לילך נתנאל

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

לילך נתנאל (נולדה ב-1979) היא סופרת וחוקרת ספרות ישראלית.

ביוגרפיה

נתנאל היא ילידת נתניה. היא למדה ספרות צרפתית באוניברסיטת פריז VIII. מאז 2012 היא מרצה לספרות עם ישראל באוניברסיטת בר-אילן ועוסקת במחקר הספרות העברית והיידית.

פרסומה הספרותי הראשון של נתנאל היה בכתב העת "הו!". נתנאל ערכה יחד עם יובל שמעוני כתב יד גנוז מאת דוד פוגל שהתפרסם בשם "רומן וינאי" בשנת 2012 בהוצאת עם עובד, וכן כתבה אחרית דבר לספר. הספר בליווי אחרית הדבר תורגם לגרמנית בשנת 2013, ולשפות נוספות. בנוסף, בעקבות פרשת הגילוי והפענוח של הרומן הגנוז, כתבה חיבור בשם "כתב ידו של דוד פוגל: מחשבת הכתיבה" שהתפרסם בהוצאת אוניברסיטת בר-אילן.

ספר הביכורים שלה בפרוזה, "המצב העברי", ראה אור בהוצאת בבל בשנת 2008 וזיכה אותה בפרס רמת גן לספר ביכורים לשנת תש"ע. ספרה השני, "המולדת הישנה", ראה אור בהוצאת כתר בשנת 2014 וזיכה אותה בפרס ברנשטיין לאותה שנה. הרומן נכלל גם ברשימה הארוכה של המועמדים לפרס ספיר לשנת 2015. בשנת 2018 ראה אור הרומן "העייפים" בהוצאת כתר.

נתנאל היא בת זוגו של הסופר, המתרגם וחוקר הספרות עילי ראונר ולהם שתי בנות.

קישורים חיצוניים

על ספריה:


ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראלים ובנושא ספרות. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולהרחיב אותו.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

27304202לילך נתנאל