מאסר עולם
מאסר עולם הוא גזר דין של מאסר לכל החיים המוטל על המורשעים בעבירות חמורות ביותר, לרוב בגידה או רצח. בפועל, נהוג לקצוב את עונש המאסר למספר מוגבל של שנים. במרבית המדינות זו צורת הענישה החמורה ביותר (הענישה החמורה ממנה, עונש מוות, קיימת בחלק קטן מהמדינות).
השתת העונש
בישראל
מאסר עולם הוא העונש השני בחומרתו בספר העונשין הישראלי אחרי עונש מוות, אולם בעוד שהאחרון הוא עונש נדיר ביותר, מאסר העולם הוא העונש שמקובל להטיל על רוצחים, ורק בנסיבות מיוחדות אין המורשע ברצח נידון לו. במקרים של רצח של יותר מאדם אחד, מקובל לתת עונש של מספר מאסרי עולם, כמספר הנרצחים.[1] למספר מאסרי העולם המוטלים יכולה להיות משמעות לעניין קציבת המאסר.
בחוק הפלילי בישראל יש עונש חובה של מאסר עולם על רצח בנסיבות מחמירות[2]. כמו כן, יש עבירות עליהן נקבע עונש של עד מאסר עולם, אולם החוק קובע (סעיף 41 לחוק העונשין) שעל עבירה שקבוע עליה מאסר עולם מבלי שעונש זה הוא חובה יטיל בית המשפט עונש של עשרים שנות מאסר לכל היותר. בעניין זה כתב המשנה לנשיא בית המשפט העליון השופט פרופ' מנחם אלון:
פרט לעבירת רציחה, שבה ניטלו חיי אדם, עונש המאסר המצוי בספר החוקים הפלילי הישראלי הוא עשרים שנה, ומכונה הוא בשם "מאסר עולם". ולא בכדי הוא. שלילת חירותו של אדם על ידי כליאתו מאחורי סורג ובריח, משמתמשכת היא מעבר למידה סבירה, ממלאת היא, מצד אחד, פחות ופחות אחר מטרות הענישה המקובלות בחברתנו, ומצד שני, מדכאת ומשפילה היא יותר ויותר את כבוד האדם, שכולנו מצווים על שמירתו. ומשמגיעה תקופת המאסר לשיא של עשרים שנה, הרי כמעט כאילו נטלנו עולמו של העבריין-האדם. ודומה בעיני כי מאסרו של אדם לתקופה ארוכה מזו של עשרים שנה אינה ממלאת, פרט למקרים נדירים ויוצאים מן הכלל, כל מטרה שהיא ממטרות הענישה המקובלות עלינו כיום. ומאידך, כמעט ושוללת היא מן העבריין את האפשרות לחזור ולתפקד בחברה לאחר ריצוי עונשו".
— מנחם אלון, 212/79 - פלוני נ' מדינת ישראל
אורך המאסר בפועל
ישראל
כאשר מוטל מאסר עולם, תקופת המאסר מוגדרת ללא הגבלת זמן ורק נשיא המדינה, בהתאם לסמכות שניתנה לו בחוק יסוד: נשיא המדינה, יכול לקצוב את עונשו של האסיר.[3] משנות ה-50 של המאה ה-20 ועד לשנת 1993, עם תחילת כהונתו של עזר ויצמן בתפקיד נשיא מדינת ישראל, התקבע נוהג לפיו הנשיאים קצבו את כל מאסרי העולם שהונחו לפניהם לעונשים קצובים, לרוב לתקופה של 25 שנים. במסגרת האפשרות לבקש שחרור על תנאי וניכוי שליש מתקופת המאסר, אסירים רבים יצאו לחופשי אחרי 16 שנה.[4]
