ליגמנט פריודונטלי
 | |
| הרקמות של הפריודונטיום מתחברות ליצירת קבוצה דינמית ופעילה של רקמות. העצם האלבאולרית (C) מוקפת ברובה על ידי רקמת החיבור הסאבאפיתליאלית של החניכיים. הצמנטום המקיף את שורש השן מחובר למשטח הקורטיקלי הסמוך של העצם האלבאולרית על ידי הרכס האלבאולרי (L), ועל ידי סיבים אופקיים (J) ואלכסוניים (K) של הליגמנט הפריודנטלי. |
ליגמנט פריודונטלי (באנגלית: periodontal ligament, המצוין לרוב בראשי התיבות PDL), הוא קבוצה של רקמות חיבור, שמחברות בין השן ולבין העצם האלבאולרית מקום מושבה של השן.[1] גבולותיו הן מצד אחד בצמנטום שנמצא על שורש השן ומצידו השני בעצם האלבאולרית.
מבנה
ליגמנט פריודונטלי מורכב ממספר סיבים עיקריים, רקמות חיבור משוחררות, אוסטאובלסטים, אוסטאוקלסטים, סיבי אוקסיטלן ושארי תאי אפיתל של מלאסז.
ליגמנט אלבאולרי
הסיב העיקרי המרכזי הוא הליגמנט האלבאולרי, המכיל 5 תתי קבוצות סיבים: סיבי הרכס האלבאולרי, סיבים אופקיים, סיבים אלכסוניים, סיבים פריאפיקליים וסיבים בין שורשיים בשיניים רב-שורשיות. סיבים עיקריים נוספים מלבד הליגמנט האלבאולרי הם סיבים טרנספטליים.
סיבים אלו מסייעים לשן לעמוד בכוחות הדחיסה הטבעיים הנוצרים על השן בזמן פעולה הלעיסה על ידי פיזור הלחץ עליה[2] והשארות השן מקובעת לעצם. קצות הסיבים העיקריים בין אם בצמנטום או עצם האלבאולרית נחשבים כסיבי שארפי (Sharpey's fibers).
- סיבי הרכס האלבאולרי
סיבי הרכס האלבאולרי (I) נעים בין החלק הצווארי של שורש השם ולבין רכס העצם האלבאולרית.
- סיבים אופקיים
סיבים אופקיים (J) מחברים בין קצה הצמנטום לבין סיבי הרכס האלבאולרי ונעים אנכית בין שורש השן ולבין העצם האלבאולרית.
- סיבים אלכסוניים
סיבים אלכסוניים (K) הם הסיבים הקיימים בכמות הכי גדולה בליגמנט הפריודונטלי, סיבים אלו נעים מהצמנטום בצורה אלכסונית אל החלק הקדמי של העצם האלבאולרית. סיבים אלו עומדים בכוחות אנכיים וחודרניים.
- סיבים פריאפיקליים
סיבים פריאפיקליים יוצאים מהצמנטום שבקצה שורש השן אל העצם האלבאולרית, תוך יצירת מכתש השן.
- סיבים בין שורשיים
סיבים בין שורשיים נמצאים בשיניים רב-שורשיות בלבד, לדוגמה שיניים קדם-טוחנות ושיניים טוחנות. סיבים אלו נמתחים בין צמנטום שורש השן ולבין העצם האלבאורלית הבין שורשית.
סיבים טרנספטליים
סיבים טרנספטליים (H) יוצאים אינטרפרוקסימלית מעל רכס העצם האלבאולרית ומתחברים לצמנטום השן הסמוכה. סיבים אלו שומרים על כל השן מיושרת. סיבים עשויים להיחשב כחלק מרקמת החניכיים עקב כך שאין להם חיבור גרמי.[3]
רקמת חיבור משוחררת
רקמת חיבור משוחררת מכילה סיבים, מטריצה חוץ-תאית, תאים, עצבים וכלי דם. המטריצה החוץ תאית מורכבת מקבוצות סיבי קולגן מסוגים 1,3 ו-5 המקובעות בחומר הבין תאי. סיבי הקולגן של הליגמנט הפריודונטלי מחולקים לפי האוריינטציה שלהם ומיקומם לאורך השן. התאים כוללים פיברובלסטים, תאי הגנה ותאים מזנכמליים בלתי מבודלים.
שאר תא אפיתל של מלאסז
קבוצה זו של תאי אפיתל מתמקמת בליגמנט הפריודונטלי לאחר התפוררות מעטפת הרטויג בתהליך היווצרות שורש השן. קבוצה זו יוצרת מקלעת המקיפה את השן. שאר תא אפיתל של מלאסז עלול לגרום להיווצרות ציסטות בקרב אנשים מבוגרים.
