לזלי למפורט

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לסלי למפורט)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לזלי למפורט

לזלי ב. למפורטאנגלית: Leslie B. Lamport; נולד ב-7 בפברואר 1941) הוא מדען מחשבים אמריקאי. ידוע בעיקר בזכות עבודתו המכוננת בתחום של חישוב מבוזר, וכמפתח הראשוני של שפת עיצוב המסמכים LaTeX ומחבר המדריך הראשון שלה[1][2]. למפורט הוא חתן פרס טיורינג לשנת 2013. הוא המציא אלגוריתמים חשובים ופיתח פרוטוקולי מידול ואימות פורמליים אשר משפרים את איכותן של מערכות מבוזרות מעשיות. תרומות אלה הביאו לשיפור התקינות, הביצועים והאמינות של מערכות מיחשוב[3][4][5].

השכלה

למפורט הוא בוגר בית הספר התיכון למדעים בברונקס, קיבל תואר ראשון במתמטיקה מהמכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס בשנת 1960, ותוארי מוסמך ודוקטור במתמטיקה מאוניברסיטת ברנדייס, בשנים 1963 ו-1972 בהתאמה[6]. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בסינגולריות במשוואות דיפרנציאליות חלקיות אנליטיות[7].

קריירה ומחקר

למפורט עבד כמדען מחשבים בחברת Massachusetts Computer Associates בין השנים 1970 עד 1977, במכון המחקר SRI International בין 1977 ל-1985, וב-Digital Equipment Corporation ולאחר מכן ב-Compaq בין השנים 1985–2001. בשנת 2001 הצטרף לחטיבת המחקר של מיקרוסופט[6].

מערכות מבוזרות

עבודתו של למפורט הניחה את היסודות לתיאוריה של מערכות מבוזרות. בין המאמרים הבולטים שלו נמנים:

  • "Time, Clocks, and the Ordering of Events in a Distributed System"[3], אשר זכה בפרס דייקסטרה בשנת 2000[8]
  • "How to Make a Multiprocessor Computer That Correctly Executes Multiprocess Programs"[9], בו הגדיר את הרעיון של עקיבות סדרתית
  • "The Byzantine Generals' Problem"[10]
  • "Distributed Snapshots: Determining Global States of a Distributed System"[11]
  • "The Part-Time Parliament"[12]

מאמרים אלה מתייחסים למושגים כמו שעון לוגי (ממנו נגזר היחס "קרה מוקדם יותר") וכשל ביזנטי (אי-התאמה במידע בין מערכות מקביליות שחלקן עשויות להיות בלתי-אמינות). הם מהמאמרים המצוטטים ביותר בתחום מדעי המחשב[13], ומתארים אלגוריתמים לפתרון בעיות בסיסיות רבות במערכות מבוזרות, ביניהם:

LaTeX

למפורט הוא יוצרה של שפת עיצוב המסמכים LaTeX. לאחר שדונלד קנות' פרסם את המהדורות המוקדמות של TeX (שפה ותוכנה לסדר דפוס בעזרת מחשב) בתחילת שנות השמונים, למפורט החל לעבוד לצרכיו האישיים על מערכת פקודות מאקרו שמבוססת על TeX, בתקווה שהיא תהפוך מאוחר יותר לחבילת המאקרו הסטנדרטית. מערכת זו התפרסמה מאוחר יותר בשם LaTeX (שילוב של Lamport ו-TeX).

בשנת 1983 פנה פיטר גורדון, עורך בהוצאת הספרים Addison-Wesley, אל למפורט ושכנע אותו להפוך את מדריך המשתמש של LaTeX לספר, אף שלמפורט היה בספק אם אנשים ישלמו כסף על ספר כזה[14] [6]. בספטמבר 1984 פרסם למפורט את גרסת 2.06a של LaTeX, ובאוגוסט 1985 את LaTeX 2.09 - הגרסה האחרונה של LaTeX אותה כתב בעצמו. בינתיים, Addison-Wesley פרסמה בשנת 1986 את מדריך המשתמש הראשון של למפורט, LaTeX: A Document Preparation System, שנמכר במאות אלפי עותקים.

ב־21 באוגוסט 1989, בפגישה של קבוצת המשתמשים של TeX באוניברסיטת סטנפורד, העביר למפורט את התחזוקה והפיתוח של LaTeX לפרנק מיטלבך. מיטלבך הקים את צוות LaTeX3 יחד עם כריס רולי וריינר שפף, והם פרסמו את LaTeX 2e, הגרסה הנוכחית של LaTeX, בשנת 1994[6][2][15].

לוגיקה עיתית

למפורט ידוע גם בעבודתו על לוגיקה עיתית (לוגיקת זמן), בה הציג את הלוגיקה העיתית של פעולות (TLA)[16][17]. בין תרומותיו ניתן למנות את TLA+‎, שפה להגדרה ובחינה של מערכות מגיבות ובו-זמניות, אותה תיאר בספרו Specifying Systems: The TLA+ Language and Tools for Hardware and Software Engineers [18] והגדיר כ"ניסיון דון קישוטי להתגבר על סלידתם של מהנדסים ממתמטיקה"[19].

פרסים ותוארי כבוד

בשנת 2004 קיבל את פרס IEEE על שם עמנואל ר. פיורה המוענק על תרומות בתחום עיבוד נתונים ממוחשב[20]. בשנת 2005 קיבל מאמרו "Reaching Agreement in the Presence of Faults" [21] את פרס דייקסטרה [22]. בשנת 2008 קיבל את מדליית IEEE על שם ג'ון פון נוימן[23].

בשנת 2011 נבחר כחבר באקדמיה הלאומית למדעים של ארצות הברית.

