רבי מאיר פישלס
| לידה |
1713 ה'תס"ג |
|---|---|
| פטירה |
16 בדצמבר 1769 (בגיל 56 בערך) י"ז בכסלו ה'תק"ל |
| רבותיו | רבי יהונתן אייבשיץ |
| בני דורו | רבי יחזקאל לנדא |
| צאצאים | רבי ליב פישלס, רבי משה פישר, חתנו הרב ברוך בנדט דושנית, רב ניימכן שבהולנד |
רבי מֵאִיר פִישֶׁלְס[1] (~ה'תס"ג, 1713 - י"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769) היה רב, ראש ישיבה ודיין אשכנזי, ראב"ד פראג וראש הישיבה בה במשך ארבעים שנה. מכונה לעיתים מהר"ם בומסלא על שם עיר הולדתו.
ביוגרפיה
נולד לרב אפרים פישל מרגליות בבומסלא הסמוכה לפראג. למד בילדותו מפי רבי שמואל קרקויער ולאחר שרבו נפטר בצעירותו היה מתלמידיו ומקורביו של רבי יהונתן אייבשיץ.
הוא היה חבר בבית הדין של רבי יחזקאל לנדא רבה של העיר. כיהן כראב"ד פראג וכראש הישיבה הגדולה בה במשך ארבעים שנה, ורבים מתלמידיו התפרסמו וכיהנו ברבנות. בין תלמידיו: רבי אלעזר פלקלס ורבי יעקב גינצבורג. לצד הרבצת תורה, עסק הרב פישלס שהיה עשיר גדול גם בצדקה; הוא פרנס משפחות רבות ותלמידי חכמים בפראג.
רוב כתביו אבדו בשריפה שפרצה בפראג בשנת 1754, חלק מכתביו נדפסו לאחר פטירתו בספר "הסברות מהר"ם בומסלא".
נפטר בי"ז בכסלו ה'תק"ל, 16 בדצמבר 1769. בהלוויתו ספד לו ה"נודע ביהודה" שהקריא דברים שנמסרו לו בחלומו בשבוע שלפני פטירת הרב פישלס, לומר בהספדו כשימות[2].
משפחתו
רבי מאיר פישלס נישא לייטל בת ר' משה גינזבורג. לאחר פטירתה נישא בשנית לריצ'ל בת ר' שמעון פרנקל שפירא, ראש הקהל בפראג, שהייתה אלמנת ר' ברוך שפיץ[3]. לאחר פטירתה נישא בשלישית לייטל לבית לייטרסדורף, אלמנת רבי עקיבא איגר מפרשבורג.
בניו היו רבי ליב פישלס שכיהן אחרי אביו בראשות הישיבה, ורבי משה פישר מחותנו של הרב שמואל לנדא, בן הנודע ביהודה, רבה של פראג. חתנו הרב ברוך בנדט דושנית, היה רבה של ניימכן שבהולנד[4].
קישורים חיצוניים
- הסברות מהר"ם בומסלא, מהדורה מוערת, ברוקלין תשנ"ג, באתר היברובוקס
- שו"ת וחידושי רבינו מאיר פישלס, ירושלים: מכון ירושלים, תשס"ג, באתר אוצר החכמה
הערות שוליים
- ^ שמות משפחה נכנסו לשימוש בקרב יהודי אירופה בערך בתקופתו, הוא כונה לעיתים ר' מאיר בומסלא על שם עיר הולדתו ולפעמים ר' מאיר פישל'ס על שם אביו ר' פישל. בנו הגדול, ר' ליב פישלס בחר לדבוק בכינויו של אביו, ובנו הצעיר בחר בשם פישר. ראו להלן: משפחתו.
- ^ ההספד נדפס לראשונה בתוך שלמה עהרלעך, מדרש יהונתן... ובסופו הספד עם חזיון נורא..., בילגוריא: נ. קרוננברג, תרצ"ג. עמ' 103 ואילך, באתר היברובוקס. ההספד הדפס מכתב יד אחר, גם במוריה, גיליון סב-סד, אב תשל"ה, עמ' יח ואילך בשינויים קלים.
- ^ מגילת יוחסין למשפחת שפירא-פרענקל, מתורגמת לעברית מכתב העת מונטשריפט שנה 56, עמ' 335–358, בתוך קובץ קרן ישראל, לונדון תש"ס, עמ' קט.
- ^ להרחבה אודותיו, ראו: קינסטליכער, אישים בתשובות החתם סופר, פריט תרז. בערכו של בנו הרב שלמה ממיקלוש.