מהראן קארימי נאסרי
 | |
| נאסרי בשנת 2005 | |
| לידה |
1945 מסג'ד סולימאן, המדינה האימפריאלית של איראן |
|---|---|
| פטירה |
12 בנובמבר 2022 (בגיל 77 בערך) נמל התעופה שארל דה גול, צרפת |
| מדינה |
 איראן עד 1977, חסר אזרחות מ-1977 |
| כינויים נוספים | Sir, Alfred Mehran |
מהראן קארימי נאסרי (בפרסית: مهران کریمی ناصری; 1945 – 12 בנובמבר 2022), הידוע גם בשם "Sir, Alfred Mehran", היה פליט איראני אשר חי באולם היציאות של טרמינל 1 בנמל התעופה שארל דה גול מ-26 באוגוסט 1988 עד יולי 2006, עת אושפז בבית חולים. האוטוביוגרפיה שלו פורסמה כספר, "איש הטרמינל" (The Terminal Man), בשנת 2004. סיפורו של נאסרי היווה השראה לסרט "Lost in Transit" משנת 1993 ולסרט "הטרמינל" משנת 2004. הוא חזר לחיות בשדה התעופה בספטמבר 2022, ומת שם מהתקף לב בנובמבר 2022.
ראשית חייו
נאסרי נולד ביישוב של חברת הנפט האנגלו-פרסית הממוקם במסג'ד סולימאן, איראן. אביו, עבדלכרים, היה רופא איראני שעבד בחברה, מה שאפשר לנאסרי לגדול בשפע יחסי.[1] נאסרי טען כי אמו הייתה אחות מסקוטלנד שעבדה באותו מקום, אך טען גם שיש לו אם שוודית. עם זאת, טענות אלה מעולם לא אומתו, וככל הנראה אמו של נאסרי הייתה עקרת בית איראנית.[2] בספטמבר 1973, בהיותו בן 28, הוא הגיע לבריטניה, כדי ללמוד לתואר בן שלוש שנים בלימודי יוגוסלביה באוניברסיטת ברדפורד.[3]
החיים בטרמינל 1
נאסרי טען כי גורש מאיראן ב-1977 בגלל מחאות נגד השאה ולאחר מאבק ארוך, שכלל בקשות במספר מדינות, הוענק לו מעמד פליט על ידי הנציבות העליונה של האו"ם לפליטים בבלגיה. לכאורה, דבר זה אפשר מגורים במדינות אירופאיות רבות אחרות. עם זאת, טענה זו הייתה שנויה במחלוקת, וחקירות הראו שנאסרי מעולם לא גורש מאיראן.[2]
הוא היה יכול לנסוע בין בריטניה לצרפת, אך בשנת 1988, המסמכים שלו אבדו כאשר לכאורה התיק שלו נגנב.[4] אחרים מציינים שנאסרי למעשה שלח את המסמכים שלו לבריסל בעודו על מעבורת לבריטניה, ושיקר לגבי גניבתם.[5] כשהגיע ללונדון, הוא הוחזר לצרפת כשנכשל בהצגת דרכון לפקידי ההגירה הבריטיים. בשדה התעופה הצרפתי, הוא לא יכול היה להוכיח את זהותו או את מעמדו כפליט והוחזק באזור ההמתנה לנוסעים ללא ניירות.
המקרה של נאסרי נלקח מאוחר יותר על ידי עורך הדין הצרפתי לזכויות אדם, כריסטיאן בורז'ה.[6] לאחר מכן נעשו ניסיונות להנפיק מסמכים חדשים מבלגיה, אך הרשויות שם היו מוכנות לעשות זאת רק אם נאסרי יתייצב אישית. בשנת 1995, הרשויות הבלגיות העניקו לו אישור לנסוע לבלגיה, אך רק אם יסכים לחיות שם תחת פיקוח של עובד סוציאלי. נאסרי סירב לכך בטענה שהוא רוצה להיכנס לבריטניה כפי שהתכוון במקור.[4] גם צרפת וגם בלגיה הציעו לנאסרי תושבות, אך הוא סירב לחתום על המסמכים כיוון שהם הציגו אותו כאיראני (ולא כבריטי) ולא הציגו את שמו המועדף, Sir, Alfred Mehran (כולל הפסיק המוטעה). סירובו לחתום על המסמכים גרם לתסכול רב של עורך דינו, בורז'ה, שהתבטא בנושא.[5] כאשר פנו למשפחתו בנוגע למצבו של נאסרי, הם הצהירו שהם מאמינים שהוא חי את החיים שהוא רוצה.[2]
באשר למה שנאסרי עשה יום-יום במהלך שהותו הארוכה בטרמינל 1 בנמל התעופה שארל דה גול, ניתן היה למצוא אותו, יום ולילה, סביב בר פריז ביי ביי, שם כתב ביומנו, האזין לרדיו, ועישן את מקטרת הזהב שלו, או אכל ארוחה במקדונלד'ס. הארוחות נקנו עבורו על ידי זרים, ולפעמים הוא ישב על ספסל אדום בקומה הראשונה של הטרמינל במצב של שקיעה במחשבות.[3] בתיאורים אחרים, המזוודות שלו תמיד היו לצדו, כשהוא כותב ביומנו או לומד כלכלה.[7][8]
בשנת 2003, חברת ההפקות דרימוורקס של סטיבן ספילברג שילמה, לפי השמועה, 275,000 דולר אמריקאי לנאסרי עבור הזכויות לסיפורו, אך בסופו של דבר לא השתמשה בסיפורו בסרט "הטרמינל".
