מאמר מדעי
מאמר מדעי הוא מאמר שנכתב על ידי חוקר או קבוצת חוקרים, ומשקף את תוצאותיו של מחקר שבו עסקו. מאמר מדעי נכתב בדרך כלל על ידי חברי הסגל האקדמי באוניברסיטה, במכללה או במכון מחקר, וכן על ידי תלמידים לתארים מתקדמים. מאמר מדעי שונה מכתבה או מבלוג בכך שהוא עובר עריכה מדעית ונתון לביקורת מתמדת.[1] ניתן לחפש מאמרים מדעיים במנוע החיפוש האקדמאי גוגל סקולר.
פרסום מאמר מדעי
מאמר מדעי הוא הדרך העיקרית לפרסומו של מחקר בתפוצה רחבה,[2] ולכן למאמר יש מקום מרכזי בפעילות המדעית. מאמר מדעי מתפרסם בדרך כלל בכתב עת מדעי. ערוצים פחות נפוצים לפרסום מאמר הן בקובץ המאמרים של כנס מדעי, או בקובצי מאמרים אחרים, כגון ספר שיצא לאור לכבודו של חוקר שהגיע לגיל פרישה.
תהליך הפרסום של מאמר הוא ארוך, ויכול להגיע גם לשישה חודשים, או יותר.[3] ראשית, החוקרים שולחים טיוטה של המאמר לעורך כתב העת. העורך בוחן את התאמת המאמר לכתב העת וכן את איכותו הבסיסית. אם הוא חושב שישנה התאמה בסיסית לכתב העת, העורך מעביר את המאמר לביקורת עמיתים. בשלב זה מספר מומחים בתחום קוראים את הטיוטה ומעבירים המלצה באשר לפרסומה והערות לתיקונים ושיפורים. בעקבות ההמלצות, העורך מחליט אם לפרסם את המאמר כמו שהוא, לפסול אותו, או לבקש מהחוקרים תיקונים קטנים או גדולים. בכתבי העת המרכזיים, אחוזי הדחייה גבוהים מאוד, ועומדים בדרך-כלל על מעל 90%. גם בכתבי עת פחות מרכזיים, אחוזי הדחייה גבוהים. בכתבי העת של האגודה האמריקנית לפסיכולוגיה, למשל, אחוז הדחייה הממוצע בשנת 2019 עמד על 72%.[3]
הביקורת על מאמרים מדעיים נמשכת גם לאחר פרסומם. קוראים יכולים לדרוש ולקבל מכותבי המאמר את המידע המלא עליו התבססו כדי לבדוק אותו.[1] בעקבות ביקורות שכאלה, קורה שכתבי עת מסירים מאמר שפורסם בעבר בשל עבירות אתיות או זיוף נתונים. דוגמה קיצונית לכך הייתה פרשת סוקל. בפרשה נוספת הודיע בפברואר 2010 כתב העת לנסט על הסרת מאמר שפורסם 12 שנה קודם לכן, בנימוק שנמצא שגוי וכלל קביעה שקרית.[4]
הערכת מאמר מדעי
יש המתייחסים למאמרים מדעיים כאל מקורות איכותיים באופן גורף. הרבה מאמרים הם אכן איכותיים, אך קיימים הבדלים גדולים באיכות של מאמרים שונים.[5] כדי להעריך את איכותו של מאמר, מומלץ במיוחד לבחון את איכות כתב העת בו התפרסם המאמר ואת איכות המאמר עצמו.
איכות כתב העת
כתבי עת נמדדים בעזרת מספר מדדים סטטיסטיים המבוססים על מספר האזכורים שמקבלים המאמרים המתפרסמים בהם. המדד המקובל ביותר הוא ה-impact factor. נתוני האימפקט פקטור מתפרסמים כל שנה ב Journal Citation Report שמתפרסם על ידי Web of Science. לא כל כתב עת זוכה לקבל אימפקט פקטור. לכתבי עת חדשים או פחות חשובים לא מחושב אימפקט פקטור. ניתן לראות את רשימת כתבי העת הנכללים בבדיקה באתר של Web of Science.[6] כתבי העת המקבלים אימפקט פקטור נוהגים לפרסם אותו בתוך אתר כתב העת. מדד שני לאיכות כתבי עת הוא Scimago Journal & Country Rank או SJR.[7] בניגוד לאימפקט פקטור הדורש מנוי בתשלום, SJR מפורסם בחינם לכל. בשונה מהאימפקט פקטור, ה-SJR מתחשב לא רק במספר הציטוטים של המאמרים, אלא גם בדירוג כתבי העת של המאמרים המצטטים.[8] בנוסף לחישוב ציון ספציפי, ה-SJR מחלק את כתבי העת לארבעה רבעוני איכות.