ויצמן התקומם נגד נוהג זה והחליט בתקופת כהונתו שלא לקצוב מאסריהם של רוצחים כלל, או לקצוב לתקופה העולה על הנוהג של 24 שנה שהיה מקובל עד אז.[5][6] בעקבות התנגדותו של ויצמן שיצרה חוסר אחידות בקציבת עונשים, תוקן בשנת 2001 חוק שחרור על-תנאי ממאסר ונקבע שתוקם ועדת שחרורים שתמליץ לנשיא לגבי קציבת עונשם של אסירי עולם, בלי לפגוע בסמכותו של הנשיא לקצוב את העונש או לחון את האסיר. החוק קבע שבמקרים חריגים, ועדת השחרורים לא תמליץ על קציבת עונשו של אסיר עולם שהורשע ברצח ראש ממשלה עקב מניע פוליטי או אידאולוגי, ולא תמליץ על מתן חנינה לאסיר כזה. כמו כן נקבע שוועדת השחרורים לא תמליץ על עונש פחות מ-30 שנה ולא תתן המלצתה לפני שעברו 7 שנים מתחילת המאסר. בפועל, נכון ל-2014 הרף של 30 השנים אכן משמש בתור רף מינימום, ובמקרי רצח חמורים ממליצה הוועדה לקצוב את העונש לתקופה ארוכה מכך ולעיתים אף ממליצה לא לקצוב כלל.[7] עוד קבע החוק שמי שנדון לשני מאסרי עולם במצטבר לא יומלץ על קציבת עונשו לפני שעברו 15 שנה מהיום בו נגזר עליו מאסר העולם האחרון. בית המשפט העליון קבע שעבור אסיר שנדון למאסר עולם במהלך מאסר אחר, יימנו 7 השנים החל מסיום המאסר הקודם.[8]
בית המשפט העליון דחה עתירות של אסירים שדרשו שוועדת השחרורים תמליץ על קציבת עונשם לאחר שעבר זמן רב מהמינימום הנדרש בחוק.[9] על השיקולים לדחיית בקשות כאלו כתב השופט אדמונד לוי[10]:
אדם שנגזר דינו למאסר עולם ניטלה ממנו, בצו החברה, חירותו עד אחרון ימיו. ואם נמסרה לנשיא-המדינה הסמכות לשנות מתוצאות של עקרון זה, בדרך של חנינה או קציבת העונש, היה זה אך משום ההכרה כי בהתקיים הנסיבות המתאימות, עשויה מידת הרחמים לגבור על מידת הדין ... איני נכנס בגדרו של דיון זה לשאלה כלום קנויה לו, לאסיר-העולם, זכות כי קציבת עונשו תישקל. אך אין חולק, כי לא עומדת לו כל זכות כי הדבר ייעשה דווקא בנקודת הזמן הראויה בעיניו ... עיקר הוא בעיני כי חוסר הוודאות בה שרוי, כנטען, אסיר-העולם, אינו כזה כלל ועיקר. ודאותו של הלה היא, כי משנטל חייו של אחר, שוב לא תושב לו חירותו. ודאותו היא, כי עונשו נגזר לריצוי שארית ימיו מאחורי סורג ובריח. ודאות זו היא מנת חלקו, כל עוד לא החליטו הגורמים המוסמכים לשנות מן הדבר. ואם צער וסבל כרוכים בכך, הרי את אלה המיט אסיר-העולם על ראשו-הוא, במעשה הנפשע בו שלח ידו.
