מאט הנקוק

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מאט הנקוק
Matt Hancock
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
מאט הנקוק, 2020
לידה 2 באוקטובר 1978 (גיל: 46)
צ'סטר, צ'שייר, אנגליה
שם מלא מתיו ג'ון דייוויד הנקוק
מדינה הממלכה המאוחדתהממלכה המאוחדת הממלכה המאוחדת
השכלה אקסטר קולג', אוקספורד
כרייסט קולג', קיימברידג'
מפלגה המפלגה השמרנית
matt-hancock.com

מתיו ג'ון דייוויד הנקוק (באנגלית: Matthew John David Hancock; נולד ב-2 באוקטובר 1978) הוא פוליטיקאי בריטי כמזכיר הקבינט ובתפקיד השלם הכללי בין 2015 ל-2016, השר לענייני תרבות, תקשורת וספורט בין ינואר ליולי 2018, ושר הבריאות והטיפול הסוציאלי בשנים 2018–2021. כמו כן, הוא משמש כחבר הפרלמנט הבריטי מאז 2010. על אף שהוא חבר במפלגה השמרנית, הוא חבר בבית הנבחרים הבריטי כעצמאי.

מאט הנקוק נולד בצ'שייר ב-1978, ומשפחתו היא הבעלים של עסק תוכנה. הוא בעל תואר ראשון בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה (ידוע גם כתוכנית פכ"ם) מאקסטר קולג', ו-Mphill (אנ') בכלכלה מכרייסט קולג'. הוא עבד בעבר ככלכלן בבנק אנגליה, בטרם עבד כיועץ כלכלי זוטר ובהמשך כראש הסגל לג'ורג' אוסבורן. הנקוק נבחר לראשונה לבית הנבחרים ב-2010 מטעם מחוז מערב סאפוק. הוא נבחר מחדש לתפקיד זה ב-2015, 2017 ו-2019.

מאט הנקוק כיהן כשר זוטר במחלקת העסקים, החדשנות והמיומנויות בין 2013–2015. הוא הצטרף לקבינט בראשות דייוויד קמרון בין 2015–2016 כשר לענייני הקבינט וכשלם הכללי. לאחר בחירתה של תרזה מיי לראשות הממשלה, הועבר הנקוק לתפקיד השר לענייני תרבות, תקשורת וספורט. ביולי 2018, לאחר קידומו של ג'רמי האנט לשר החוץ, החליף אותו מאט הנקוק במשרד הבריאות והטיפול הסוציאלי. לאחר התפטרות תרזה מיי, ניסה להתמודד לראשות המפלגה אך פרש מהמירוץ אחרי הסיבוב הראשון וכך תרם לניצחונו של בוריס ג'ונסון. גם לאחר מינויו של ג'ונסון לראש הממשלה, שמר הנקוק על מקומו במשרד הבריאות והטיפול הסוציאלי.

מאט הנקוק כיהן כשר הבריאות במהלך מגפת הקורונה, ושימש בתפקיד חשוב בהתמודדות איתה. בתפקידו, הנקוק הוביל את המאמצים לרכוש ציוד מגן. הוא הרחיב את מערך בדיקות הקורונה ופיקח על השלב הראשון בתוכנית החיסונים הבריטית. ביוני 2021, לאחר שפורסם שהפר את הנחיות הקורונה, התפטר מתפקידו ושב לספסלים האחוריים.

בנובמבר 2022 הושעה מתפקיד המצליף במפלגה השמרנית אחרי שהכריז שיופיע בריאליטי הבריטי "I'm a Celebrity...Get Me Out of Here!", בה סיים במקום השלישי. בדצמבר 2022 הכריז שלא יתמודד בבחירות הכלליות הבאות[1].

ראשית חייו

מאט הנקוק נולד ב-2 באוקטובר 1978 בצ'סטר, צ'שייר, למייקל הנקוק ושירלי הילס[2]. להנקוק אח ואחות שגדולים ממנו[3].

הנקוק למד בבית הספר היסודי של נפת פרנדון ובבית הספר הפרטי King's School. מאוחר יותר עבר ללמוד תואר ראשון בפילוסופיה, פוליטיקה וכלכלה (ידוע גם כתוכנית פכ"ם) מאקסטר קולג', ו-Mphill (אנ') בכלכלה מכרייסט קולג'.

תחילת הקריירה

לאחר שסיים את לימודיו, מאט הנקוק עבר לתקופה קצרה בעסק התוכנה של משפחתו וכן עבור חבר פרלמנט זוטר מהמפלגה השמרנית[4], בטרם עבר ללונדון כדי לעבוד ככלכלן בבנק אנגליה ולהתמחות בתחום הנדל"ן. ב-2005 החל לעבוד כיועץ כלכלי של ג'ורג' אוסבורן, ששימש אז כשר האוצר בממשלת הצללים, ובהמשך התמנה לראש הסגל שלו[5].

