אינגלוז

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף ליעוז)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

אנגלוז או אַנגליזציה (Anglicisation) הוא הטמעה של תבניות לשוניות שמקורן באנגלית בשפות אחרות. השפעת האנגלית עשויה להתבטא בכל תחומי השפה, החל בתחביר, בביטויים או במורפולוגיה, ועד לשינויים בשפה היומיומית ובסלנג.

ייתכן שמקור המושג "אינגלוז" הוא בערבית מדוברת[דרוש מקור], שבה כונו הבריטים כובשי ארץ ישראל "אינגליזים".

השפעת לשונות נוספות על טקסטים עבריים יצרה צורך במילים עבריות חדשות. לא נמצא עדיין פתרון הולם לבעיה, אבל נוצרו מילים כגון "לצַרפֵת", להסב עברית לצרפתית, "צירפות", או "לאנגלת"/"לאנגלז", "אינגוּל", או "לגַרמֵן", "גירמון", וכיוצא באלו.

אנגלוז העברית

האנגלית היא השפה המשפיעה ביותר כיום על העברית בת זמננו. ניתן לחלק את השפעת האנגלית לשלוש תקופות [דרוש מקור]:

  • בשנות המנדט הבריטי, עד 1948. בתקופה זו הועברו לעברית מונחים טכניים רבים, בעיקר בתחום המכונאות והרכב. לדוגמה: "פיוז" (נתיך), "צ'וק" (משנק), "שאסי" (שלדה), "סוויץ'" (מפסק), "סטארטר" (מַתְנֵע), "דיפרנציאל", "גיר" (תיבת הילוכים), "ברקס/האנד-ברקס" (בלם/בלם יד), ועוד מילים רבות אחרות.
  • משנות ה-60 ועד עתה, תקופה שניתן לכנותה כ"שנות ההשפעה התרבותית האמריקאית". בתקופה זו הועברו לעברית מונחים רבים מתחומי התרבות, הבידור והתקשורת. מילים כדוגמת "אודישן", "אייטם", "אקשן", "גימיק", "הפנינג", "סאונד" "סטרפטיז", "ספיישל", "קומיקס", "קוקטייל", "קייטרינג", "קמבק" ומילים רבות נוספות הפכו לחלק מהשפה, כולל בשפה הכתובה בעיתונות והמדוברת בכלי התקשורת ("המדיה").
  • משנות ה-90 ועד עתה, תקופת האינטרנט.

מעבר לכך, האנגליזציה של העברית הביאה לעשרות שמות תואר, שהפכו לחלק שגור בשפה הכתובה והמדוברת. לדוגמה: אובייקטיבי, אגרסיבי, אנונימי, אוטומטי, אטרקטיבי, אותנטי, אינטנסיבי, אפקטיבי, דומיננטי, הומני, ספציפי, קורקטי, קריטי, רציונלי, תאורטי, ועוד.

במחקר טקסט שערכה ד"ר חיה פישרמן (2004) במאמרים שפורסמו בעיתונות הישראלית, היא מצאה כי 48% משמות העצם במאמרים הושאלו מהאנגלית, והוא הדין במספר דומה של שמות תואר.[1]

מעבר לאוצר המילים, חדרו ועדיין חודרים לעברית ביטויים ומטבעות לשון רבים המתורגמים מאנגלית, שלעיתים אין היגיון פנימי בתרגומם. חלקם הפכו לביטויים שגורים ומצאו את מקומם בעיתונות, בשירים ובספרות העברית המודרנית. לדוגמה: "לקחת את הזמן", "לאור הדברים האלה", "לשחק תפקיד" ועוד.

במאמרה מציינת ד״ר פישרמן שני קטבים בעמדות לגבי אינגלוז העברית: "יש הטוענים שהאנגלוז המאסיבי יש בו התבטלות עצמית, אולם יש הרואים בכל השפעה גלובלית מגמה אשר הולכת ומתחזקת בכל העולם."[1]

אנגליזציה כתהליך כלל-עולמי

תהליך האנגליזציה העובר על העברית קיים בשפות רבות, הן בשפות בעלות מספר דוברים מצומצם יחסית, כדוגמת ההולנדית, והן בשפות בעלות מספר דוברים רב, כדוגמת צרפתית. למעשה, מצב האנגליזציה של השפה העברית אינו שונה ממצבי האנגליזציה הקיימים בצרפתית ובערבית. הפיכתה של האנגלית, בהדרגה, ללינגואה פרנקה של העולם המודרני, בצירוף מקומה של ארצות הברית בתרבות, במסחר ובהתפתחויות הטכנולוגיות, הם תהליך כלל-עולמי, המשפיע על שפות מקומיות רבות.

בכל מדינה מוכרת שפה נוספת מלבד השפה הרשמית כשפה שנייה. ההכרה היא: 1 שפה שנייה - כאשר השפה משמשת לצורכי תקשורת, ויש לה מעמד רשמי במדינה. אנגלית משמשת כשפה שנייה ביותר משבעים מדינות. 2. שפה זרה - השפה מועדפת ללימוד כשפה זרה אך אין לה מעמד רשמי במדינה. כיום האנגלית נלמדת כשפה זרה בלמעלה ממאה מדינות.

לעיתים קרובות מהווה ההתנגדות לתהליך האנגליזציה חלק משאיפה רחבה יותר ללאומיות, וחשש מהיטמעות ב"כפר הגלובלי" ומאיבוד הייחוד והזהות הלאומיים והאתניים.

ניתן לראות כנגזרת נוספת של האנגליזציה גם את הניסיונות לכתיבת מילים עבריות בתעתיק אנגלי, המכונה "ליטון של העברית".

לקריאה נוספת

  • הערך "אנגלוסקסים", בלקסיקון לועזי-עברי חדש, מאת ראובן אלקלעי, הוצאת מסדה, רמת גן.

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1.0 1.1 חיה פישרמן, העברית שלנו, מחקרים בלשון: השתקפות האנגלית בעברית בת זמננו, הד האולפן החדש, גיליון 90, 2004.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

24589971אינגלוז