לילך הדני
| לידה | 16 בינואר 1973 (גיל: 51) |
|---|---|
לילך הדני (נולדה ב 16 בינואר 1973) היא ביולוגית חישובית ישראלית, פרופסור מן המניין בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון בפקולטה למדעי החיים באוניברסיטת תל אביב.
ביוגרפיה
הדני נולדה בשנת 1973 בתל אביב. היא בוגרת תיכון עירוני ד', כמו גם בוגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן.[1]
בצבא שרתה כמדריכה בבית ספר שדה אכזיב של החברה להגנת הטבע.
קריירה אקדמית
הדני סיימה תואר ראשון בהצטיינות יתרה במדעי הביולוגיה באוניברסיטת תל אביב (1996) ותואר שני בהצטיינות יתרה בגנטיקה במחלקה למתמטיקה של אוניברסיטת תל אביב (1997). את עבודת הדוקטורט שלה, בהנחיית פרופסור אילן אשל ופרופסור עוזי מוטרו (2001), ביצעה בגנטיקה של אוכלוסייה, בבית הספר למתמטיקה באוניברסיטת תל אביב.
היא יצאה לפוסט דוקטורט בתורת האבולוציה באוניברסיטת סטנפורד בין השנים 2002 ל-2005. לאחר מכן שמשה כמרצה בכירה במחלקה לביולוגיה באוניברסיטת איווה (2005-2008) ובמחלקה לביולוגיה מולקולרית ואקולוגיה של צמחים באוניברסיטת תל אביב (2008–2014).
בשנת 2014 מונתה לפרופסור חבר בבית הספר למדעי הצמח ואבטחת מזון באוניברסיטת תל אביב. בשנת 2020 מונתה לפרופסור מן המנין.
תפקידים באקדמיה
- 2020 - היום ראש התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן.
- 2020 - 2022 נשיאת האגודה הישראלית לביולוגיה אבולוציונית
- 2010 - 2020 יוזמת ומובילה של המסלול לביולוגיה תאורטית ומתימטית באוניברסיטת תל אביב
- 2020-2021 יושבת ראש ועדת המענקים
- 2018 חברה בוועדת הערכה של המכון לאבולוציה באוניברסיטת חיפה
- 2015 - 2019 חברה בוועדה המדעית של רשות הטבע והגנים הלאומיים
- 2019 יושבת ראש ועדת פרס פלדמן
- 2016 חברה בפורום האקדמיה הצעירה, מדעי החיים
- 2019 - 2021 מארגנת שותפה של מפגשי האגודה הישראלית לביולוגיה אבולוציונית
מחקריה
הדני חוקרת שאלות פתוחות בתיאוריה האבולוציונית.[2] מחקריה עוסקים בנושאים כמו אבולוציה של שיתוף פעולה, של המערכת הגנטית, של הרבייה ושל תקשורת, כולל תקשורת אקוסטית בצמחים. היא משתמשת במודלים מתמטיים, בסימולציות וגם בניסויים, על מנת לבחון שאלות בנושאים אלו.
האבולוציה של שיתוף פעולה
בשיתוף פעולה, פרט אחד מבצע פעולה שיש לה מחיר עבורו, כאשר פרט אחר מרוויח ממנה. ביטויים של שיתוף פעולה נפוצים מאוד בטבע, והאבולוציה של שיתוף פעולה היא שאלה אבולוציונית פתוחה. הדני וקבוצתה הראו שהמיקרוביוטה (קהילה זעירה של מיקרואורגניזמים) יכולה להציע כיוון חדש לבעיה זו. ברירה טבעית הפועלת על המיקרוביוטה יכולה להעלות את שכיחותם של מיקרואורגניזמים המניעים את הפונדקאי שלהם לנהוג בצורה קואופרטיבית, ויכולה לעזור להסביר את האבולוציה של שיתוף פעולה בטווח רחב של פונדקאים. מיקרואורגניזמים יכולים לעבור "אנכית" מהורה לצאצא, כמו גנים, וגם "אופקית" - בין שני פונדקאים שמתקיימת ביניהם אינטראקציה. כתוצאה ממעבר אופקי יכול הפונדקאי המקבל לשאת מיקרואורגניזמים דומים לאלה של התורם - אפילו אם אין קשר גנטי בין הפונדקאים. הברירה הטבעית יכולה להעדיף מיקרואורגניזמים המשפיעים על התנהגות הפונדקאי במקרים נוספים, כגון טיפול הורי, התלהקות והתמכרויות.[3][4][5]
ביואקוסטיקה של צמחים