קריירה פוליטית

הנקוק נבחר להיות המועמד מטעם השמרנים כנציג מחוז מערב סאפוק בינואר 2010. הוא ניצח את נטלי אלפיק שהתמודדה מולו עם 88 קולות לעומת 81[6]. בבחירות הכלליות של 2010 הוא ניצח עם 24,312 קולות לעומת 13,050 קולות למועמדת הליברל–דמוקרטית בלינדה ברוקס–גורדון[7]. ביוני הפך לחבר בוועדת החשבונות הציבוריים בפרלמנט וכיהן בה עד נובמבר 2012. מאוקטובר 2010 עד דצמבר 2012 כיהן גם בוועדת התקנים. בשנת 2011 הפך לחבר בקבוצת Free Enterprise Group, קבוצת חברי פרלמנט תאצ'ריסטים בהובלת ליז טראס.

באוקטובר 2013 התמנה לשר זוטר במחלקת העסקים, החדשנות והמיומנויות.

ב-15 ביולי 2014 הנקוק מונה לשר לענייני עסקים וחדשנות, לצד מינויו לשר לענייני פורטסמות'. ב-27 ביולי הוא הכריז על הגנה על הגנים הלאומיים מפני סדיקה הידראולית, במה שנתפס כניסיון להרגיע את המחוזות השמרניים לקראת הבחירות[8]. בריאיון הוא דחה את הטענה כי השיטה הייתה לא פופולרית, אך סירב למנות שמות של כפרים שתמכו בה[9].

בתפקידו כשר האנרגיה, הוא ספג ביקורת על כך ששכר מטוס פרטי יחד עם דיפלומטים בכירים בעת ששבו מוועידת אקלים באברדין, במהלכה חתם על הסכם לפיו מקסיקו תיעזר ביועצים בריטים. דוברים מטעמו מסרו כי הטיסה נקבעה כדי לעמוד בלוחות הזמנים שנקבעו מראש, וכי הביקור לא עסק באקלים, אלא כלל ביקור באוניברסיטה ודיונים בנושא השקעות[10].

ב-11 במאי 2015 מונה מאט הנקוק לשר לענייני הקבינט ולשלם הכללי. בתפקידו הכריז על תמריצים שמטרתם לעודד מגוון בשירות הציבורי[11]. עוד הוא הוביל את כוח המשימה של ראש הממשלה, דייוויד קמרון, "Earn Or Learn", ששאף להביא את כל הצעירים הבריטים למצב שבו הם מרוויחים או לומדים מאפריל 2017. הוא הכריז שצעירים מובטלים בני 18–21 יידרשו לצבור ניסיון בעבודה או לחפש מקומות עבודה, או שיאבדו את הקצבות שלהם[12].

במשאל העם על עזיבת בריטניה את האיחוד האירופי, מאט הנקוק תמך בהישארותה[13].

הנקוק התמנה למחלקה לתרבות, תקשורת וספורט ב-15 ביולי 2016, אחרי כניסתה של תרזה מיי לראשות הממשלה. ביוני 2017, כשר לענייני דיגיטל, חידש הנקוק את ההתחייבות למדיניות שתביא 97% ממשקי הבית הבריטיים להיות מחוברים לאינטרנט מהיר במהירות של לפחות 24 מגה בייט לשנייה עד 2020. כמו כן, בתפקידו זה קרא להטיל רגולציה על בינה מלאכותית[14].

השר לענייני תרבות, תקשורת וספורט

באוגוסט 2017 הוביל הנקוק את חקיקת חוק הגנת המידע, והכריז כי לציבור הבריטי תהיה שליטה רבה יותר על הנתונים האישיים של ושהוא יהיה מוגן יותר בעידן הדיגיטלי.

ב-8 בינואר 2018 מונה לשר התרבות, התקשורת והספורט, במקומה של קארן בראדלי. ביומו הראשון בתפקיד מתח ביקורת על עלויות השכר שה-BBC שילם לעיתונאים הזרים אצלו ואמר שכמה עובדים הרוויחו "הרבה יותר מעובדי ציבור מקבילים"[15].

בתחילת 2018 היה לחבר הפרלמנט הראשון שהשיק אפליקציה משלו, שנועדה לשמש כרשת חברתית ולתקשורת עם בוחריו. ראש קבוצת זכויות הפרטיות Big Brother Watch כינה אותה "קומדיה של טעויות"[16], זאת לאחר שנמצא שהאפליקציה אספה תמונות, פרטי חברים, כניסות ואנשי קשר מהמשתמשים שלה, אולם הנקוק הגיב ואמר כי האפליקציה אוספת רק מידע שקיבלה עבורו אישור מהמשתמש[17]. האפליקציה נסגרה בתחילת 2023[18].

במאי 2018 אישר שסכום ההימור הגבוה ביותר במכונות ההימורים יוגבל ל-2 ליש"ט אחרי סיכום עם ראש הממשלה, תרזה מיי[19].

שר הבריאות והטיפול הסוציאלי

בממשלת תרזה מיי

בעקבות מינויו של ג'רמי האנט לשר החוץ, מונה הנקוק להחליפו במשרד הבריאות והטיפול הסוציאלי ב-9 ביולי 2018.

