מה-ג'ונג
 | |
| ערכת מה-ג'ונג | |
| מס' שחקנים | 4 |
|---|---|
| גילאים | מעל 4 |
| זמן המשחק | דקות- עד שעות |
| מיומנות | טקטיקה, זיכרון וריכוז. |
מה-ג'ונג (麻將) הוא משחק לוח / קלפים סיני המיועד לארבעה שחקנים. אבני המשחק והחוקים של המשחק משתנים מעט מאזור אחד של העולם למשנהו. באופן כללי המשחק משוחק בצורה דומה למדי, כשהמטרה היא להשלים יד של קלפים (או אבני משחק) שתיתן את הערך הכי גבוה. לשם הבהירות, בהמשך הערך, גם הקלפים וגם אבני המשחק ייקראו "אבנים".
המשחק המערבי הכי קרוב למה-ג'ונג הם אולי ג'ין רומי ורמיקוב, מכיוון ששניהם כוללים בחירת אבנים וזריקתן מתוך יד אבני המשחק, כדי לקבל נקודות ולהרכיב קבוצות שונות של קלפים.
היסטוריה ומקורות
משערים שהמה-ג'ונג התפתח ממשחקי קלפים ודומינו קיימים בסביבות שנת 1850. ישנו עדיין ויכוח ער וענייני בקשר לשאלה למי צריך לייחס את פיתוח המשחק. תאוריה אחת גורסת שקציני צבא סיניים פיתחו את המשחק בזמן מרד טאי פינג, כדי להעביר את הזמן. לעומת זאת יש אחרים שגורסים שאציל מאזור שנחאי יצר את המשחק בין השנים 1870 ו- 1875.
ב- 1895 אנתרופולוג בשם סטיוארט קולין כתב מאמר שבו הוזכר משחק המא-ג'ונג. זה התיעוד הכתוב הראשון למשחק המא-ג'ונג בשפה כלשהי חוץ מסינית. עד ל-1910 נוסף תיעוד גם בצרפתית וביפנית.
בתחילת שנות ה-20 של המאה ה-20 המשחק הגיע לארצות הברית, וכמעט מיד הפך ללהיט ונשאר פופולרי במשך 20 שנה. אלו שנתפסו במיוחד לקדחת המה-ג'ונג אפילו קישטו את הבית שלהם בדרך סינית בזמן ששיחקו מא-ג'ונג.
כיום ישנם משחקי מחשב רבים המכונים "מה-ג'ונג" שפותחו החל משנת 1986, כשחברת משחקי המחשב "אקטיוויז'ן" (Activision) הוציאה לשוק המשחקים את "שנגחאי" (Shanghai), משחק שכולו התנהל סביב הסרת זוגות של אבני משחק מצוירות ממגדל וירטואלי של אבני משחק, בהתאם לכללים מסוימים. למשחק זה ולמשחקים שבאו אחריו ושמרו על אותם כללי משחק יש מעט מאד מאפיינים משותפים עם משחק המה-ג'ונג, והם מהווים למעשה גרסאות של משחק ששונה לחלוטין מהמקורי למעט האבנים . למשחקים אלו מספר שמות וכינויים נוספים - "סוליטייר מה-ג'ונג" (Solitaire Mah-Jongg), "טאיפיי" (Taipei) ועוד.
ציוד המשחק
את המשחק משחקים בדרך כלל עם ערכת אבני מה-ג'ונג או לפעמים בעזרת קלפי משחק. משתמשים בקלפי משחק בדרך כלל בנסיעות, מכיוון שהם מפחיתים את הנפח והמשקל הדרושים למשחק, אך לקלפי המשחק אין את העמידות שמוצאים בדרך כלל באבני המשחק. לפעמים משתמשים בקלפים מחוסר ברירה, במדינות שבהן לא מוכרים אבני מה-ג'ונג (כמו ישראל).
בערכות אבנים רבות ישנם גם מקלות ניקוד ואסימוני ניקוד, כמו גם מכוון לכיווני השמיים ומצביע לכיוון הסיבוב (הכיוון הכי חשוב). חלק מהערכות מכילות תושבות לאבני המשחק ומקומות לאסימוני הניקוד. הערכה בנוסף מכילה גם שלוש קוביות משחק.
