מבחן אפגאר

"מבחן אפגאר" (Apgar score) הוא בדיקה הנעשית בתינוק מיד בתום הלידה, במטרה להעריך את מצבו הגופני של התינוק מיד לאחר הלידה, מחשש שמא הוא נתון במצוקה. הבדיקה קרויה על שמה של ד"ר וירג'יניה אפגאר, רופאה מרדימה שהגתה את המבחן.^[1] המיילדת או הרופאה המיילדת בודקת את התינוק ומבצעת ההערכה בחמישה מדדים שונים. לכל מדד ניתן ניקוד בין 0 ל־2, כך שלכל היותר ניתן לקבל עשר נקודות:

הבדיקה/הניקוד	0 נקודות	נקודה אחת	2 נקודות
צבע העור	חיוור או כחול	גוף וורוד, גפיים כחולות	ורוד
דופק לב	לא נשמע	מתחת ל-100	מעל 100
תגובה לקטטר (תגובה לגרוי במגע)	אין תגובה	עיוות פנים	בכי
טונוס שרירים	גפיים רפויות	תנועות גפיים קלות	תנועות גפיים מרובות
נשימה	אין נשימה	איטית ולא סדירה	טובה עם בכי

המבחן מתבצע פעמיים:

בדיקה ראשונה – לאחר דקה:

הציון לאחר דקה מסמן לרופא האם התינוק זקוק לטיפול מיידי: ציון בין 7 ל־10 מעיד בדרך כלל שהתינוק במצב טוב, ואינו דורש עזרה רפואית מיוחדת. ציון בין 4 ל־6 מעיד על כך שהתינוק כנראה זקוק להתערבות רפואית מסוימת – למשל, לצורך הקלה על נשימתו. ציון מתחת ל־4 מעיד כי התינוק זקוק לטיפול רפואי מיידי.

בדיקה שנייה – לאחר 5 דקות:

לאחר 5 דקות מבוצעת הערכת מצב מחודשת. הציון של תינוקות שקיבלו ציון נמוך יחסית בבדיקה הראשונה עשוי לעלות, במיוחד לאחר קבלת סיוע רפואי כדוגמת מתן חמצן, שאיבת נוזלים מהאף, או גירוי. תינוק שציונו נשאר נמוך יועבר למחלקת טיפול נמרץ ילודים, כדי לקבל טיפול רפואי והשגחה יותר צמודה.

על אף שציון נמוך במבחן עלול להעיד על סיבוכים בלידה, תינוקות רבים שקיבלו ציון נמוך במבחן אפגאר גדלים ומתפתחים היטב, בזכות איכות הטיפול שניתן ברפואה המודרנית, המאפשר צמצום נזקים מאירועים שכאלה.