בנובמבר 2018, הנקוק ספג ביקורת על כך שקידם את אפליקציית הבריאות של חברת בבילון בעיתון Evening Standard. לפי הטענות, בבילון מימנה את הכתבה. ג'סטין מאדרס ממפלגת הלייבור כתב לתרזה מיי והאשים את מאט הנקוק בכך שהוא קידם שוב ושוב את המוצרים של חברה שמקבלת מימון משירות הבריאות הלאומי עבור טיפולים. הקוד המיניסטריאלי קובע ששרים "לא יקבלו הזמנות לשמש כתומכים או שיציעו תמיכה בקבוצות לחץ או ארגונים שתלויים חלקית או באופן מלא במימון ממשלתי"[20].

באפריל 2019, הנקוק הכריז ששירות הבריאות לא יעבור "הפרטה במשמרת שלי", וספג ביקורת על כך שאישר 21 חוזים של שירות הבריאות בעלות של 127 מיליון פאונד[21].

הבחירות לראשות המפלגה השמרנית

אחרי שתרזה מיי הכריזה על כוונתה להתפטר מראשות הממשלה ב-24 במאי 2019, הנקוק הכריז כי בכוונתו להתמודד לראשות המפלגה השמרנית. במהלך הקמפיין שלו, התנגד להשעיית הפרלמנט כדי להעביר את הברקזיט[22]. הוא הציע עימות טלוויזיוני מול יתר המועמדים[23]. הוא פרש מהמירוץ ב-14 ביוני, אחרי שזכה ב-20 קולות בלבד בהצבעה הראשונה[24]. אחרי פרישתו, הכריז על העברת התמיכה שלו לבוריס ג'ונסון[25].

בממשלת ג'ונסון

הנקוק המשיך בתפקידו כשר הבריאות בממשלת בוריס ג'ונסון. הוא תמך בהשעיית הפרלמנט ב-2019. ב-24 בספטמבר קבע בית המשפט העליון בבריטניה שהשעיית הפרלמנט לא חוקית[26].

באוקטובר 2019, הפעילו ראש הממשלה לשעבר דייוויד קמרון ואיש הפיננסים לקס גרינסיל, לובי אצל מאט הנקוק כדי שיציג תוכנית תשלומים. הנקוק היה מעורב בשערורייה כשתוכנית התשלומים הושקה מאוחר יותר כחלק מה-NHS[27].

בנובמבר 2019, הנקוק התנצל בפומבי בפני בת'אני, נערה שאובחנה עם אוטיזם, על כך שהוחזקה בבידוד במתקנים פסיכיאטריים. הוא התנצל על "הדברים שהשתבשו במקרה שלה", וכי הטיפול בה "קשה ומורכב להפליא", כינה אותה "קורעת לב" וכי התעקש על "סקירה של כל אדם ואדם שמוחזקים בתנאים אלו"[28].

מגפת הקורונה

מאט הנקוק וחבייר ביסרה, מזכיר הבריאות האמריקאי, בפגישת שרי הבריאות של ה-G7, יוני 2021

ב-31 בינואר 2020 התגלה המקרה הראשון של COVID-19 בבריטניה. הנקוק, כשר הבריאות, אמר שהממשלה שוקלת "כמה פעולות משמעותיות שבצידן הפרעה חברתית וכלכלית"[29]. לאחר שממשלת בריטניה פרסמה המלצות לריחוק חברתי שמספר רב של אנשים התעלם מהן, הנקוק כינה את מי שמתעלמים מההנחיות "אנוכיים"[30]. מאוחר יותר יישמה הממשלה חקיקה שמונעת הקמת קבוצות שנועדו להתריס נגד ההמלצות[31].

ב-27 במרץ, יחד עם ראש הממשלה בוריס ג'ונסון, נמצא הנקוק חיובי לקורונה ונכנס לבידוד[32]. לאחר יציאתו מהבידוד עדכן על יעדי הבדיקות של הממשלה וכן על הכוונה למחוק 13.4 מיליארד ליש"ט מהחובות של ה-NHS[33].

באפריל ספג ביקורת על כך שהיעד שהציב ל-100 אלף בדיקות ביום הושג רק באמצעות שינוי הספירה, כך שכללה 40 אלף בדיקות ביתיות שנשלחו אבל לא בוצעו[34].

קבוצות רופאים טענו שהן סייעו להעביר 45 אלף מסיכות לבתי החולים שהיו ללא אספקה ראויה בתחילת המגפה, ומשפחות של אנשי רפואה שנפטרו מהמחלה הביעו דאגה ביחס לאמצעי המגן שקיבלו. רופאים ואנשי פרלמנט מתחו ביקורת חריפה על הנקוק שהכחיש שיש בעיה באספקה. ב-5 באפריל הזהיר הנקוק שבמידה ואנשים לא יישמו את כללי הריחוק החברתי, כל הפעילות הגופנית בבריטניה תיאסר. "המסר שלי ממש ברור. אם אתה לא רוצה לאלץ אותנו לנקוט בצעד שיאסור את כל צורות הפעילות הגופנית מחוץ לבית, עליך לפעול על פי הכללים והרוב המכריע של האנשים פועלים לפי הכללים[35].

