מארה (נהר)
 | |
| קטע מנהר המארה בקניה | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| אורך | 395 ק"מ |
| ספיקה ממוצעת | 37.5 מ"ק לשנייה |
| אגן ניקוז | 13,504 קמ"ר |
| מוצא | מתלול מאו |
| גובה מוצא הנהר | 2,392 מטרים |
| שפך |
אגם ויקטוריה 1°30′45″S 33°55′52″E / 1.512595°S 33.931009°E |
| מדינות באגן הניקוז | קניה, טנזניה |
 | |
.jpg)
נהר מארה הוא נהר הזורם בנפת נארוק בקניה ומחוז מארה בטנזניה ונשפך לאגם ויקטוריה. הנהר חוצה את נתיב ההגירה של פרסתנים בין שמורות הטבע סרנגטי ומסאי מארה.
נתיב הנהר
אגן הניקוז של הנהר משתרע על שטח של 13,504 קילומטרים רבועים, שמתוכם כ-65% שייכים לקניה ו-35% לטנזניה.[1] ממקורותיו במתלול מאו ברמות של קניה, זורם הנהר לאורך 395 קילומטרים ונשפך לאגם ויקטוריה. ספיקת המארה היא 37.5 מ"ק לשנייה, כ-4.8% מהספיקה הכוללת לאגם ויקטוריה.[2]
האזורים שבאגן הניקוז
את אגן הניקוז ניתן לחלק בצורה גסה לארבעה אזורים על פי אופי הפעילות האנושית.
- מתלול מאו (Mau Escarpment) - המוצא הראשי של נהר המארה בקניה הוא בביצת נאפוייאפי (Napuiyapi swamp) במתלול מאו בגובה 2,932 מטרים מעל פני הים. אזור זה של אגן הניקוז מכוסה ביערות ויש בו הן חקלאות בממדים קטנים (פחות מ-100 דונם) והן חוות בינוניות (בעיקר חוות של תה בשטח של כ-400 דונם).
- אזורי המרעה של קניה (Kenyan Rangelands) באזור זה מתלכדים יובלי האיתן העיקריים של הנהר, הנהרות אמאלה (Amala) וניאנגורס (Nyangores) המנקזים את מערב מתלול מאו על מנת ליצור את נהר המארה. הנהר מתפתל בערבות דשא פתוחות השייכות ברובן ליישובים של קבוצות הילידים בני שבט המסאי המשמשות הן כמרעה לבקר והן לחקלאות בקנה מידה קטן וגדול (יותר מ-400 דונם). אגני הניקוז של ארבעה יובלים חשובים של המארה (הנהרות טאלק (Talek), אנגרה (Engare), סנד (Sand) ואנגיטו (Engito)) שוכנים אף הם באזור זה. ישנם באזור כמה רכסי הרים דוגמת הרי לואיטה (Loita).
- שמורות הטבע - בסופו של דבר הנהר זורם לשמורת הטבע המפורסמת מסאי מארה שבה נשפכים אליו שלושה מארבעת היובלים שהוזכרו באזור הקודם. בגבול שבין קניה לטנזניה הנהר זורם לתוך שמורת הטבע סרנגטי ובה נשפך לתוכו היובל הרביעי נהר הסנד (Sand) הקרוי גם לונגאיאנייט (Longaianiet). באזורים אלו מוגבלת הפעילות האנושית לצפייה בחיות הבר.
- מורד הנהר במחוז מארה בטנזניה - מיד לאחר מוצא נהר המארה משמורת הטבע איקורונגו (הגובל בפארק הלאומי סרנגטי) הוא מתפתל בחדות צפונה. בנקודה שבה הנהר מתפתל שוב בכיוון דרום מערב מתפצל הערוץ העיקרי לפלגים רבים שונים המזינים את ביצת מארה. הביצה ופלגים אלו נמשכים לאורך כ-70 קילומטרים במורד הנהר עד שפך הנהר לאגם ויקטוריה במפרץ מארה בסמוך לעיירה מוסומה (Musoma). צפיפות האוכלוסייה האנושית והמקנה בחלק זה של אגן הניקוז גבוהה והשימוש העיקרי בקרקע הוא לעיבוד חקלאי בקנה מידה קטן. אגן הנהר מארה הוא אחד מעשרת אגני הניקוז המזינים את אגם ויקטוריה, ומשום כך הוא בעקיפין אחד ממקורותיו של הנילוס.
