תסמונת מוות בעריסה
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מחלה ריקה. תסמונת מוות בעריסה (באנגלית: Sudden Infant Death Syndrome או בקיצור: SIDS) היא תופעה בה תינוקות מתים באופן פתאומי ללא אזהרה מראש תוך כדי שינה, בעיקר בשעות הלילה. למרות המחקר הרב אין הסבר מדעי ברור לתופעה והיא מתרחשת גם אצל תינוקות בריאים לחלוטין, אף שיש מספר גורמים המגבירים את הסיכון. מדובר בפגיעה תפקודית בעיקר, שפוגעת במנגנון בקרת הנשימה והיקיצה של התינוק. התסמונת היא אחד הגורמים הנפוצים לתמותת תינוקות עד גיל שנה. התסמונת עלולה להתרחש אצל תינוקות בני חודש עד שנה, אך רוב מוחלט של המקרים (90%) מתרחשים בטרם מלאו לתינוק שישה חודשים ושיא השכיחות היא בקרב תינוקות בני חודשיים עד ארבעה חודשים.
אפידמיולוגיה
שיעור מקרי מוות בעריסה משתנה ממקום למקום, ובמפנה המאה ה-21, בשל המודעות לתסמונת, חלה בארצות המערב ירידה דרסטית בשיעור התמותה ממנה. בסך הכל בעולם נרשמו בשנת 2010 כ-22,000 מקרי מוות, ירידה מ-30,000 שנרשמו בשנת 1990. בישראל, לפי נתוני משרד הבריאות, בין השנים 2011-2008 נפטרו 150 תינוקות ממקרי מוות בעריסה, כ-6.2% ממקרי הפטירה של תינוקות, ובסה"כ כ-2.3 מקרים לכל 10,000 לידות חי. מדובר בירידה מתחילת שנות ה-2000, אז היה הממוצע כ-4 מקרים לכל 10,000 לידות. שיעור התמותה מהתסמונת בקרב ערביי ישראל גבוה יותר, ובין 2011-2008 השיעור באוכלוסייה היה 4 לכל 10,000 לידות[1].
בארצות הברית ירד שיעור התינוקות שנפטרו מסיבה זו, מ-4,895 בשנת 1992 ל-2,247 בשנת 2004, שיעור של כ-5.4 פטירות לכל 10,000 לידות. השיעור גבוה יותר בקרב אפרו אמריקאיים ואסייתיים בארצות הברית. עם זאת, בתקופה זו עלה שיעור המוות מחנק במיטה בשיעור דומה, כך שלא ברור האם המלצות שונות שניתנו אכן שינו באופן משמעותי את מספר מקרי המוות. הנתונים אינם מדויקים משום שבמקומות רבים בעולם, כולל בישראל, אינה מתבצעת נתיחה שלאחר המוות כשגרה, וזו חיונית לקבלת התוצאה. 61% מהלוקים במוות בעריסה הם זכרים.
גורמי סיכון
מכיוון שהסיבות למוות בעריסה אינן ידועות מתבססות הערכות גורמי הסיכון על ניתוחים סטטיסטיים של הנתונים הידועים לגבי כאלו שלקו בתסמונת. לגבי חלקם יש הסכמה בעוד שלגבי אחרים אין תמימות דעים בקרב החוקרים.
