מארינו פאליירו
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית מנהיג ריקה. מארינו פאליירו (באיטלקית: Marino Faliero; בוונטית: מרין פאלייר - Marin Falier; 1285 - 17 באפריל 1355) היה הדוכס ה-55 של ונציה. פאליירו כיהן כדוג'ה מאז מינויו, ב-11 בספטמבר 1354 ועד הוצאתו להורג.
חייו
במהלך כהונתו כדוג'ה, בשנת 1355 ניסה פאליירו להכריז על עצמו כנסיך ולהפוך את רפובליקת לה סרניסימה למלוכה. ככל הנראה ניסיון זה נבע מהשיטיון שבו לקה פאליירו בשל גילו בעת כהונתו (פאליירו היה בן למעלה מ-70). אצולת ונציה עצרה את פאליירו, העמידה אותו למשפט, ובסיומו נכרת ראשו. עשרה מעוזריו של פאליירו שסייעו לו הוצאו להורג בתלייה וגופותיהם נתלו מחלונות ארמון הדוג'ה הצופים לכיכר סן מרקו.
כחלק מפסק הדין נפסק כי שמו וזכרו ימחו מדברי ימי העיר (דמנאטיו ממוריאה) ולכן דיוקנו התלוי בחדר המועצה הגדולה (Sala del Maggior Consiglio) שבארמון הדוג'ה הושחר.
סיפור חייו של פאליירו תואר בדרמה מאת לורד ביירון בשנת 1820 והפך לאופרה בשם זה מאת גאטנו דוניצטי בשנת 1835.
קישורים חיצוניים
- מארינו פאליירו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| הקודם: אנדראה דאנדולו |
דוכסי ונציה 1354–1355 |
הבא: ג'ובאני גראדניגו |
מארינו פאליירו29590757