מאייר קראוס
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אישיות ריקה. מאייר (מאיר) קראוס (בהונגרית: Krausz Mayer; ציקו, 1809 – בודפשט, 1894) היה סוחר יהודי-הונגרי, תעשיין אחד התעשיינים הראשונים בממלכת הונגריה.
ביוגרפייה
לאחר שהשלים את בתי הספר המקומיים בכפר הולדתו, קראוס שנולד בכפר קטן בהונגריה שרוב אוכלוסייתו הייתה ממוצא גרמני, הפך לסוחר בעיירה בונהאד הסמוכה. יש להניח שכסוחר כפרי הוא בא בקשר עם המשפחות היהודיות של לוי ופולק, שעסקו באותה עת בסחר סיטונאי באויפשט ובפשט.
בשנת 1838 הצטרף לפירמה פולק לאו ולבנו כחבר צוות ובאותה השנה נשא לאישה את עמליה, בתו של ברנאט לוי, שאביו איז'אק לוי (1793 – 1847) היה בורסקאי, מאסטר לעיבוד עורות, ראש הקהילה היהודית המקומית, הפוגט (שופט) הראשון של היישוב וממייסדי אויפשט, בנו ברנאט היה הבעלים של בית מלאכה לבורסקאות שהקים באויפשט. קראוס, שהפך לאחד הסיטונאים בפשט, הגיש בקשה לתושבות בעיר פשט בשנת 1841, שעבורו הוכיח קיומו של עושר אישי על ידי מלאי הטאנינים בעלי הערך הגבוה שהיה ברשותו.
משפחתו ועיסוקו
בשנת 1846, כשנולדה בתו רגינה ובבשנת 1854 כשנולד בנו של איזידור, הוא ציין את עיסוקו בתעודות הלידה כסוחר יין ובהמשך בשנת 1856, בתעודת הלידה של בתו רוזה צוין עיסוקו כסוחר תבואה. הוא אכן היה רשום במועצת סיטונאי פשט רק כסוחר תבואה משנת 1862 ואחר כך בשנים הבאות כיצרן ברנדי, ליקר וחומץ. עסקיו המאוחרים יותר נסבו בעיקר סביב תעשיית המזון והמסחר.
קראוס רשם את החברה העצמאית הראשונה שלו, "מאייר קראוס", בשנת 1864. בשנת 1867 הכניס כשותף את בנו הבכור לאיוש והחברה הפכה ל"קראוס מאייר ובנו". הוא ייסד את המזקקה הראשונה שלו בשנת 1870, שכותנה "קראוס מאייר כהל ושמרים", עם רכישת מפעל ביוז'פווארוש (רובע 8 של היום בבודפשט), שהוקם על ידי פרנץ שדל בשנת 1853[1], אך שדל פשט רגל.
עם ההון שצבר מייצור משקאות חריפים, הוא פנה לתעשיית הטחנות והקים את "טחנת הקיטור גיזלה" בשנת 1880, כאשר בנו הצעיר, איזידור, הפך לבעלים המשותף של העסק. העסק המשפחתי הזה נמשך כעשר שנים. בשנת 1889 איזידור פרש והמשיך את העסקיו בתעשיית המשקאות החריפים, בעוד קראוס, בן השמונים, ולאיוש בנו המשיכו את סחר התבואה ואת תעשיית טחנות הקמח.
לקריאה נוספת
- יהודית קלמנט. "חברת מניות משפחתית בתחילת המאה" (pdf) (בהונגרית).
הערות שוליים
- ^ אילדיקו דיושפטוני. "התפתחות תעשיית המזון מההסכמה האוסטרו-הונגרית עד תחילת המאה ה-20" (html) (בהונגרית).
