מבצע אפרודיטה
מבצע אפרודיטה (באנגלית: Operation Aphrodite) היה שם הקוד של תוכנית ניסיונית של חילות האוויר של צבא ארצות הברית במלחמת העולם השנייה. במסגרתה הוכשרו מפציצים כבדים לשמש כמטוסים ללא טייס והוטסו במטרה להשמיד מטרות גרמניות אסטרטגיות בחזית מערב אירופה על ידי ריסוקם עליהן. התוכנית, שהופעלה בשנת 1944, הייתה בין הראשונות שניסו להשתמש בשיטה של הפעלת מטוסים ללא טייס. היא נכשלה משום שלא הייתה בשלה מבחינה טכנולוגית, וננטשה לאחר 13 משימות ניסיון.
התוכנית
התוכנית הוצעה לראשונה על ידי מייג'ור גנרל ג'יימס דוליטל, מפקד חיל האוויר השמיני האמריקני. רעיונו היה שמטוסי הפצצה מדגם B-17 (מבצרים מעופפים) יוטענו במטען מרבי של חומר נפץ. כל מטוס יונחה באמצעות בקרה מרחוק בגלי רדיו להתרסק אל תוך מטרות גרמניות מבוצרות – בעיקר מעגני צוללות או אתרי שיגור של טילי V-1. בדרך זו קיווה חיל האוויר האמריקני להשמיד מטרות גרמניות מוקשחות, כפי שהחל חיל האוויר המלכותי הבריטי לעשות באמצעות שימוש בפצצות כבדות מדגם טולבוי ובהמשך מדגם גרנד סלאם.
ביוני 1944 הטיל דוליטל על דיוויזיית ההפצצה האמריקנית ה-3 לפתח ולהכין לפעולה את המטוסים ללא טייס. האחריות הישירה לביצוע הוטלה על טייסת המפציצים 562 שהייתה מוצבת בשדה התעופה הונינגטון (Honington) שבסאפוק, במזרח אנגליה.
ההכנות
לרשות התוכנית הועמדו מטוסי B-17 משומשים שהוצאו משירות מבצעי. מן המטוסים הוסר כל הציוד האפשרי – לוחות שריון, מקלעים, מנשאי פצצות, מושבים ועוד. בדרך זו הוסר מעליהם משקל של כ-5.4 טון. הם הוטענו בחומרי נפץ במשקל של 8.2 טון - יותר מפי שניים ממשקל הפצצות שהוטענו באופן רגיל על גבי מפציצי B-17. חומר הנפץ שהוטען בהם היה מסוג טורפקס, שהיה בעל עוצמה גדולה ב-50 אחוז משל TNT.
במטוס הותקנה מערכת בקרה מרחוק באמצעות רדיו מטיפוס AZON.[1] בתא הטייס הותקנו שתי מצלמות טלוויזיה, שכוונו לצלם את מראה הקרקע וכן את לוח המחוונים והמתגים הראשי. תמונות המצלמות שודרו אל מטוס הבקרה ששלט במטוס ללא טייס.
התברר שמערכת הבקרה מרחוק אינה אמינה דיה כדי להבטיח המראה בטוחה של המטוס ללא היגוי של טייס. על כן נקבע כי שני טייסים מתנדבים יבצעו את ההמראה ויביאו את המטוס עד לרום של 600 מטר, שם יעבירו את השליטה בו לידי המפעילים במטוס הבקרה המלווה. לאחר העברת השליטה במטוס וחימוש מטען חומר הנפץ שלו ינטשו שני הטייסים את המטוס בצניחה. אז יהיה על טייס במטוס הבקרה להוביל את המטוס בבקרה מרחוק אל מטרתו.
אתר היציאה למטוסי אפרודיטה נקבע בתחילה לשדה התעופה וודבריג' (Woodbridge) שבקרבת החוף המזרחי של בריטניה, כ-130 קילומטר מצפון-מזרח ללונדון, וזאת בשל מסלול הטיסה הארוך שלו. לאחר מכן התעורר החשש שמטוס פגוע אשר ינסה לנחות שם יתנגש בנחיתתו באחד ממטוסי אפרודיטה העמוסים בחומר נפץ. על כן הועתק אתר היציאה לשדה התעופה פרספילד (Fersfield), כ-40 קילומטר צפונה משם.
כאשר הושלמה תוכנית האימונים היו לטייסת 562 עשרה מטוסים ללא טייס וארבעה מטוסי בקרה. מטוסים נוספים ללא טייס הוכשרו לשימוש בהמשך.
משימות ותוצאות
המבצע השיג תוצאות עלובות. בחדשים אוגוסט עד דצמבר 1944 יצאו לדרך 13 משימות של התוכנית, אשר כוונו ליעדים הבאים:
- אתרי שיגור לטילי V-1 ו-V-2 ותותחי-על V-3 גרמניים בצפון-מערב צרפת;
- מעגני צוללות באיי הלגולנד הגרמניים שבים הצפוני;
- בית זיקוק, תחנת כוח ואתר אחסנה בצפון גרמניה.
במשימות אלו נעשה שימוש בסך הכל ב-26 מטוסים ללא טייס. ארבעה מטוסים התרסקו או התפוצצו עקב תקלות טכניות לפני שיצאו את שמי בריטניה. מרבית המטוסים התרסקו בדרכם למטרה עקב בעיות בשליטה מרחוק, הופלו בדרכם באש נ"מ, או פגעו הרחק ממטרותיהם עקב הכוונה גרועה. שני מטוסים בלבד פגעו קרוב למטרותיהם בצרפת ובצפון גרמניה, ורק אחד מהם גרם נזק למטרה.
במשימות השונות נספו שישה מן הטייסים המתנדבים שהטיסו את המטוסים המיועדים לריסוק. אחד מהם, ג'וזף קנדי הבן (אחיו הבכור של נשיא ארצות הברית לעתיד ג'ון פ. קנדי) וטייס נוסף עמו, נספו מעל החוף הבריטי בדרכם למטרתם, כאשר חומר הנפץ במטוסם התלקח והתפוצץ עקב תקלה טכנית אף בטרם נטשו את המטוס.
לנוכח הכישלונות הרבים וחוסר התועלת של התוכנית אל מול המאמץ שהושקע בה היא בוטלה ונגנזה על ידי חיל האוויר האמריקני בחודש ינואר 1945.
לקריאה נוספת
הערות שוליים