באוקטובר 2006 פורסם מחקר[2][3], שטרם אושש דיו[4], הגורס שמוות בעריסה נגרם עקב פגם גנטי המונע זיהוי כשלים בנשימה בגזע המוח. בשנת 2019 פורסם מחקר אוסטרלי[5] שגילה שתינוקות שחוו מוות בעריסה סובלים מתסמין משותף של רמות נמוכות של חלבון אורקסין, שגורם לתינוקות להתהפך כאשר אין להם מספיק חמצן. היכולת לאבחן ולהשפיע על מינון האורקסין בגוף התינוק וההשפעות של מהלכים כאלו טרם נבחנו לעומק, ולכן המלצות מכוני רפואת הילדים עדיין ממליצים להורים להיזהר מהגורמים הנסיבתיים שידוע על קשר בינם לבין מוות בעריסה, ואלו הם:
במהלך ההיריון
- עישון של האם בזמן ההיריון או עישון פאסיבי שלה. עישון של האם בזמן ההיריון מגדיל את הסיכון של תינוק למוות בעריסה פי 3 יחסית לתינוק שאימו לא מעשנת. חשיפה לעישון בזמן ההיריון עלולה להשפיע על התפתחות המוח והריאות של העובר[6]. לפי דו"ח של איגוד הרופאים האמריקאי, (פרק 5, עמודים 180-194), חשיפה למבוגרים מעשנים מקושרת עם מקרי מוות בעריסה[7]. ריאות של תינוקות שמתו ממוות בעריסה הכילו ריכוזים גבוהים יותר של ניקוטין ושל קוטינין (סימן ביולוגי לחשיפה לעישון מיד שנייה) מאשר ריאות של תינוקות שמתו מסיבות אחרות.
- שימוש בהרואין.
- הורות בגיל העשרה.
- הפרש של פחות משנה בין הלידות.
- לידות מרובות עוברים.
- תזונה לקויה של האם.
לאחר ההיריון
- משקל לידה נמוך (במיוחד מתחת ל-1.5 ק"ג).
- חשיפה למבוגרים מעשנים: תינוקות החשופים לעישון כפוי של אחד ההורים נמצאים בסיכון כפול למוות בעריסה[6].
- שכיבה על הבטן בזמן השינה: נתונים הראו כי ההוראה להשכיב תינוקות על הגב בארצות הברית הורידה את התמותה משמעותית, בלמעלה מ-40%. עם זאת, מדובר רק בזמן השינה, בזמן הערות יש המלצה גורפת לתת לתינוקות לשכב על הבטן כדי לחזק את גופם.
- ביגוד וחימום עודפים הגורמים לעלייה גבוהה בחום הגוף.
- משטח שינה רך מידי ולא מאוורר וכן מגני ראש בהיקף העריסה, בדים וכריות מיותרים שיכולים ליצור מצבורי פחמן דו-חמצני (CO2) בסביבת נתיבי האוויר של התינוק.
- שינה במיטת ההורים או במיטת ילד אחר, מאותן סיבות שהוזכרו לעיל.
- עטיפה הדוקה בחיתול או שמיכה[8].
מניעה
כאמור, על פי ניתוחים סטטיסטיים של הנתונים הידועים עלו מספר גורמי סיכון. הקטנת הסיכון להופעת התסמונת ניתן לביצוע בשתי דרכים:
- הקטנת גורמי הסיכון:
- הימנעות מעישון בסמוך לתינוקות.
- השכבת תינוקות על הגב בשנתם.
- אוורור החדר ושמירה על זרימת אוויר (חלון פתוח).
- הלבשת תינוקות בביגוד קל לקראת השינה.
- שימוש במזרן עם רמת קשיות גבוהה.
- השכבת תינוקות במיטה נפרדת.
- השכבת תינוקות במיטה ללא חפצים.
- שמירה על טמפרטורת החדר על 22 מעלות צלזיוס.
- במחקר שהתפרסם באוקטובר 2008 התברר כי שימוש במאוורר בחדר התינוק הפחית את שיעור המקרים ב-72 אחוז[9].
- הנקה ותזונה מחלב אם מפחיתה מחלות דרכי נשימה עליונות, ובכך מורידה את הסיכון לתסמונת מוות בעריסה[10].
- נצפה כי חיסון במועד מפחית את מספר המקרים של התסמונת בכ-50%[11][12][13][14][15].
- נצפה כי שימוש במוצץ מפחית את מספר המקרים של התסמונת, אך המנגנון שבו הוא עושה זאת אינו ידוע[16].