— אדמונד לוי, רע"ב 433/07 - עמירם הוכברג נ' שירות בתי הסוהר ועדת השחרורים המיוחדת
עונש מאסר עולם, שנגזר על מחבלים שהורשעו ברצח, התקצר פעמים רבות בעסקת חילופי שבויים, ואף בעסקאות שבהן קיבלה ישראל גופות בלבד. עם המשוחררים בעסקאות אלה נמנים המחבלים קוזו אוקמוטו וסמיר קונטאר. ההסכם לשחרור גלעד שליט כלל את שחרורם של 477 אסירים שנדונו למאסר עולם.[11]
בארצות הברית
בארצות הברית, מאסר עולם נמשך עד מות האסיר. לעיתים נגזר מאסר עולם באמצעות קביעה מכוונת של פרקי זמן ארוכים מהזמן שהאסיר צפוי לחיות, למשל 200 שנות מאסר[12]. בחלק ממדינות ארצות הברית קיימת "שיטת שלוש הפסילות" (Three Strikes Laws (אנ')) שעל פיה על כל עבירה פלילית שלישית יכול בית המשפט לגזור על הנאשם עונש של מאסר עולם.[13] בפועל, מאסר עולם בארצות הברית אין פירושו תמיד "מאסר לכל החיים". במדינות רבות, אסיר עולם יכול להיות משוחרר בשחרור מוקדם לאחר עשר שנות מאסר, גם כאשר גזר הדין קובע מאסר עולם ללא אפשרות שחרור מוקדם. לאנשי ממשל יש לעיתים הסמכות להעניק חנינה, המתקת עונש, או לקבוע את המאסר עד כה כתקופת המאסר. לפי החוק הפלילי הפדרלי, לא ניתן להעניק שחרור מוקדם לעבירות שהתבצעו לאחר 1 בדצמבר 1987, כולל מאסרי עולם. לכן, מאסר עולם שנגזר בבית משפט פדרלי בארצות הברית הוא לכל החיים, אלא אם כן הנשיא מעניק חנינה או המתקת עונש.
במדינות אחרות
- בבריטניה מאסר עולם הוא מאסר לתקופה לא מוגדרת. במקרים רבים שר הפנים קובע את משך המאסר לאסירים שנידונו למאסר עולם. בדרך כלל מקובל לקבוע מאסר של 15 שנים עד לדיון השחרור המוקדם הראשון, אך אסירים שפשעם נחשב כבד במיוחד יושבים בדרך כלל בכלא לתקופות ארוכות הרבה יותר וחלקם אף מעבירים, בסופו של דבר, את כל יתרת חייהם בכלא. אסירי עולם ששוחררו בשחרור מוקדם משוחררים בתנאים מגבילים (Life Licence) שאם יעברו עליהם הם צפויים להמשך מאסר מיידי.
- ביוון מאסר עולם נמשך 25 שנה, ואסיר יכול לבקש שחרור מוקדם לאחר 16 שנות מאסר. אם האסיר נידון ליותר ממאסר עולם אחד, אז הוא יוכל לבקש שחרור מוקדם רק אחרי 20 שנה. תקופות מאסר נוספות שנגזרו על אסיר מתמשכות במקביל למאסר העולם, כש-25 שנה הוא פרק הזמן המקסימלי למאסר, כששחרור מוקדם אפשרי לאחר ריצוי 60% מתקופת המאסר.
- בגרמניה פרק הזמן המינימלי שירצה אסיר שנידון למאסר עולם הוא 15 שנה, שלאחריהן האסיר יכול לבקש שחרור מוקדם. אם פסק הדין בעניינו של האסיר ציין "אשמה חמורה במיוחד" (בגרמנית: Besondere Schwere der Schuld), אז פרק הזמן המינימלי מוארך ל-18 שנה. לאחר 10 שנות מאסר, לשכה מיוחדת בבית המשפט הפלילי שאחראית על התיק (בגרמנית: Strafvollstreckungskammer) קובעת תקופת מאסר מינימום מומלצת לכל מקרה לגופו, כלומר תקופת מאסר מינימלית שמתאימה לפשע הספציפי בהתאם לחומרתו. שחרור מוקדם של אסיר דורש את התנאים הבאים:
- האסיר ריצה את תקופת המינימום שנקבעה לו.
- חוות דעת פסיכולוגית הקובעת שהאסיר אינו מסוכן יותר ושהוא יכול לחיות חיים חיוביים בחברה.
- בפועל, קביעה של "אשמה חמורה במיוחד" מאריכה באופן משמעותי את תקופת המאסר לפני שחרור מוקדם. מאסר עולם בגרמניה נמשך בממוצע 20 שנה. כ-20% מהאסירים המרצים מאסר עולם בבתי הכלא בגרמניה מסיימים את חייהם בכלא.