לצד כתבי העת המדעיים הלגיטימיים, הופיעו גם כתבי עת טורפים הדורשים מהכותבים תשלום עבור הפרסום, ולא מבצעים בקרת איכות ראויה. אם יש חשד לגבי כתב עת מסוים, ניתן לבדוק אותו ברשימת כתבי העת הטורפים.[9]
איכות המאמר
כפי שהאימפקט פקטור מהווה מדד כמותי להשפעתו של כתב העת, מספר האזכורים שמקבל מאמר מהווה מדד כמותי להשפעתו. קריטריון זה מצריך זמן, לעיתים שנים אחדות, עד שהשפעתו של המאמר מחלחלת למאמרים ופרסומים אחרים. כדי לראות את מספר האזכורים של מאמר, אפשר לחפש את פרטיו הביבליוגרפיים בגוגל סקולר.[10]
מדד מספרי נוסף לאיכות המאמר הוא שנת הפרסום שלו.[11] ככל שמאמר עדכני יותר, כך עולה הסיכוי שהוא עשה שימוש בכלים מתודולוגיים איכותיים יותר והתבסס על ספרות מחקרית ענפה יותר.
לקוראים שאינם מומחים בתחום הידע, ייתכן שהמאפיין הכי חשוב בבחירה של מאמר איכותי הוא היותו מאמר סקירה.[5] רוב המחקרים המתפרסמים בכתבי עת הם מאמרים המדווחים על מחקר יחיד שהחוקרים ערכו. מחקר יחיד הוא מוגבל משום שהוא נעשה על מדגם מסוים, בתרבות מסוימת, בכלים מסוימים. ייתכן שלו היה נערך בתנאים אחרים, גם התוצאות שהתקבלו בו היו אחרות. לכן, מומלץ לקוראים שאינם מומחים בתחום הידע לפנות למאמר סקירה. מאמר סקירה סוקר את כל המחקרים שנעשו בתחום ומסכם אותם. קיימים שני סוגים של מאמרי סקירה. במאמר סקירה review איכותני, החוקר מסכם את הספרות הקיימת לפי הבנתו ושיקול דעתו באופן מילולי. במאמר סקירה מסוג מטא-אנליזה החוקר מסכם את ממצאי המחקרים הקודמים באופן סטטיסטי.
איכות החוקר
ברוב המקרים, מאמרים שמתפרסמים בכתבי עת איכותיים, נכתבים על ידי כותבים מהימנים. אבל אם קוראים מאמר בכתב עת שאינו איכותי, מומלץ לבדוק את מידת המומחיות של החוקר. אפשר לעשות זאת בשתי דרכים עיקריות. ראשית, אפשר לבחון את המוסד שאליו משתייך החוקר.[11] פרט זה יהיה רשום בדרך-כלל מתחת לשמו או בתחתית העמוד הראשון של המאמר. שנית, אפשר לחפש את פרופיל החוקר בתוך גוגל סקולר ולבדוק כמה מאמרים הוא פרסם, באילו תחומים, ועד כמה גדולה הייתה השפעתם. בגוגל סקולר ניתן לראות גם את מדד h-index המכמת את התוצר האקדמי של החוקר ואת ההשפעה של פרסומיו.[8]
מבנה מאמר מדעי
מבנה המאמר המדעי תלוי בתחום המחקר. במדעי החברה והטבע המאמרים בנויים בדרך-כלל ממספר פרקים.[12][11] פסקת התקציר מופיעה בראש המאמר, ומסכמת את המאמר כולו. פרק המבוא כולל את סקירת הספרות ואת השערות המחקר. פרק השיטה מתאר את האופן בו נעשה המחקר, את המדגם ואת כלי המחקר. פרק הממצאים מציג את תוצאות המחקר ואת הניתוחים הסטטיסטים. פרק הדיון מציג את מסקנות המחקר והשלכותיו. בסיום המאמר מופיעה רשימת המקורות שבהם השתמשו המחברים. רשימה זו נקראת גם ביבליוגרפיה.
ביבליוגרפיה
ערך מורחב – ביבליוגרפיה
רשימת המקורות או הבִּיבלִיוֹגְרַפִיָה כוללת את הפרטים הביבליוגרפיים של כל המקורות שאוזכרו בתוך המאמר. ישנן כמה שיטות שונות לכתיבת אזכורים ורשימת מקורות כגון APA MLA, Chicago, IEEE [13] מאמר ללא רשימת מקורות, הוא ככל הנראה לא מאמר מדעי.[14]
לביבליוגרפיה שתי מטרות עיקריות:
- מתן קרדיט למקורות שאוזכרו בתוך המאמר. קרדיט זה חשוב כדי להימנע מגנבה ספרותית.
- הפניית הקורא למאמרים נוספים שיסייעו לו להתעמק בתחום המחקר.
הערות שוליים
בתחומים אחדים, כגון משפטים, מאפיין ויזואלי בולט של מאמר מדעי הוא ריבוי הערות השוליים, כך שלעיתים רוב שטח הדף מוקדש להערות שוליים. הערות אלה משמשות לציון מקורות ואסמכתאות, להפניה לביבליוגרפיה המרחיבה את הדיון בנושא ולהעמקת הדיון בפרטים שאינם נחוצים להבנה ראשונית של הנושא.