שהייתו של נאסרי בשדה התעופה במשך 18 שנים הסתיימה ביולי 2006 כאשר הוא אושפז ומקום הישיבה שלו פורק. לקראת סוף ינואר 2007, הוא עזב את בית החולים והיה תחת השגחת סניף שדה התעופה של הצלב האדום הצרפתי; הוא התאכסן למשך מספר שבועות במלון הקרוב לשדה התעופה. ב-6 במרץ 2007, הוא הועבר למרכז קליטה של ארגון הצדקה עמאוס ברובע ה-20 של פריז. משנת 2008 ואילך, הוא חי במקלט בפריז,[4] אף כי בעקבות מותו של נאסרי ב-2022, אסושייטד פרס דיווח שהוא חזר לאחרונה לחיות בשדה התעופה.[9]
אוטוביוגרפיה
בשנת 2004, האוטוביוגרפיה של נאסרי, "The Terminal Man",[5] פורסמה. היא נכתבה במשותף על ידי נאסרי יחד עם הסופר הבריטי אנדרו דונקין ונסקרה בסאנדיי טיימס כ"מטרידה מאוד ומבריקה".[10]
סרטי תעודה ועיבודים
סיפורו של נאסרי סיפק השראה לסרט הצרפתי משנת 1993 "Lost in Transit", בכיכובו של ז'אן רושפור. הסיפור הקצר "השהייה בת חמש עשרה שנה", שנכתב על ידי מייקל פטרניטי ופורסם ב-"GQ" וב-"The Best American Non-Required Reading", מתאר את חייו של נאסרי. אלכסיס קורוס יצר סרט תיעודי עליו, "Waiting for Godot at De Gaulle" (2000).[11]
Flight
סיפורו של נאסרי היה ההשראה לאופרה העכשווית "Flight" מאת המלחין הבריטי ג'ונתן דאב, שהועלתה לראשונה בבית האופרה גלינדבורן בשנת 1998. "Flight" זכתה בפרסי הלפמן בתיאטרון הפסטיבלים באדלייד במרץ 2006.[12]
Sir Alfred of Charles De Gaulle Airport
גלן לוצ'פורד ופול ברצלר יצרו את סרט המוקומנטרי "Here to Where" (2001), המציג גם את נאסרי.[13] חמיד רחמניאן ומליסה היבארד יצרו סרט תיעודי בשם "Sir Alfred of Charles De Gaulle Airport" (2001).[14]
הטרמינל
דווח כי נאסרי היה ההשראה מאחורי הדמות ויקטור נבורסקי, שגולם על ידי טום הנקס, מסרטו של סטיבן ספילברג משנת 2004 "הטרמינל".[15] עם זאת, חומרי הפרסום של הסרט, ה"תכונות המיוחדות" של ה-DVD ואתר האינטרנט של הסרט אינם מזכירים את מצבו של נאסרי כהשראה לסרט. למרות זאת, בספטמבר 2003, הניו יורק טיימס ציין שספילברג קנה את הזכויות לסיפור חייו של נאסרי כבסיס לסרט "הטרמינל".[16] הגארדיאן ציין כי חברת ההפקות דרימוורקס של ספילברג שילמה 250,000 דולר אמריקאי לנאסרי עבור הזכויות לסיפורו ודיווח כי, נכון לשנת 2004, הוא נשא פוסטר המפרסם את סרטו של ספילברג מעל המזוודה שלו ליד הספסל שלו. דווח כי נאסרי התרגש מ"הטרמינל", אך סביר להניח שמעולם לא הייתה לו הזדמנות לראות אותו בבתי קולנוע.[2]
מוות
נאסרי מת מהתקף לב ב-12 בנובמבר 2022, בנמל התעופה שארל דה גול.[17][18][19] דובר שדה התעופה אמר שנאסרי היה חסר בית וחזר לחיות באזור ציבורי בשדה התעופה בספטמבר 2022.[20]
קישורים חיצוניים
- חי 18 שנים בשדה התעופה: מת האיראני ששימש השראה לסרט "הטרמינל", באתר חדשות 13, 13 בנובמבר 2022
הערות שוליים
- ↑ "The man who lost his past". 6 בספטמבר 2004.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 2.0 2.1 2.2 2.3 Berczeller, Paul (6 בספטמבר 2004). "The man who lost his past". The Guardian. לונדון. ארכיון מ-9 במאי 2019. נבדק ב-1 באוגוסט 2008.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ 3.0 3.1 Paterniti, Michael (12 בספטמבר 2003). "The 15 Year Layover". GQ (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-1 ביולי 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 4.0 4.1 4.2 "Mehran Karimi Nasseri – In Transit". h2g2. BBC. 28 במאי 2008. ארכיון מ-2023-10-17. נבדק ב-9 בדצמבר 2024.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ 5.0 5.1 5.2 Merhan, Alfred (2004). The Terminal Man. Corgi Adult. ISBN 9780552152747. OL 7815505M. 0552152749.