אבני המשחק מכילות לפחות 136 אבנים רגילות ובדרך כלל לפחות 8 אבנים נוספות. האבנים הרגילות נחלקות לשתי קבוצות:
- סדרות פשוטות שמכילות 108 אבנים
- סדרות כבוד מכילות 28 אבנים
האבנים הנוספות נחלקות בין 4 אבני פרחים ומספר דומה של אבני עונות.
אבנים רגילות
אבנים פשוטות
רוב אבני המה-ג'ונג שייכות לשלוש סדרות, שהאבנים בהן ממוספרות מ-1 עד 9. יש ארבעה מכל אבן ממוספרת בכל סדרה, ולכן מתקבל שיש 108 אבנים בסדרות (בכל סדרה יש 36 אבנים) הללו, שנקראות סדרות (או אבנים) פשוטות. הסדרות הן:
- סדרת העיגולים או הנקודות
- סדרת הבמבוק
- לעיתים באבן מסוג '1 במבוק' מוצג כציפור ונקרא "ציפור הבמבוק"
- סדרת הדמויות
- ברוב המוחלט של המקרים "הדמות" המצוירת על קלף היא מספר סיני, אך בדרך כלל ישנו בצד השמאלי עליון של הקלף מספר רגיל, כדי לפשט את הזיהוי.
אבני הכבוד
אבני הכבוד נחלקות לשתי סדרות - סדרת רוחות השמיים וסדרת הדרקונים.
בסדרת רוחות השמיים יש ארבע אבנים:
מזרח 東
דרום 南
מערב 西
צפון 北
ושלוש אבנים מסדרת הדרקונים:
|
דרקון אדום 中 |
|
דרקון ירוק 發 |
|
דרקון לבן 白 לפעמים הדרקון הלבן למעשה מוצג כאבן ריקה |
אבנים נוספות
ברוב חוקי המה-ג'ונג ישנן שמונה אבנים נוספות שנקראות אבני הפרחים והעונות. הן נקראות כך מכיוון שלעיתים קרובות מופיע בהן ציור של פרח או פעילות שקשורה לעונות שונות של השנה. כל אחת מאבני הפרחים מתאימה לעונת שנה מסוימת, דבר דומה מתקיים לגבי אבני העונות.
ארבעת הפרחים הם:
פריחת השזיף 梅 (כנגד כיוון מזרח)
הסחלב 蘭 (כנגד כיוון דרום)
החרצית 菊 (כנגד כיוון מערב)
פרח הבמבוק 竹 (כנגד כיוון צפון)
ארבע העונות הן:
אביב 春 (כנגד כיוון מזרח)
קיץ 夏 (כנגד כיוון דרום)
סתיו 秋 (כנגד כיוון מערב)
חורף 冬 (כנגד כיוון צפון)
שינויים אזוריים בערכות
בסינגפור וארצות הברית משתמשים בנוסף לאבני הפרחים באבני חיות:
חתול 猫
עכבר 䑕
תרנגול 鸡
נדל 实
בנוסף, לפעמים מוסיפים אבנים נוספות, שמצייגות תכונות אנושיות או מקצועות למיניהם (עושר, חריצות, ליצנות, עוני).
בגרסאות היפניות השונות של מה-ג'ונג יש גם קלפי ריצ'י, שמשמשים לסימון מצבים ייחודיים במשחק היפני.
בגרסה האמריקאית של המה-ג'ונג משתמשים ב-8 ג'וקרים, מה שמביא את מספר האבנים בערכות האמריקאיות לכ-152. הג'וקרים משמשים באמצעות חוקים מיוחדים להשלמת היד של השחקן.
התחלת המשחק
הרצף הבא הוא להתחלת משחק וסידור הקלפים בצורה שמיוחדת למשחק:
קביעת הכיוונים וכיוון הסיבוב
השחקנים יושבים בארבעה מושבים, שמייצגים את כיווני השמיים, כאשר הכיוון החשוב ביותר בסיבובים הראשונים הוא המזרח. כיוון זה נקרא כיוון הסיבוב. כדי לקבוע מי יישב שם זורקים קובייה, ובמזרח יושב מי שהוציא את הניקוד הגבוה ביותר. אחר כך קובעים באותו אופן היכן יישבו השחקנים, בסדר הבא: דרום, מערב, צפון. כיוון השמיים של שחקן מסוים משתנה עם כיוון השעון בכל סיבוב, אלא אם כן השחקן שיושב בכיוון של הסיבוב ניצח.
