מבריח איילים

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מבריח איילים

מבריח אייליםיפנית: 鹿威し, מבוטא שִישִי-אוֹדוֹשִי) הוא מנגנון להרחקת חיות מגידולים חקלאיים שמקורו ביפן.

המכשיר, שמופעל בכוח מים, עשוי גליל מאורך וסגור בצידו האחד, עשוי בדרך כלל חזרן, המקובע על ציר כך שמרכז הכובד שלו מרוחק מעט מהציר לכיוון צידו הסגור. הקצה הסגור של הגליל מונח על אבן.

כאשר מוזרמים מים אל פתח הגליל, הם מצטברים בו וההצטברות משנה את מקום מרכז הכובד של הגליל. כאשר מרכז הכובד עולה מעל הציר, נוטה הגליל לכיוון הפתח והמים שהצטברו בו נשפכים ממנו, והגליל נופל חזרה למצבו המקורי, בהשמעת נקישה חזקה על האבן. רעש הנקישה הפתאומי מבריח את בעלי החיים.

במקור, שימש המתקן להברחת חיות, אך בהמשך אומץ כאלמנט משרה אווירה נפוץ בגנים יפניים, בשל חזותו הדקורטיבית ומחזור הרעשים השונים שהוא מפיק - צליל זרימת מים חלשה, צליל מים נשפכים בעוז, ונקישה.

(מולטימדיה)

הקלטה של צלילי מבריח איילים

צלילי מבריח איילים
לעזרה בהפעלת הקבצים

ראו גם

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מבריח איילים בוויקישיתוף
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

30340720מבריח איילים