מקורות המים
גובה הנהר נע בין 2,932 מטרים במקורותיו במתלול מאו לשפך באגם ויקטוריה בגובה 1,134 מטרים. כמות המשקעים משתנה במקביל לשינוי בגובה. מרבית הגשמים יורדים במתלול מאו, שכמות המשקעים השנתית בו נעה בין 1,000 ל-1,750 מילימטרים. ערבות הדשא מקבלות בממוצע בין 900 ל-1,000 מילימטרים גשם והאזורים סביב אגם ויקטוריה רק בין 700 ל-850 מילימטרים גשם. מעבר לשונות של כמות הגשמים בין האזורים קיים גם שוני בתקופות שבהן יורדים גשמים, כלומר האזורים מקבלים כמויות משתנות של גשמים במהלך השנה. קיימות שתי עונות גשומות בשנה. התקופה הארוכה יותר היא מאמצע מרץ ועד יוני כששיא הגשמים באפריל, ותקופת גשם נוספת קצרה יותר מתחוללת בין ספטמבר לדצמבר.[1]
אקולוגיה
נהר המארה הוא מקור חיוני לבעלי החיים הרועים בסמוך. אף שבתקופת היובש הוא יכול להראות רדוד, הוא יכול להתרחב לפי שניים מרוחבו הרגיל לאחר גשמים כבדים. כמות המים הגדולה יוצרת אשדות בנהר, שעלולים לגרום למחסור במזון לטורפים שאינם יכולים לחצות את הנהר על מנת לצוד.
נהר המארה נמצא באמצע מסלול הנדידה של מיליוני פרסתנים, בהם הגנו הכחול, מיני אנטילופות והזברה, שנודדים פעמיים בשנה בין שמורות הטבע סרנגטי ומסאי מארה. בנהר שורצים תניני יאור רבים המנצלים עובדה זו וטורפים את בעלי החיים המנסים לחצות את הנהר. בשבילם, תקופת הנדידה היא תקופת שפע, בה הם ממלאים את כרסם בבשר ואף אוגרים מזון לתקופות בהן המזון דל יותר.
בין שנות ה-50 של המאה ה-20 ל-2006 חל שינוי משמעותי בכמויות המים העונתיות בנהר במובן זה שכיום השיא והשפל בספיקת המים גבוהים ממה שהיו בעבר. שינוי זה מיוחס לשינויים בשימוש בקרקע באזור אגירת המים: הצמצום בתכסית הצמחייה גורמים לזרימה מהירה יותר של הנגר העילי. בנוסף גרמו השינויים המהירים בגובה פני המים באגם ויקטוריה לבעיה נוספת באזור שפך נהר המארה לאגם. עקב כך הפכה תופעת השיטפונות לתדירה וחלקים גדולים מאזור השפך שהיו בעבר ביצה עונתית הפכו לביצה קבועה.[3]
קישורים חיצוניים
Nature's Ultimate Ambush וידאו של תנין היאור טורף גנו וזברות בנהר המארה, ערוץ היוטיוב של הסמית'סוניאן
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 Jim K. Kairu, "Biodiversity Action Plan for Sustainable Management: Mara River Basin" הקרן העולמית לשימור חיות הבר 2008
- ^ http://www.academicjournals.org/article/article1386836920_Mayo%20et%20al.pdf
- ^ Mara Dryland Becomes Wetland: a social-ecological and multi-scale perspective on the adaptability of the livelihood system around the Tanzanian Mara wetlands Master thesis Human Geography, University of Amsterdam, 2007