הכיוון של הסיבוב הוא תמיד מזרח בתחילת המשחק. כיוון הסיבוב משתנה כאשר כל שחקן שיחק לפחות פעם אחת בתור כל כיוון. כעת הוא נעשה הכיוון הבא בכיוון השעון (נגד כיוון השעון, בגרסה הישראלית).
לאחר מכן מתיישבים השחקנים מסביב למכוון רוחות השמיים ושמים את המצביע של כיוון הסיבוב. כעת שחקן המזרח זורק שתי קוביות, כדי לקבוע את "הצד השבור". כעת סופרים בכיוון השעון כך: 1- מזרח 2- דרום וכו'. עד שמגיעים לסכום הנקודות על הקוביות, וזהו הצד השבור.
חלוקת האבנים לשחקנים
כעת, כל האבנים מעורבבות כך שפניהן מכוונות מטה. השחקן שם מולו שורה של שתי שכבות של אבנים, אורך השורה תלוי בכמות האבנים:
- אם יש 136 אבנים - כל שורה היא באורך 17 אבנים
- אם יש 144 אבנים - כל שורה היא באורך 18 אבנים
- אם יש 148 אבנים - השורה של הצד השבור ובכיוון הנגדי לו היא באורך 19 אבנים, ואילו שאר השורות 18 אבנים
- אם יש 152 אבנים - כל שורה היא באורך 19 אבנים
מבנה זה מכונה בדרך כלל "חומה". כעת השחקן של הצד השבור זורק שלוש קוביות ובוחר מהיכן בחומה צריך להתחיל ולחלק אבנים. המיקום הזה נבחר על ידי ספירת הסכום שמופיע על הקוביות משמאל הצד שלו לימין זוג הקלפים. נקודה זו מכונה "נקודת השבירה".
שחקן כיוון הסיבוב לוקח לעצמו ארבע אבנים, וכעת הוא נותן לשחקנים אבנים בסדר השעון, אך מסיר אותן מהחומה בכיוון השעון מנקודת השבירה, כך שלכל השחקנים יש בסופו של דבר 12 אבנים, או בגרסאות מסוימות - 16 אבנים . בגרסאות שמכילות 13 אבנים כעת נותנים אבן נוספת לכל שחקן. אחר כך שחקן כיוון הסיבוב לוקח לעצמו עוד אבן אחת.
החומה עכשיו מוכנה להתחלת המשחק, וכעת קבוצת אבנים בכיוון נגד השעון מופרדת מן השאר בדרך ייחודית לכל גרסת מה-ג'ונג. קבוצת קלפים זו תיקרא קופסאת קונג. היא משמשת כמקור לקלפים שמחולקים במצבים מיוחדים במשחק כפי שיוסבר בהמשך.
אם השחקן של כיוון הסיבוב לא מחזיק יד מנצחת הוא זורק אבן על השולחן אבן שנזרק על השולחן תחת תנאי המשחק נקרא אבן תפיסה.
הערה:הסיבה לטקסיות ולמסובכות תהליך חלוקת האבנים היא כדי למנוע רמאויות שקשורות למבנה חלוקת האבנים
כלל הצ'ארלסטון
בגרסאות של המשחק שפופולריות בארצות הברית, לפני תחילת כל סיבוב השחקן מחליף שלוש אבנים עם כל יריב לפני תחילת הסיבוב. מהלך זה ידוע בכינוי כלל הצ'ארלסטון, והוא תכונה מיוחדת של המא-ג'ונג האמריקאי, שהושאלה ממשחקי קלפים אחרים.
המשחק עצמו
בשלב חלוקת הקלפים כל שחקן קיבל לידיו 13 או 16 אבנים, בהתאם לגרסה. בגרסה של 13 אבנים, השחקן של כיוון הסיבוב קיבל 14 אבנים.
כעת שחקן כיוון הסיבוב זורק אבן תפיסה על השולחן. שחקנים אחרים יכולים להכריז שהם השלימו "קבוצה חשופה", שהגדרתה תטופל בהמשך. כעת הוא חושף את הקבוצה שהשלים באמצעות האבן, אחרת יקבל עונש. האזור שמרכז בתוכו קלפים של קבוצות חשופות ופרחים מכונה "החלק הגלוי" של היד. זה יוצר מרכיב אסטרטגי שנותן רמז לשחקנים האחרים לגבי יד האבנים שהשחקן מחזיק. בהרבה גרסאות של המשחק זריקת אבן תפיסה שגורמת לשחקן יריב לנצח גורמת לשחקן הזורק לאבד נקודות.