סיבי אוקסיטלן
סיבי אוקסיטלן הם ייחודיים לליגמנט הפריודונטלי וגמישים במצבם הטבעי. סיבים אלו מתחברים לצמנטום וממנו מתפצלים לשני כיוונים, במקביל ובאלכסון לשטח הפנים של שורש השן. יש הסבורים כי תפקידם של סיבי אוסיטלן הוא למנוע את סתימת כלי הדם עקב לחץ הנגרם כתוצאה מהצמדת השיניים העליונות והתחתונות, עם זאת, יש צורך בקיום מחקר נוסף לאישוש תפקיד סיבי האוקסיטלן.[4]
הרכב
הליגמנט הפריודונטלי מורכב מכ-70% מים, דבר זה הוא אחד המרכיבים המאפשרים לשן לעמוד בלחצים יחסית גדולים. שלמות וחיוניות הליגמנט הפריודונטלי היא הכרחית לתפקוד תקין של השן.
רוחבו של הליגמנט הפריודונטלי נע בין 0.15 לבין 0.38 מ"מ, כאשר החלק הדק ביותר של הליגמנט הוא השליש המרכזי של שורש השן.[5] רוחב הליגמנט הפריודנטלי יורד הדרגתית עם השנים.
הליגמנט הפריודונטלי הוא חלק מהפריודונטיום של השן האחראי על חיבור השן לעצם האלבאולרית המקיפה את השן דרך הצמנטום.
בצילומי שיניים הליגמנט הפריודונטלי יופיע כמרווח שחור בעובי של בין 0.4 לבין 1.5 מ"ל בין שכבת הדורה של העצם האלבאולרית ולבין הצמנטום, עקב כך שהליגמנט מאוד חדיר לקרני הרנטגן.
התפתחות
תאי הליגמנט הפריודונטלי מיוצרים בזקיק השן לאחר שהתפתחות כתר השן הושלמה ושורש השן מתחיל את התפתחותו. תאים אלו יעצבו מחדש את זקיק השן ויהפכו אותו לליגמנט הפריודונטלי.[5]הליגמנט הפריודונטלי יחל את היווצרותו בנקודת הפיצול בין האמייל ולבין הצמנטום ומשם ימשיך לכיוון שיא שורש השן.[6]
תפקידים
תפקידי הליגמנט הפריודנטלי הם תמיכה, תחושה, הזנה ועיצוב.[7]
תמיכה
הליגמנט הפריודונטלי הוא חלק מהפריודונטיום של השן האחראי על חיבור השן לעצם האלבאולרית המקיפה את השן דרך הצמנטום. סיב הליגמנט הפריודונטלי לוקחים גם חלק בחלוקת העומסים בין השן ולבין העצם האלבאולרית, הסיבים סופגים מחלקים את העומסים הנוצרים במהלך הלעיסה בין השן ולבין העצם האלבאולרית ובכך מסייעים לקיום לעיסה תקינה ללא פגיעה בשיניים.[8]
תחושה
הליגמנט הפריודנטלי הוא מעוצבב מאוד, תוך שהוא מורכב קולטני חישה המגיבים לגירויים מכניים וגירויי כאב, ורפלקסים. קולטני החישה המגיבים לגירויים מכניים הנמצאים בליגמנט הפריודונטלי שולחים מידע בנוגע לגירויים בשן, ובנוגע לגודל וכיוון הלחצים המופעלים על השן.[9]
הזנה
הליגמנט הפריודנטלי שומר על החיוניות של התאים המקיפים אותו. הליגמנט הוא אזור משיק משמעותי וישנם 3 סוגי של כלי דם אשר הוא אחראי לתפקודם התקין והם: כלי דם אפיקליים (apical vessels), כלי דם נקביים (perforating vessels) וכלי הדם של החניכיים (gingival vessels). מקורם של כלי הדם האפיקליים בכלי דם המספקים את מוך השן. כלי הדם הנקביים יוצאים משכבת הדורה ומזינים את מכתש השן. מקורם של כלי הדם שח החניכיים ברקמת החניכיים. שכבות חיצוניות של כלי דם בליגמנט הפריודונטלי עשויות לתמוך ביציבות השן במקומה, בעוד שכבות כלי הדם הפנימיים בליגמנט יתמכו בתאים המקיפים את הליגמנט הפריודונטלי.