ב-15 באוגוסט 2020 דיווח הדיילי טלגרף שבכוונת הנקוק למזג בין ה-NHS Test and Trace ו-Public Health England לגוף חדש לפי מודל של מכון רוברט קוך. הגוף החדש הוקם לפני הסתיו בשל החשש לעלייה במקרי הקורונה[36].

ב-11 באוקטובר הכחיש שהפר את ההנחיות שאוסרות על שהייה בבר מ-10 בלילה בבר שבבית הנבחרים[37]. שמונה ימים מאוחר יותר תועד נוסע ללא מסיכה במכונית יחד עם הנהג שלו[38].

ב-2 בדצמבר הנקוק טען בטעות שאישור מהיר של החיסון אפשרי בזכות הברקזיט, אך הסוכנות הרגולטורית לתרופות ומוצרי בריאות הודיעה שהיא פועלת בהתאם להליך המהיר שקיים באיחוד האירופי בגלל חקיקה שטרם שונתה[39].

ב-19 בפברואר 2021 קבע בית המשפט העליון שהנקוק פעל שלא כדין כשאישר חוזים לרכש ציוד מגן מבלי לפרסם את פרטיהם בזמן. הפרטים פורסמו אחרי 47 ימים, במקום 30 הימים המותרים[40].

במאי 2021 טען יועצו לשעבר של בוריס ג'ונסון, דומיניק קמינגס ש"עשרות אלפי אנשים שלא היו צריכים למות, מתו" במהלך הימים הראשונים של המגפה בשל מה שטען שהוא "התנהגות פושעת ומחפירה", תחת פיקוחו של הנקוק[41][42]. עוד הוסיף שהנקוק צריך היה להיות מפוטר עבור "15 או 20 מקרים שונים"[43]. בעקבות דבריו נראתה עלייה בשיעור האנשים שחשבו שהנקוק צריך להתפטר[44]. ראש הממשלה ג'ונסון המשיך להגן על הנקוק[45].

למעלה מ-20 אלף דיירי בתי אבות שהיו נכים או קשישים נפטרו מקורונה באנגליה ובוויילס. בית המשפט העליון קבע באפריל 2022 ששחרור אנשים לבתי אבות מבלי לבדוק אותם הוא לא חוקי, זאת משום שהמדיניות התעלמה מהסיכון של העברה א-סימפטומטית של הקורונה לדיירים פגיעים[46].

התפטרות

ב-25 ביוני פורסם שמאט הנקוק תועד בסמוך לעוזרת בכירה שלו בימים שבהם הציבור הבריטי היו תחת הגבלות נוקשות. התיעוד היה ממצלמות האבטחה בתאריך 6 במאי, כשרק ב-17 במאי הותר לבריטים להיות במגע עם אנשים שלא ממשק הבית שלהם. מאוחר יותר באותו היום התנצל על הפרת ההנחיות והאכזבה. ראש הממשלה ג'ונסון קיבל את ההתנצלות ואמר שהוא רואה בעניין "סגור"[47]. למחרת, הגיש הנקוק את התפטרותו לראש הממשלה בוריס ג'ונסון. הנקוק אמר ש"אני מקבל את העובדה שהפרתי את הנחיות שמירת המרחק בנסיבות האלה" והביע התנצלות. הוא הוחלף בידי סאג'יד ג'אוויד.

שרי קבינט לשעבר אמרו שמעולם לא היו במשרדיהם מצלמות, וג'ונסון אמר "מעולם לא הבנתי למה הייתה מצלמה בלשכת שר החוץ. מעולם לא הייתה מצלמה בלשכתי כשהייתי שר הבריאות או בכל אחד מחמשת תפקידי הקבינט האחרים שמילאתי"[48]. דווח שהצילומים הופצו על ידי עובד שהתנגד להגבלות וב-27 ביוני אושר שנפתחה חקירה פנימית כדי למצוא את האשם ולמנוע מצב שבו צילומים במעגל סגור יודלפו למדינות עוינות למטרות סחיטה[49]. ב-15 ביולי הוחרמו מחשבים משני בתים בדרום אנגליה במסגרת החקירה[50].

ב-29 ביולי אושרה הצבעת אי-אמון נגד הנקוק במועצת העיר ניומרקט, השנייה בגודלה במחוז הבחירה שלו[51].

כחבר פרלמנט

לאחר התפטרותו, שב הנקוק לכהן בספסלים האחוריים של הפרלמנט. ב-12 באוקטובר הודיע על מינויו לשליח מיוחד של הנציבות הכלכלית של האו"ם לאפריקה לענייני חדשנות פיננסית ושינויי אקלים, תפקיד ללא שכר שמטרתו לייעץ בנוגע להתאוששות הכלכלה האפריקאית מהמגפה[52]. ארבעה ימים אחר כך הודיע האו"ם על ביטול המינוי[53].

במהלך מלחמת אוקראינה–רוסיה הנקוק אירח שבעה פליטים בביתו[54].

ביוני 2023 הנקוק הונחה להתנצל בפני הפרלמנט לאחר שהתגלה שהפר את קוד ההתנהגות של חברי הפרלמנט, כששלח מכתב ללא בקשה לממונה על התקינה הפרלמנטרית בניסיון להשפיע על חקירת חבר הפרלמנט השמרני סטיב בריין[55].