אם אף אחד לא לקח את האבן התפיסה, היא יוצאת מן המשחק והתור עובר לשחקן הבא בכיוון השעון. השחקן לוקח אבן מהחומה בכיוון השעון מנקודת השבירה ואז חוזר על המהלך שתואר. אם שחקן לקח אבן וחשף קבוצה, עליו לזרוק אבן תפיסה נוספת.
אבני פרחים/עונות
אבני הפרחים או העונות, כאשר הן מחולקות או נלקחות מן החומה, ניתן להחליף אותן מיד בקלפים אחרים מקופסאת הקונג. הם "יוחשפו" לאזור הגלוי של היד. בתחילת כל סיבוב, אם שני שחקנים או יותר רוצים להכריז על אבני הפרחים, מחליפים לפי סדר השחקנים מן כיוון הסיבוב בכיוון השעון. לאבני פרחים עשוי בגרסאות מסוימות לזכות בנקודות או לא, בהתאם לגרסה. במה-ג'ונג הונג קונגי או מלזי, אם לשחקן יש את קלפי הפרחים או העונות הוא מנצח בסיבוב.
אבני ג'וקר
אבני הג'וקר הן תכונה מיוחדת של מספר גרסאות, במיוחד בגרסאות האמריקאיות. הן יכולות להחליף אבנים אחרות בקבוצות מסוימות בתוך יד האבנים. בהתאם לגרסה, שחקן יוכל להחליף ג'וקר שהוא חלק מקבוצה חשופה של שחקן אחר באבן שהוא מייצג.
חוקים שמכתיבים התנהגות של ג'וקר בתור אבן תפיסה קיימים גם כן: חלק מהגרסאות של המשחק מתירות לג'וקר לקחת זהות של כל אבן, ואילו גרסאות אחרות מאפשרות לג'וקר לקחת זהות רק של קלף שנזרק בסיבובים הקודמים.
ג'וקרים יכולים גם להשפיע על הניקוד של היד בגרסאות מסוימות. כמה ידיים מנצחות מיוחדות ("מא-ג'ונג מיוחד") דורשים שימוש בקלפי ג'וקר (לדוגמה: כדי ליצג "אבן חמישית" של סוג מסוים של אבנים פשוטות או אבני כבוד).
הערה: בכלל הצ'ארלסטון אסור להעביר ג'וקרים
קבוצות ניתנות לחשיפה
פונג הוא קבוצה של שלוש אבנים זהות. יכול להיווצר על ידי שימוש בלקיחת אבן תפיסה; אם הוא נוצר באמצעות אבן תפיסה, יש להכריז בקול "פונג". שחקן שיצר פונג חייב לזרוק אבן נוספת והתור עובר לשחקן הבא בכיוון השעון.
קונג הינה קבוצה זהה של ארבע אבנים זהות. יכולה להיווצר על ידי שימוש באבן תפיסה ותמיד נחשפת כאשר יוצרים אותה. אם שחקן יוצר קונג מאבן תפיסה, הוא נקרא קונג גלוי. שחקן יכול להכריז קונג מיד כשהאבנים שברשותו, במקרה כזה הקונג נקרא נסתר. בכל מקרה אם הוכרז קונג גלוי או נסתר, השחקן חייב לקחת אבן מקופסת הקונג, ואחר כך לזרוק אבן תפיסה נוספת. לאחר הכרזתו הקונג אינו ניתן לפיצול לשימוש באבנים המרכיבות אותו למטרות אחרות, ולכן לפעמים עדיף לא להכריז על קונג נסתר כאשר יש ביד השחקן ארבע אבנים.
צ'או (לפעמים גם נקרא צ'ואו) : שלוש אבנים ברצף (רק מסדרות פשוטות). קבוצה זאת ניתנת ליצירה והכרזה רק על ידי לקיחת הקלף של השחקן מצד שמאל לשחקן המכריז. הכרזת פונג על ידי שחקן מסוים מקבלת קדימות על פני הכרזת צ'או של כל שחקן אחר.