למפורט הוא זוכה פרס טיורינג לשנת 2013 על "תרומות יסודיות לתיאוריה ולפרקטיקה של מערכות מבוזרות ובו-זמניות, בעיקר המצאת מושגים כמו סיבתיות ושעונים לוגיים, בטיחות וחיות, מכונות מצב משוכפלות, ועקיבות סדרתית"[24][25].

בשנת 2014 נבחר לעמית של ה-ACM על תרומות יסודיות לתיאוריה ולפרקטיקה של מערכות מבוזרות ובו-זמניות[26].

ללמפורט הוענקו חמישה תוארי דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטאות אירופיות: מ-Université de Rennes-I ומאוניברסיטת כריסטיאן אלברכט בקייל בשנת 2003, מבית הספר הפוליטכני הפדרלי של לוזאן בשנת 2004, מ-Università della Svizzera italiana בשנת 2006 ומאוניברסיטת נאנסי בשנת 2007[6].

לכבוד יום הולדתו השישים של למפורט, אורגנה סדרת הרצאות בסימפוזיון ה-20 על עקרונות המחשוב המבוזר (PODC 2001)[27].

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לזלי למפורט בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Lamport, Leslie (1986). LaTeX: A Document Preparation System. Addison-Wesley. ISBN 978-0-201-15790-1. נבדק ב-2020-12-31.
  2. ^ 2.0 2.1 "The Definitive, Non-Technical Introduction to LaTeX, Professional Typesetting and Scientific Publishing". Math Vault (באנגלית אמריקאית). 2015-09-05. נבדק ב-2020-12-31.
  3. ^ 3.0 3.1 Lamport, L. (1978). "Time, clocks, and the ordering of events in a distributed system" (PDF). Communications of the ACM. pp. 558–565. doi:10.1145/359545.359563.
  4. ^ Savage, N. (2014). "General agreement: Leslie Lamport contributed to the theory and practice of building distributed computing systems that work as intended". Communications of the ACM. 57 (6): 22–23. doi:10.1145/2601076.
  5. ^ Hoffmann, L. (2014). "Q&A Divide and Conquer: Leslie Lamport on Byzantine generals, clocks, and other tools for reasoning about concurrent systems". Communications of the ACM. 57 (6): 112–ff. doi:10.1145/2601077.
  6. ^ 6.0 6.1 6.2 6.3 6.4 Lamport, Leslie (2006-12-19). "My Writings". research.microsoft.com. נבדק ב-2020-12-31.
  7. ^ Lamport, Leslie (1972). "The Analytic Cauchy Problem with Singular Data". נבדק ב-2020-12-31.
  8. ^ Neiger, Gil (2003-01-23). "PODC Influential Paper Award: 2000". אורכב מ-המקור ב-2013-07-09. נבדק ב-2020-12-31.
  9. ^ Lamport, Leslie (1979). "How to Make a Multiprocessor Computer That Correctly Executes Multiprocess Program". IEEE Trans. Comput. pp. 690–691. doi:10.1109/TC.1979.1675439. ISSN 0018-9340.
  10. ^ Lamport, Leslie; Robert Shostak; Marshall Pease (ביולי 1982). "The Byzantine Generals Problem". ACM Transactions on Programming Languages and Systems. pp. 382–401. doi:10.1145/357172.357176. נבדק ב-2020-12-31. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Chandy, K. Mani; Leslie Lamport (בפברואר 1985). "Distributed Snapshots: Determining Global States of a Distributed System". ACM Transactions on Computer Systems. pp. 63–75. doi:10.1145/214451.214456. נבדק ב-2020-12-31. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Lamport, Leslie (במאי 1998). "The Part-Time Parliament". ACM Transactions on Computer Systems. pp. 133–169. doi:10.1145/279227.279229. נבדק ב-2020-12-31. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Most cited articles in Computer Science". בספטמבר 2006. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Lamport, Leslie. "How (LA)TEX changed the face of Mathematics" (PDF).
  15. ^ "TeX, LaTeX, and AMS-LaTeX". 1998-12-03. אורכב מ-המקור ב-1998-12-03. נבדק ב-2020-12-31.
  16. ^ Lamport, Leslie (1990-04-01). "A Temporal Logic of Actions". נבדק ב-2020-12-31.
  17. ^ Lamport, Leslie (במאי 1994). "The Temporal Logic of Actions". ACM Transactions on Programming Languages and Systems. pp. 872–923. doi:10.1145/177492.177726. נבדק ב-2020-12-31. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Lamport, Leslie (2002). Specifying Systems: The TLA+ Language and Tools for Hardware and Software Engineers. Addison-Wesley. ISBN 978-0-321-14306-8. נבדק ב-2020-12-31.
  19. ^ "The International Conference on Dependable Systems and Networks keynote speaker biography". אורכב מ-המקור ב-12 בפברואר 2019. נבדק ב-2020-12-31. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "IEEE Emanuel R. Piore Award Recipients" (PDF). IEEE. נבדק ב-2020-12-31.
  21. ^ Pease, Marshall; Robert Shostak; Leslie Lamport (באפריל 1980). "Reaching Agreement in the Presence of Faults". Journal of the Association for Computing Machinery. pp. 228–234. doi:10.1145/322186.322188. נבדק ב-2020-12-31. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Edsger W. Dijkstra Prize in Distributed Computing: 2005". נבדק ב-2020-12-31.
  23. ^ "IEEE John von Neumann Medal Recipients" (PDF). IEEE. נבדק ב-31 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Turing award 2013". ACM.
  25. ^ Lamport, Leslie (2013). "Leslie Lamport - A.M. Turing Award Winner". ACM.
  26. ^ Leslie Lamport ACM Fellows 2014
  27. ^ "PODC 2001: Lamport Lecture Series". נבדק ב-2020-12-31.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

לזלי למפורט33626260Q92613