Pandemic Diaries

באפריל 2022 פורסם שהנקוק יפרסם את יומניו מתקופת הקורונה בספר חדש בשם "Pandemic Diaries", יחד עם הסופרת איזבל אוקשוט. התמלוגים מהספר יועדו לתרומה לארגוני צדקה של ה-NHS[56].

הספר לא התבסס על יומן שכתב הנקוק, אלא על זיכרונותיו וכתבות עליו בתקשורת. הוא דחה את הטענות לפיהן העברת חולים לבתי אבות גרמה למוות בטענה שהצוות היה הגורם להדבקה, וכן היה ביקורתי כלפי דומיניק קמינגס[57].

הביקורות העירו שהספר הציג תדמית חיובית מדי של הנקוק, מה שגרם לו להיראות כאילו ראה את הנולד וכן עלו טענות שבספר קיימת בחינה מחדש של האירועים[58].

הסופרת אוקשוט הדליפה מספר הודעות וואטסאפ פרטיות במאמר בדיילי בטלגרף בפברואר 2023. הודעה אחת מאפריל 2020 הראתה שהנקוק אמר לעוזריו שהפרופסור כריס וויטי עשה "סקירת ראיות" והמליץ "לבדוק את כל הנכנסים לבתי אבות ולהפרידם בזמן ההמתנה לתוצאה". הנקוק טען לכאורה שזהו "הצעד הטוב ביותר". מאוחר יותר נטען שהצהיר כי הוא מעדיף להימנע ממחויבות לבדוק את כל הנכנסים ופשוט "להתחייב לבדוק ולבודד את כל מי שמועבר לטיפול מבית החולים". דוברו של הנקוק אמר כי "אלו הודעות גנובות שטופלו כדי ליצור סיפור שקרי לפיו מאט דחה ייעוץ קליני לגבי הבדיקות בבתי האבות[59].

הופעתו בריאליטי

ב-1 בנובמבר 2022 הכריז שהוא יתמודד בעונה ה-22 של סדרת הריאליטי !I'm a Celebrity... Get Me Out of Here שצולמה בזמן שהפרלמנט בהפסקה. הוסכם עם המפיקים שבכל עת יוכל הנקוק לתקשר עם הצוות שלו במידת הצורך. הוא הסביר את החלטתו להשתתף בכך שהוא רוצה "להעלות את הפרופיל של קמפיין הדיסלקסיה שלי, כדי לעזור לכל ילד עם דיסלקסיה למצות את הפוטנציאל שלו - גם אם זה אומר לעבור מסלול יוצא דופן בדרך לשם, דרך הג'ונגל האוסטרלי!"[60]. דווח שהנקוק קיבל שכר של 400 אלף ליש"ט עבור השתתפותו, ודוברו אמר שמהכסף תועבר תרומה להוספיס סנט ניקולס במחוז סאפוק לתמיכה בדיסלקסיה[61].

ב-27 בנובמבר 2022 סיים הנקוק במקום השלישי בתוכנית[62][63].

תגובות

בתוכנית

השתתפותו של הנקוק בתוכנית נתקלה בתגובה מעורבת מצד יתר המתמודדים. המתחרה בוי ג'ורג' אמר על הנקוק שהוא "רזה וחלקלק", ואמר שהוא מתקשה להפריד בין הפוליטיקאי לאדם[64]. מתמודדת אחרת, העיתונאית שרלין וויט אמרה שהיא חוששת לאבד את עבודתה אם תהיה אוהדת מדי כלפיו[65].

מחוץ למסך

בתגובה להשתתפות, המפלגה השמרנית הוציאה את הנקוק מהקבוצה הפרלמנטרית שלה, אך הותירה אותו חבר מפלגה[66]. עצומה למנוע מהנקוק להשתתף בתוכנית צברה 40 אלף חתימות[67]. כמו כן, רשות התקשורת הבריטית קיבלה 2,000 תלונות על התוכנית בשבוע הראשון שלה, מתוכן 1,100 נגעו ישירות להופעתו בתוכנית[68].

ראש הממשלה, רישי סונאק הביע אכזבה מהחלטתו של הנקוק להשתתף בריאליטי, והביע אי נוחות מההשפלה שלה היה נתון הנקוק[69].

בנוסף, הנקוק הפר את הנחיות הממשלה בכך שלא התייעץ עם הוועדה המייעצת למינויים לעסקים, אך יועץ לשרים אמר שנקיטת צעדים נגדו תהיה לא מידתית[70].

חיים אישיים

הנקוק התחתן עם מרתה הוייר מילר, אוסטאופתית, ב-2006, ולזוג בת ושני בנים, כשאחד מילדיהם מאומץ. הנקוק אוסר על ילדיו להשתמש ברשתות חברתיות[71].

ביוני 2021 דווח כי נפרד מאשתו. במהלך השתתפותו בריאליטי ב-2022 אישר כי הוא עדיין בזוגיות עם העוזרת הפוליטית שלו, ג'ינה קולדנג'לו.