הערה: ליד מנצחת, שנקראת גם "מא-ג'ונג", יש עדיפות על פני כל קבוצה אחרת שהכריזו שאר השחקנים. למהלך בו אחד השחקנים שהכריז קונג והכרזה שלו נעקפה על ידי מא-ג'ונג קוראים "שדידת קונג" וניתן לקבל עליו בונוס.
ידיים מוכנות (עומדות)
כאשר לשחקן חסרה רק אבן אחת להכרזת מא-ג'ונג, ניתן להכריז יד מוכנה ("עומדת", בגרסה הישראלית). השחקן שהכריז אמור לחכות לאבנים מסוימות. ברוב הגרסאות של המשחק ניתן לחכות לאבן משניים-שלושה סוגים שונים, ואילו אחרות (כמו הגרסה הישראלית) מאפשרות לשחקן לחכות רק לאבן מסוג אחד בלבד.
בכמה גרסאות של המשחק, במיוחד הגרסה היפנית, מותר לשחקן להכריז ריצ'י (לפעמים שחקנים אנגליים בגרסה זו מבטאים זאת "ריץ'" (Reach)). הכרזה של ריצ'י פרושה הבטחה לחכות לאבן מסוימת, וכל אבן אחרת שנכנסת ליד הופכת להיות אבן תפיסה שנזרקת לשולחן. שחקן שמכריז ריצ'י מקבל בונוס אם הוא מנצח וקנס אם הוא מפסיד.
תיקו
אם נגמרו כל האבנים בחומה חוץ מקופסאת הקונג, ואף אחד לא מנצח, הסיבוב מתחיל מחדש (בגרסה הישראלית במקרה של תיקו הניקוד לא מחושב). בהתאם לגרסה, כיווני השחקן עלולים אף שלא להשתנות.
ישנם מצבים מסוימים שתיקו מוכרז גם כאשר נותרו אבנים בחומה. לדוגמה: כאשר שחקן מכריז יד עומדת שקרית, או מא-ג'ונג שקרי, הוא מקבל על כך קנס מאד גבוה והסיבוב מתחיל מחדש. תיקו כזה נקרא "תיקו מבטל".
במא-ג'ונג היפני יש מספר אפשרויות לתיקו מבטל:
- ( 九種幺九倒牌 (kyuu shu yao kyuu tou pai -
אם בתור הראשון של הסיבוב שום קבוצה גלויה לא הוכרזה ולשחקן יש 9 אבנים סופיות/כבוד הוא יכול להכריז תיקו מבטל.
- ( san ka agari ) 三家和 -
אם שלושה שחקנים מנסים וזכאים להכריז מא-ג'ונג בבת-אחת, מוכרז תיקו מבטל.
- 四風子連打 (suu fontsu renda) -
אם כל השחקנים בתור הראשון זרקו את אותה האבן של רוחות השמיים ושום קבוצה גלויה לא הוכרזה, מוכרז תיקו מבטל.
- 四家立直 (suu ka riichi) -
אם כל השחקנים הכריזו ריצ'י, מוכרז תיקו מבטל.
- 四槓流れ (suu kan nagare) -
מוכרז תיקו מבטל כאשר מוכרזים ארבעה קונגים בידי יותר משני שחקנים. יש גם תיקו כאשר לשחקן אין זוג או צ'או ביד לאחר שהרים, בסיבוב הראשון של היד, ולפני שמשהו העלה פונג, קונג או צ'או.
ניצחון בסיבוב
השחקן מנצח בסיבוב על ידי יצירת והכרזת מא-ג'ונג, שהגדרתו המדויקת משתנה בין הגרסאות. מא-ג'ונג סטנדרטי מורכב מקבוצות גלויות ונסתרות וזוג אבנים זהות. מספר הקבוצות במא-ג'ונג הוא בדרך כלל 4 לגרסאות של 13 אבנים ו-5 לגרסאות של 16 אבנים. ישנם גם בכל גרסה מא-ג'ונגים מיוחדים, שהם צירופים לא רגילים שמקבלים עליהם בונוס מיוחד של נקודות. יש גרסאות שצריך להיות ערך מינימלי ליד קלפים כדי שתוכרז כמא-ג'ונג.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מא-ג'ונג |