כליאה
אסירים השפוטים למאסר עולם שונים מאסירים אחרים בכך שהם אינם מצפים לשחרור מהכלא והתנהגות טובה לצורך שחרור מהכלא אינה אופציה עבורם. בשל כך מתאימים שלטונות הכלא את תנאי הכליאה לאסירי העולם. למשל, בישראל נהגו לכלוא אסירי עולם בתאים עם מעט שותפים.[14]
בישראל, אסירי עולם מנועים מלצאת לחופשות מהכלא, עד קציבת עונשם.
לקריאה נוספת
- שניאור זלמן פלר "מאסר 'עולם חובה', מאסר 'עולם' ומאסר 'עשרים שנה' " משפט וממשל ב(2) 507 (1994).
הערות שוליים
- ^ ע"פ 8267/04 אדוארד ברוד נ' מדינת ישראל, סעיף 49
- ^ קיימת בחוק העונשין עבירה נוספת, של חטיפה ממשמורת כדי לרצוח או להעמיד בסכנת רצח שאף דינה מאסר עולם חובה אך זוהי עבירה נדירה ביותר
- ^ מהו מאסר עולם?, אתר שירות בתי הסוהר
- ^ נמרוד אברמוב, "חומות ללא תקווה": על החוקתיות של עונש מאסר עולם בלתי-קצוב, הפקולטה למשפטים, אוניברסיטת בר-אילן, 23 באוגוסט 2010
- ^ סמדר שמואלי, ויצמן ומאבקו בחנינות, באתר ynet, 7 ביולי 2000
- ^ אביעד הכהן, "ועבָדו לעולם" על 'מאסר עולם' שאינו לעולם ועל כבוד האסיר וחירותו(הקישור אינו פעיל), בתוך "תנאי המאסר: כבוד האסיר וחירותו - משרד המשפטים"
- ^ נוסח ורקע לדיון בהצעת חוק-יסוד: נשיא המדינה (תיקון – איסור שחרור רוצחים) (פ/2113/19) – הכנה לקריאה ראשונה
- ^ רע"ב 10412/07 אחמד פאיז נג'מי נ' ועדת שחרורים מיוחדת
- ^ רע"ב 8538/17 אבראהים בשיר נ' ועדת השחרורים המיוחדת במושבה ליד כלא מעשיהו, ניתן ב־20 בדצמבר 2017
- ^ רע"ב 433/07 עמירם הוכברג נ' שירות בתי הסוהר ועדת השחרורים המיוחדת, ניתן ב־2 בדצמבר 2007
- ^ חיים לוינסון, עונשי המשתחררים: 883 מאסרי עולם ו-4,940 שנים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2011
- ^ איה אורנשטיין, 365 שנה בכלא, מעריב, 8 בספטמבר 1986
- ^ Michael Vitiello, Three Strikes Laws: A Real or Imagined Deterrent to Crime?, https://www.americanbar.org/, 30-6-2017
- ^ אין תנאים מתאימים להעסקת אסירים ערבים, דבר, 8 באוקטובר 1971
| ערכים העוסקים בענישה | ||
|---|---|---|
| ענישה | ענישה • ענישה בישראל • ענישה במדינות העולם • עונש מוות בארצות הברית (עונש מוות לקטינים בארצות הברית) • עונש מוות ברוסיה | |
| סוגי ענישה | חרם חברתי • מבחן וטיפול בקהילה • קנס • פיצוי הקורבן • מאסר עולם • עבודות שירות • מעצר מנהלי • מאסר • בית סוהר • ענישה גופנית • גלות • עונש מוות | |
| גופי הטלת ענישה | בית משפט • בית דין צבאי • דין משמעתי • בית דין שדה • משפט חברים • חבר מושבעים • חבר מושבעים גדול • וואר דיר • איון על ידי מושבעים | |
| מקור הסמכות לענישה | חוק • תקנון • משמעת • מצווה | |
| תופעות המצריכות ענישה | סטייה חברתית • עבירה | |
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.
32743742מאסר עולם