הנקוק מתגורר במערב סאפוק, מחוז הבחירה שלו, ויש לו בנוסף דירה בלונדון. ב-2018 במהלך ריאיון לעיתון הגרדיאן חשף שהוא מתמודד עם דיסלקסיה[72].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מאט הנקוק בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Ferguson, Emily (7 בדצמבר 2022). "Matt Hancock to quit as MP before next election and will instead 'explore new ways to communicate with people'". i news. נבדק ב-7 בדצמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ Hancock, Rt Hon. Matthew (John David). Who's Who & Who Was Who. UK Who's Who. doi:10.1093/ww/9780199540884.013.U251113. ISBN 978-0-19-954088-4. ארכיון מ-20 באוגוסט 2019. נבדק ב-18 באוקטובר 2019. {{cite book}}: (עזרה)
  3. ^ Sabur, Rozina (8 במאי 2017). "Sister of government minister suffers 'traumatic brain injury' after falling from horse". The Telegraph. ארכיון מ-15 בפברואר 2020. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  4. ^ Sampson, Annabel (20 באפריל 2020). "Who is the Tory Health Secretary, Matt Hancock?". Tatler. ארכיון מ-9 ביוני 2020. נבדק ב-21 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  5. ^ Thomson, Alice; Sylvester, Rachel (4 במאי 2019). "Matt Hancock interview: 'Voters want the centre, not the extremes'". The Times. ארכיון מ-22 באוגוסט 2019. נבדק ב-18 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  6. ^ Gimson, Andrew (10 במאי 2018). "Profile: Matt Hancock, the Osborne acolyte who managed to survive and prosper". ConservativeHome. ארכיון מ-18 באוקטובר 2019. נבדק ב-18 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Election 2010: Constituency: Suffolk West". BBC News. 7 במאי 2010. ארכיון מ-7 באפריל 2015. נבדק ב-8 באפריל 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Graham, Georgia (28 ביולי 2014). "Fracking: Matthew Hancock fails to name a single village that supports it". The Telegraph. London. ארכיון מ-10 במאי 2020. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  9. ^ "Tory Minister retweets 'Labour is full of queers' poem". PinkNews. 2 באוקטובר 2014. ארכיון מ-17 ביוני 2021. נבדק ב-6 ביולי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ Severin Carrell (2 באפריל 2015). "Energy minister under fire for hiring jet to fly back from climate change deal". The Guardian. ארכיון מ-21 בספטמבר 2016. נבדק ב-12 בדצמבר 2016. {{cite news}}: (עזרה)
  11. ^ "Addressing inequality in the public sector and beyond: Matt Hancock speech". GOV.UK (באנגלית). נבדק ב-6 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ "Hancock: Every young person should be earning or learning from April 2017". GOV.UK (Press release). 17 באוגוסט 2015. ארכיון מ-11 באוקטובר 2015. נבדק ב-6 ביוני 2023. {{cite press release}}: (עזרה)
  13. ^ "EU vote: Where the cabinet and other MPs stand". BBC News. 22 ביוני 2016. ארכיון מ-3 באוקטובר 2017. נבדק ב-18 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Sam Shead, UK digital minister: AI needs a 'strong framework that carries the legitimate consent of the people', ביזנס אינסיידר, ‏21 ביוני 2017
  15. ^ Ruddick, Graham (9 בינואר 2018). "New culture secretary attacks pay of BBC foreign editors". The Guardian. ארכיון מ-2 ביולי 2020. נבדק ב-30 ביוני 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  16. ^ Burgess, Matt (בפברואר 2018), "Matt Hancock MP has launched an app. And he wants all your data", Wired UK, ארכיון מ-1 בפברואר 2018, נבדק ב-1 בפברואר 2018 {{citation}}: (עזרה)
  17. ^ "'Hi I'm Matt Hancock' - culture secretary launches own app". BBC News (באנגלית בריטית). 2 בפברואר 2018. נבדק ב-6 ביוני 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  18. ^ "Matt Hancock bids 'fond farewell' to his app after five years". BBC News. 4 בינואר 2023. נבדק ב-5 בינואר 2023. {{cite news}}: (עזרה)
  19. ^ "Government to cut Fixed Odds Betting Terminals maximum stake from £100 to £2". GOV.UK (באנגלית). נבדק ב-6 ביוני 2023. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Syal, Rajeev (30 בנובמבר 2018). "Matt Hancock accused of breaching code over GP app endorsement". The Guardian. ארכיון מ-1 בדצמבר 2018. נבדק ב-30 בנובמבר 2018. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ Kentish, Benjamin (6 באפריל 2019). "NHS offering £127m of contracts to private companies despite health secretary pledging: 'No privatisation on my watch'". The Independent. ארכיון מ-6 באפריל 2019. נבדק ב-6 באפריל 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  22. ^ Rourke, Alison (29 באוגוסט 2019). "'Mad suggestion': how Tory ministers once viewed call to prorogue parliament". The Guardian. ארכיון מ-29 באוגוסט 2019. נבדק ב-29 באוגוסט 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  23. ^ "Hunt warns against no-deal Brexit 'suicide'". BBC News. 28 במאי 2019. ארכיון מ-28 במאי 2019. נבדק ב-28 במאי 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  24. ^ "Tory leadership: Matt Hancock quits contest". BBC News. 14 ביוני 2019. ארכיון מ-14 ביוני 2019. נבדק ב-14 ביוני 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Hancock, Matt (16 ביוני 2019). "Matt Hancock: Boris and I have had our differences but he's the one to unite us". The Sunday Times. ארכיון מ-19 במאי 2020. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  26. ^ סוכנויות הידיעות, העליון נגד ג'ונסון: השעיית הפרלמנט מבוטלת, באתר ynet, 24 בספטמבר 2019