בשנת 2019 הובילה פרופ' הדני מחקר, שהראה שצמחים מגיבים לקולות סביבם. במחקר, שנערך באוניברסיטת תל אביב, החוקרים מצאו שפרח נר הלילה מעלה את ריכוז הסוכר בצוף כאשר הוא שומע את משק כנפיה של דבורה מתקרבת. כך הוא מגדיל את הסיכוי שהדבורים המבקרות ישתהו בפרח, ואף יחפשו פרח דומה בהמשך, והסיכויים שלו להתרבות יגדלו.[6][7]
ב-2023 התפרסם מחקר בהובלתה, הקובע כי צמחים משמיעים קולות הנשמעים כמעין קליקים בווליום דומה לדיבור אנושי, אבל בתדרים שמעל טווח השמיעה האנושי, והם עשויים להיקלט על ידי בעלי חיים שונים, כגון עטלפים, עכברים וחרקים. המאמר פורסם בכתב העת Cell.[6][8][9] במחקר נמצא כי צמחים משמיעים קולות בעיקר כשהם נמצאים במצוקה כגון עקב פציעה או מחסור במים, ולכל צמח ולכל סוג של מצוקה יש צליל אופייני הניתן לזיהוי.[6] במסגרת המחקר החוקרים הכניסו את הצמחים לקופסה מבודדת אקוסטית, ובמרחק של כ-10 ס"מ, הוצבו מיקרופונים שקולטים צלילים שהאדם אינו שומע. לקופסה הוכנסו גם צמחים במצוקה (שסבלו מיובש או שגבעולם נחתך) וגם צמחים בריאים. ההקלטות נותחו באמצעות אלגוריתמים ייעודיים של בינה מלאכותית. התוכנה למדה להבחין בין סוגי הצלילים השונים, ולזהות עבור כל הקלטה את סוג הצמח ואת מידת המצוקה שהוא שרוי בה.[10][11]בהמשך הוקלטו הצמחים בחממה, וגם שם - למרות רעשי הרקע - הצליחו החוקרים לזהות צמחים הסובלים מיובש על פי קולותיהם בלבד.
חיים אישיים
הדני נשואה ואם לשני ילדים. היא אוהבת לקרוא, לטייל ולתרגל יוגה.
בראיון ציינה כי היא בחרה לעסוק בחקר האבולוציה מכיוון ש”אותי מעניין ה’למה’ יותר מאשר ה’איך'”.[2]
קישורים חיצוניים
- לילך הדני, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
- לילך הדני באתר של אוניברסיטת תל אביב
פרופ' לילך הדני - על צמחים וקולות: צמחים שיכולים לשמוע וצמחים שיוכלים להשמיע - 7 במרץ 2021- לילך הדני בגוגל סקולר
- לילך הדני ב-ResearchGate
הערות שוליים
- ^ צוות התכנית, באתר excellent.tau.ac.il
- ^ 2.0 2.1 קול המדע, הקרן הלאומית למדע, כיצד המיקרוביום תורם לשיתוף פעולה, אלטרואיזם וחברתיות?, באתר ynet, 28 באוגוסט 2022
- ^
סמדר רייספלד, האם אנחנו עוזרים לזולת רק כי החיידקים מפתים אותנו לעשות זאת?, באתר הארץ, 23 בינואר 2019
- ^ Microbes can help explain the evolution of host altruism, scholar.google.com
- ^ The evolution of paternal care: a role for microbes?, scholar.google.com
- ^ 6.0 6.1 6.2 אילנה קוריאל, מחקר ישראלי חושף שצמחים משמיעים קולות: כך נשמעת עגבנייה, באתר ynet, 30 במרץ 2023
- ^ Flowers can hear buzzing bees—and it makes their nectar sweeter, Science, 2019-01-15 (באנגלית)
- ^ Itzhak Khait, Ohad Lewin-Epstein, Raz Sharon, Kfir Saban, Revital Goldstein, Yehuda Anikster, Yarden Zeron, Chen Agassy, Shaked Nizan, Gayl Sharabi, Sounds emitted by plants under stress are airborne and informative, Cell 186, 2023, עמ' 1328–1336
- ^ Itzhak Khait, Ohad Lewin-Epstein, Raz Sharon, Nir Sade, Yossi Yovel, Lilach Hadany, Sounds emitted by plants under stress are airborne and informative, Cell 186, 2023, עמ' 1328–1336
- ^ יונתן קפשוק, מחקר פורץ דרך: צמחים משמיעים קולות, בעיקר במצבי מצוקה, באתר מאקו, 30 במרץ 2023
- ^ גדעון לב, שירת העשבים: חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הקליטו ופענחו קולות של צמחים, באתר הארץ, 30 במרץ 2023
