באפריל 2019. נבדק ב-5 באפריל 2019.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mouna Bassili Sehnaoui On Painting The Lebanese Civil War". The Culture Trip. The Culture Trip. 26 ביולי 2012. נבדק ב-5 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "An Art Of War And Resilience". The Daily Star. Daily Star. 23 ביוני 2015. נבדק ב-5 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Exposition Of Mouna Bassili Sehnaoui @ Fine Art, Gallery Cherfan". Mondanité. MOndanité. 7 בדצמבר 2012. אורכב מ-המקור ב-4 במרץ 2016. נבדק ב-5 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Mouna Bassili Sehnaoui Se Libere De Ses Peinturesd De Guerre". Zena Zalzal. L'Orient-Le-Jour. 13 ביוני 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Tout Comme Gibran Elle A Son Liban Sans Souillures". Colette Khalaf. L'Orient-Le-Jour. 11 בדצמבר 2017.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Lebanese Artists Evoke Violent Past, Hopeful Future". NPR. NPR. 24 באפריל 2010. נבדק ב-5 בנובמבר 2015.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Bassili Sehnaoui Mouna". Beirut Exhibition Center. אורכב מ-המקור ב-2017-02-11. נבדק ב-2016-02-21.
מונא באסילי סחנאווי32949285Q21932336