  27. ^ Pogrund, Gabriel; Wheeler, Caroline (10 באפריל 2021). "David Cameron lobbied No 10 and Hancock for Greensill". The Sunday Times. ארכיון מ-10 באפריל 2021. נבדק ב-10 באפריל 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  28. ^ Magra, Iliana (10 בנובמבר 2019). "U.K. Minister Apologizes for Case of Teen With Autism Kept in Seclusion". The New York Times. ארכיון מ-15 בדצמבר 2019. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  29. ^ Syal, Rajeev (1 במרץ 2020). "Matt Hancock: shutting down UK cities 'may become necessary'". The Guardian. ארכיון מ-6 במרץ 2020. נבדק ב-9 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  30. ^ Mason, Rowena (23 במרץ 2020). "Hancock accuses those still socialising in UK of being 'very selfish'". The Guardian. ארכיון מ-23 במרץ 2020. נבדק ב-23 במרץ 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  31. ^ "Strict new curbs on life in UK announced by PM". BBC News. 24 במרץ 2020. ארכיון מ-31 במרץ 2020. נבדק ב-12 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  32. ^ ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון נדבק בקורונה, באתר כלכליסט, 27 במרץ 2020
  33. ^ Elliott, Francis; Lay, Kat (3 באפריל 2020). "Matt Hancock wipes £13bn of NHS debt to bolster hospitals". The Times. ארכיון מ-14 באפריל 2020. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  34. ^ Carding, Nick (1 במאי 2020). "Government counts mailouts to hit 100,000 testing target". HSJ. ארכיון מ-8 במרץ 2021. נבדק ב-14 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  35. ^ Cowburn, Ashley (5 באפריל 2020). "Coronavirus: Outdoor exercise could be banned if Britons continue to flout lockdown rules, government warns". The Independent. ארכיון מ-11 ביוני 2020. נבדק ב-28 במאי 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  36. ^ Hope, Christopher (15 באוגוסט 2020). "Hancock axes 'failing' Public Health England". The Telegraph. ארכיון מ-15 באוגוסט 2020. נבדק ב-16 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  37. ^ Gillespie, Tim (11 באוקטובר 2020). "Coronavirus: Matt Hancock denies breaching 10pm drinking curfew in Commons bar". Sky News. ארכיון מ-20 באוקטובר 2020. נבדק ב-18 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  38. ^ "Matt Hancock seen in chauffeur-driven car without mask". BBC News. 19 באוקטובר 2020. ארכיון מ-19 באוקטובר 2020. נבדק ב-19 באוקטובר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  39. ^ Woodcock, Andrew (2 בדצמבר 2020). "Regulator rejects Matt Hancock's claim that UK got Covid vaccine first because of Brexit". The Independent. ארכיון מ-2 בדצמבר 2020. נבדק ב-3 בדצמבר 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  40. ^ Woodcock, Andrew (19 בפברואר 2021). "Matt Hancock acted unlawfully over Covid contract details, High Court judge rules". The Independent. ארכיון מ-19 בפברואר 2021. נבדק ב-20 בפברואר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  41. ^ "Dominic Cummings: Thousands died needlessly after Covid mistakes". BBC News. 26 במאי 2021. ארכיון מ-27 במאי 2021. נבדק ב-29 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  42. ^ Kuenssberg, Laura (26 במאי 2021). "Dominic Cummings' accusations can not easily be dismissed". BBC News. ארכיון מ-27 במאי 2021. נבדק ב-29 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  43. ^ Allegretti, Aubrey (26 במאי 2021). "Matt Hancock should have been sacked for lying, says Dominic Cummings". The Guardian. ארכיון מ-27 במאי 2021. נבדק ב-27 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  44. ^ "Dominic Cummings: What do Britons make of his accusations against the government?". yougov.co.uk. ארכיון מ-27 במאי 2021. נבדק ב-27 במאי 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ Swinford, Steven (27 במאי 2021). "Boris Johnson backs Matt Hancock after claims he lied". The Times. ארכיון מ-8 בנובמבר 2021. נבדק ב-27 במאי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  46. ^ Matt Mathers, Care home residents ‘failed’ by government discharging Covid patients as Hancock slammed for ‘despicable lie’, אינדיפנדנט, ‏27 באפריל 2022