המאמר המדעי ככלי להערכה מקצועית
מאמר מדעי הוא כלי חשוב, ולעיתים עיקרי, להערכת כישוריו של חוקר ולקביעת קידומו האקדמי, כמו גם כלי למדידת תפוקתה של יחידה אקדמית (חוג, פקולטה, מכללה, אוניברסיטה, ואף כלל האוניברסיטאות במדינה). מדידה זו נעשית לפי מספר המאמרים ולפי איכותם, ויצרה את הביטוי Publish or Perish - פרסם או פרוש, המכוון אל החוקרים והחוקרות. כורח פרסום זה סופג ביקורת. דוגמה לכך הם דבריו של פרופ' יעקב זיו: "יש פריחה של מאות ואולי אלפי כתבי עת שמקבלים כל מאמר, וכל שיטת המדידה הזאת של 'כמה פרסמת' גורמת לכך שאין לחוקר את האוויר לנשימה לחשוב בשקט ולעומק על נושאים".[15]
ראו גם
לקריאה נוספת
- אבי גרפינקל, איך כותבים - מדריך לכתיבה אקדמית ועיונית, ידיעות ספרים, 2018
- תמר אלמוג ועוז אלמוג, כל שקרי האקדמיה: מה התקלקל במודל האוניברסיטאי ומה יחליף אותו, ידיעות ספרים, 2020, הפרק "כמה שיותר (מאמרים) יותר טוב", עמ' 99–161.
קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
 ערך מילוני בוויקימילון: מאמר מדעי |
- Citation Index שהומצא על ידי ד"ר יוג'ין גרפילד
- יעקב הכט ואורן גולן, ידע מדעי ותרבות אקדמית בעידן האינטרנט, באתר של איגוד האינטרנט הישראלי
- מבנה המאמר האקדמי, דף אינטראקטיבי באתר ספריית אוניברסיטת חיפה
- שרה אלון, ואחרים, כתיבה מדעית בסיסית, אוניברסיטת חיפה, נובמבר 1999
- נועה אהרוני ומיכל כהנא, כללי ציטוט וביבליוגרפיה - APA 7, המכללה האקדמית בית ברל
- סיגל תפארת, איך להעריך איכות של מאמר? 17 במרץ 2020
- מאמר מדעי, קווים לדמותו, מדעת.
- ג'ניפר רף, כיצד קוראים מאמרים מדעיים? מדע גדול, בקטנה.
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 מאמר מדעי, קווים לדמותו, באתר מדעת
- ^ בחלק ממדעי הרוח פרסום ספרים הוא דרך הפרסום העיקרית. דרכים מקובלות נוספות לפרסום הן פרסום פטנטים, כתיבת ערכים באנציקלופדיות מדעיות, מתן הרצאות והצגת פוסטרים בכנסים מדעיים.
- ^ 3.0 3.1
שגיאות פרמטריות בתבנית:צ-מאמר
פרמטרי חובה [ מחבר ] חסרים {{{מחבר}}}, Summary report of journal operations, 2019., American Psychologist 75, 2020-07, עמ' 723–724 doi: 10.1037/amp0000680 - ^ איתי גל, תרמית הקשר בין חיסונים לאוטיזם: הסוף המביש, באתר ynet, 4.2.2010
Retraction—Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children, The Lancet, 2.2.2010 - ^ 5.0 5.1 סיגל תפארת, איך להעריך איכות של מאמר, 1 ביוני 2020
- ^ Master Journal List, Clarivate
- ^ Scimago Journal & Country Rank
- ^ 8.0 8.1 מדידה, ניתוח והערכה של תפוקה אקדמית, באתר הספריה למדעי החברה, לניהול ולחינוך, אוניברסיטת תל-אביב
- ^ List of Predatory Journals
- ^ סיגל תפארת, איך לחפש מאמרים בגוגל סקולר?, 8 במאי 2019
- ^ 11.0 11.1 11.2 ג'ניפר רף, כיצד קוראים מאמרים מדעיים?, באתר מדע גדול, בקטנה, 2 באוגוסט 2017
- ^ סיגל תפארת, איך לכתוב עבודה אמפירית לפי כללי ה-APA?, 1 ביולי 2020
- ^ ציטוט ביבליוגרפי במדעי הטבע: שיטות ציטוט והפניה, באתר האוניברסיטה העברית בירושלים, רשות הספריות
- ^ אסיה שרון, המרכז לאוריינות אקדמית, חיפוש מקורות מידע, באתר מכללת לוינסקי
- ^
רותי לוי, האיש שבזכותו אנחנו שולחים תמונות. באופן מפתיע, הוא לא הרוויח מזה כסף, באתר TheMarker, 22 בינואר 2021
32441016מאמר מדעי