קישורים חיצוניים
- תסמונת מוות בעריסה באתר קידספדיה (בעברית)
- עתיד - עמותה ישראלית לחקר ומניעת מוות פתאומי בתינוקות
- רמות סרוטונין נמוכות מהרגיל בקרב תינוקות שמתו מוות בעריסה - אתר דוקטורס אונליין
- ד"ר ענת שץ, הורים, אפשר למנוע מוות בעריסה, באתר וואלה!, 23 במרץ 2014
שגיאות פרמטריות בתבנית:בריטניקה
פרמטרי חובה [ 1 ] חסרים
הערות שוליים
- ^ ד"ר ליזה רובין, ד"ר עדינה יוסף, נירה פישר המחלקה לאם ולילד, דו"ח תמותת תינוקות ותמותה פרינטלית בישראל לשנות 2011 – 2008., באתר משרד הבריאות
- ^ "מצאנו את הסיבה למוות בעריסה", 1/11/2006, באתר nrg
- ^
דן אבן, נמצא גורם אפשרי למוות בעריסה אצל תינוקות, באתר הארץ, 05/02/10
- ^ ד"ר איתי גל, המחקר החדש על מוות בעריסה: יש סיבה לרעש?, באתר ynet, 02 בנובמבר 2006
- ^ מהפכני: רופאים מצאו דרך לחזות את הסיכון למוות בעריסה, באתר כיכר השבת
- ^ 6.0 6.1 איך למנוע תסמונת מוות בעריסה, באתר ynet, 19 באפריל 2004
- ^ Remarks at press conference to launch Health Consequences of Involuntary Exposure to Tobacco Smoke: A Report of the Surgeon General
- ^ ד"ר איתי גל, זהירות: נמצא גורם נוסף למוות בעריסה, באתר ynet, 7 במאי 2016
- ^ ד"ר איתי גל, מאוורר בחדר התינוק מפחית סיכון למוות בעריסה, באתר ynet, 08 באוקטובר 2008
- ^ קופת חולים כללית, מוות בעריסה: כך תפחיתו את הסיכון, 31.05.2006
- ^ Jacqueline Müller-Nordhorn, Chih-Mei Hettler-Chen, Thomas Keil, Rebecca Muckelbauer, Association between sudden infant death syndrome and diphtheria-tetanus-pertussis immunisation: an ecological study, BMC Pediatrics 15, 2015-01-28, עמ' 1 doi: 10.1186/s12887-015-0318-7
- ^ E. A. Mitchell, A. W. Stewart, M. Clements, Immunisation and the sudden infant death syndrome. New Zealand Cot Death Study Group., Archives of Disease in Childhood 73, 1995-12-01, עמ' 498–501 doi: 10.1136/adc.73.6.498
- ^ Peter J. Fleming, Peter S. Blair, Martin Ward Platt, John Tripp, The UK accelerated immunisation programme and sudden unexpected death in infancy: case-control study, BMJ 322, 2001-04-07, עמ' 822 doi: 10.1136/bmj.322.7290.822
- ^ M. M. T. Vennemann, M. Höffgen, T. Bajanowski, H.-W. Hense, Do immunisations reduce the risk for SIDS? A meta-analysis, Vaccine 25, 2007-06-21, עמ' 4875–4879 doi: 10.1016/j.vaccine.2007.02.077
- ^ H. J. Hoffman, J. C. Hunter, K. Damus, J. Pakter, Diphtheria-tetanus-pertussis immunization and sudden infant death: results of the National Institute of Child Health and Human Development Cooperative Epidemiological Study of Sudden Infant Death Syndrome risk factors, Pediatrics 79, April 1987, עמ' 598–611
- ^ Rachel Y. Moon, Linda Fu, Sudden infant death syndrome: an update, Pediatrics in Review 33, July 2012, עמ' 314–320 doi: 10.1542/pir.33-7-314
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
29670736תסמונת מוות בעריסה