  47. ^ "Matt Hancock resignation: Boris Johnson defends his actions". BBC News. 28 ביוני 2021. ארכיון מ-29 ביוני 2021. נבדק ב-29 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  48. ^ Smith, Daniel (27 ביוני 2021). "Matt Hancock 'had no idea' there was a CCTV camera in his office". Wales Online. ארכיון מ-27 ביוני 2021. נבדק ב-28 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  49. ^ Campbell, Denis (27 ביוני 2021). "Government to investigate leak of Matt Hancock CCTV footage". The Guardian. ארכיון מ-27 ביוני 2021. נבדק ב-28 ביוני 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  50. ^ "Homes raided in inquiry into Matt Hancock CCTV leak". BBC News. 15 ביולי 2021. ארכיון מ-16 ביולי 2021. נבדק ב-16 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  51. ^ "Councillors pass vote of no confidence in local MP Matt Hancock". The Independent (באנגלית). 29 ביולי 2021. ארכיון מ-30 ביולי 2021. נבדק ב-30 ביולי 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  52. ^ Nanu, Maighna (12 באוקטובר 2021). "Matt Hancock appointed as United Nations special representative for Africa". The Telegraph. ארכיון מ-12 באוקטובר 2021. נבדק ב-12 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  53. ^ "Matt Hancock's United Nations role withdrawn". BBC News. 16 באוקטובר 2021. ארכיון מ-16 באוקטובר 2021. נבדק ב-16 באוקטובר 2021. {{cite news}}: (עזרה)
  54. ^ Penna, Dominic (5 במאי 2022). "Matt Hancock opens his home to seven Ukrainian refugees ... and their four dogs". The Telegraph. {{cite news}}: (עזרה)
  55. ^ Matt Hancock told to apologise to MPs, The Independent, ‏5 ביוני 2023
  56. ^ "Matt Hancock's book, Pandemic Diaries, release date revealed". Suffolk News. 1 בנובמבר 2022. נבדק ב-12 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  57. ^ Aaronovitch, David. "Pandemic Diaries by Matt Hancock review — confessions of a self-styled genius". The Times (באנגלית). ISSN 0140-0460. נבדק ב-2022-12-14.
  58. ^ Cunliffe, Rachel (2022-12-06). "Matt Hancock's Pandemic Diaries are a delusional piece of self-aggrandising fan fiction". New Statesman (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2022-12-14.
  59. ^ Gregory, Andrew (1 במרץ 2023). "Matt Hancock: what do the leaked WhatsApp messages reveal?". The Guardian. {{cite news}}: (עזרה)
  60. ^ "Is Matt Hancock being naive or manipulative? Cast your votes now Sean O'Grady". The Independent (באנגלית). 7 בנובמבר 2022. נבדק ב-8 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  61. ^ Perry, Keith (3 בנובמבר 2022). "Matt Hancock 'to be paid £400,000' for I'm a Celebrity". The Times. {{cite news}}: (עזרה)(נדרשת הרשמה)
  62. ^ "Matt Hancock: MP finishes third on I'm A Celebrity". BBC News (באנגלית בריטית). 27 בנובמבר 2022. נבדק ב-27 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  63. ^ "Matt Hancock finishes third in I'm a Celebrity... Get Me Out of Here! as Jill Scott is crowned queen". Sky News (באנגלית). נבדק ב-27 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  64. ^ "Boy George tells Matt Hancock he has been 'hating on him' in I'm A Celebrity... Get Me Out Of Here!". Sky News (באנגלית). נבדק ב-19 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  65. ^ Jefferies, Mark; McStay, Kirsten (19 בנובמבר 2022). "Charlene White says Matt Hancock ruined jungle for her as she feared losing job". Daily Record (באנגלית). נבדק ב-20 בנובמבר 2022. {{cite web}}: (עזרה)
  66. ^ Brown, Faye (1 בנובמבר 2022). "Matt Hancock has whip suspended after agreeing to join 'I'm A Celebrity' as contestant". Sky News. נבדק ב-1 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  67. ^ Hunter, Debra; Rutherford, Cameron (5 בנובמבר 2022). "Petition to stop Matt Hancock from I'm A Celeb stint reaches 40k signatures". Hertfordshire Mercury. {{cite news}}: (עזרה)
  68. ^ "Parliament watchdog had dozens of complaints on Hancock's I'm a Celeb appearance". The Independent (באנגלית). 15 בנובמבר 2022. נבדק ב-19 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  69. ^ "Rishi Sunak dismisses Matt Hancock's I'm a Celebrity justification". The Guardian (באנגלית). 15 בנובמבר 2022. נבדק ב-16 בנובמבר 2022. {{cite news}}: (עזרה)
  70. ^ "Matt Hancock broke rules with I'm A Celeb appearance, says watchdog". BBC News (באנגלית בריטית). 2022-11-23. נבדק ב-2023-06-08.
  71. ^ Mikhailova, Anna (11 ביוני 2018). "Culture Secretary Matt Hancock reveals he does not allow his children to use social media". The Telegraph. ארכיון מ-4 באוקטובר 2020. נבדק ב-16 באפריל 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  72. ^ Weaver, Matthew (3 באוקטובר 2018). "Matt Hancock dyslexia struggles 'strengthen case against cuts'". The Guardian. ארכיון מ-6 ביוני 2023. נבדק ב-26 במרץ 2019. {{cite news}}: (עזרה)
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

36498328מאט הנקוק

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=מאט_הנקוק&oldid=2294740"