- ↑ McCaffrey, Stephen C.; Main, Thomas O. (2010). Transnational Litigation in Comparative Perspective: Theory and Application (באנגלית). Oxford University Press. ISBN 978-0-19-530904-1.
- ↑ Adams, Cecil (20 באוגוסט 1999). "Has a guy been stuck in the Paris airport since 1988 for lack of the right papers?". The Straight Dope. ארכיון מ-9 בפברואר 2009. נבדק ב-17 בפברואר 2009.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Gottdiener, Mark (2001). Life in the Air: Surviving the New Culture of Air Travel (באנגלית). Rowman & Littlefield. ISBN 978-0-7425-0029-7.
- ↑ Schaeffer, Jeffrey (12 בנובמבר 2022). "Iranian who inspired 'The Terminal' dies at Paris airport". AP News (באנגלית). Associated Press. נבדק ב-12 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ Wavell, Stuart (5 בספטמבר 2004). "Memoir: The Terminal Man by Sir Alfred Mehran". The Sunday Times. London. ארכיון מ-5 בדצמבר 2020. נבדק ב-7 במאי 2017.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Timescapes of Waiting: Spaces of Stasis, Delay and Deferral (באנגלית). BRILL. 26 באוגוסט 2019. ISBN 978-90-04-40712-1.
{{cite book}}: (עזרה) - ↑ Schweitzer, Vivien & Westphal, Matthew (2 באוגוסט 2006). "Australia's Helpmann Awards Name Winners". Playbill Arts. ארכיון מ-21 באוגוסט 2014. נבדק ב-2 ביולי 2013.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Elley, Derek (4 בספטמבר 2001), "Here To Where", Variety, נבדק ב-15 בנובמבר 2022,
London-based American writer Paul Berczeller, who also scripted, plays Paul, a born spieler who wants to make a film based around (the true story of) Alfred Merhan, an Iranian refugee who arrived in 1988 and spent 11 years in permanent transit on a bench in Terminal 1 while his status was argued over by lawyers. Finally free to enter France, Merhan has gotten so used to his temporary domicile that he doesn't want to leave the building.
{{citation}}: (עזרה) - ↑ "Sir Alfred". Fictionville Studio. 2001.
- ↑ Gilsdorf, Ethan (21 ביוני 2004). "Behind "The Terminal", a true story". The Christian Science Monitor. ארכיון מ-2 בדצמבר 2015. נבדק ב-17 בנובמבר 2015.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Rose, Matthew (21 בספטמבר 2003). "Waiting For Spielberg". הניו יורק טיימס. ארכיון מ-8 בפברואר 2009. נבדק ב-12 ביוני 2008.
{{cite web}}: (עזרה) - ↑ "Mehran Karimi Nasseri, le réfugié de Roissy qui a inspiré " le Terminal " de Steven Spielberg, est mort dans l'aéroport". Le Monde.fr. 12 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ È morto Mehran Karimi Nasseri, l'uomo che ispirò il film The Terminal di Spielberg
- ↑ "Iranian who made Paris airport home for 18 years dies". BBC News. 12 בנובמבר 2022. נבדק ב-12 בנובמבר 2022.
{{cite news}}: (עזרה) - ↑ Vandoorne, Saskya; Ehlinger, Maija (13 בנובמבר 2022). "Iranian refugee who inspired Spielberg's film "The Terminal" dies inside Paris airport". CNN. נבדק ב-13 בנובמבר 2022.
{{cite web}}: (עזרה)
מהראן קארימי נאסרי40702225Q357951