עיצוב
ישנם תאי אם בליגמנט הפריודונטלי אשר עשויים להפוך להיות אוסטאובלסטים לשם שמירה על הפיזיולוגיה של העצם האלבאולרית, ייתכן גם כי שינוי זה עשוי לעזור לתיקון עצם אלבאולרית.[6]
חשיבות קלינית
פציעות
- כאשר כוחות טראומטיים של סגר מופעלים על שן, הליגמנט הפריודונטלי מתרחב על מנת לאפשר לו לספוג כמות כוח גדולה יותר ובכך לצמצם את הפגיעה בשן. לכן, פגיעות עקב סגר לא תקין ניתן לזהות על ידי זיהוי התרחבות הליגמנט הפריודנטלי בצילום שיניים. התרחבות של שכבת הדורה גם היא אפשרית בפגיעה מסוג זה. מבחינה קלינית, פגיעות עקב סגר לא תקין מזוהות על ידי סימנים מאוחרים של חופש תנועה מוגבר של השן וגם על ידי זיהוי תזוזת שן עקב גורם דלקתי.[5]
- נזק לליגמנט הפריודונטלי עלול לגרום לאנקילוזיס של השן ללסת, מה שגורם לשן לאבד את יכולת הבקיעה שלה. טראומה דנטלית, כמו פריקה דנטלית, עלולים לגרום לקריעה של הליגמנט הפריודונטלי ולכאבים באכילה.[10]
מחלות
- שארי תאי האפיתל של מלאסז עלולים להפוך לציסטות, שלרוב יגרמו להופעת פצע לא בר אבחנה אשר ניתן לזהותו בצילומי שיניים. היווצרות הציסטה עשויה להתרחש כתוצאה מדלקת פריאפיקלית כרונית לאחר התרחשות דלקת מוך השן, והיא חייבת להיות מוסרת בניתוח כירורגי.[5]
- הליגמנט הפריודונטלי עוברים שינויים קיצוניים במחלות פריודונטיות כרוניות המערבות פריודנטיטיס בחלקים עמוקים של הפריודונטיום. סיבי הליגמנט הפריודונטלי נהיים מבולגנים, והחיבורים שלהם לעצם האלבאולרית והצמנטום דרך סיבי שארפי נעלמים עקב ספיגה של שתי הרקמות הקשות הללו.[5]
- ליגמנט פריודונטלי נגוע או בעל נזק פתולוגי, עלול לעקב החלמה של המכתש האלבאולרי במקרים בהם על שן נגועה להיעקר.
לקריאה נוספת
- Isidor F, et al. The significance of coronal growth of periodontal ligament tissue for new attachment formation. J Clin Periodontol 1986;13:145.
- Gottlow T, Nyman S, Kerring T, et al. The regenerative potential of the periodontal ligament. J Clin Periodontol 1982;9:257.
- (Mahesh Jayachandran, Rethi Mahesh,The Periodontal ligament- Anatomy & Pathologies: Periodontal ligament -Health & Disease,LAP LAMBERT Academic Publishing (2016
קישורים חיצוניים
- מאמר בנוגע לתרומת הליגמנט הפריודונטלי לריפוי אוסטאוטומיה ואוסאואינטגרציה של שתלים.
- The regenerative potential of the periodontal ligament פוטנציאל ההתחדשות של הליגמנט הפריודונטלי (אנגלית)
- Inhibition of Prostaglandin E2 and Interleukin 1-β Production by Low-power Laser Irradiation in Stretched Human Periodontal Ligament Cells גירוי תאי הליגמנט הפריודונטלי (אנגלית).
- Investigation of multipotent postnatal stem cells from human periodontal ligament מאמר בנושא הליגמנט הפריודונטלי (אנגלית).
הערות שוליים
- ^ Herbert F. Wolf; Klaus H. Rateitschak, Periodontology, 3rd rev. and expanded ed, Stuttgart: Thieme, 2005, עמ' 12
- ^ Kaewsuriyathumrong C, Soma K, Stress of tooth and PDL structure created by bite force., The Bulletin of Tokyo Dental College 40(4), 1993 Dec, עמ' 217-32
- ^ Nanci, Ten Cate's Oral Histolog, Elsevier, 2013, עמ' 274
- ^ Hardus Strydom, Jaap C. Maltha, Anne M. Kuijpers-Jagtman, Johannes W. Von den Hoff, כרך 57, The oxytalan fibre network in the periodontium and its possible mechanical function, Archives of Oral Biology, 8, elsevier, עמ' 1003-1011
- ^ 5.0 5.1 5.2 5.3 5.4 Yao S, Pan F, Prpic V, Wise GE., 87, Differentiation of stem cells in the dental follicle, J Dent Res., 2008, עמ' 767-771
- ^ 6.0 6.1 De Jong T, Bakker AD, Everts V, Smit TH., he intricate anatomy of the periodontal ligament and its development: Lessons for periodontal regeneration, J Periodont Res, 2007, עמ' 1-10
- ^ Max A. Listgarten, Periohistology Course Overview, university of pittsburgh
- ^ Flora Gröning, Michael J. Fagan, Peter J. Watson, Ulrich Witzel, The Biomechanical Function of Periodontal Ligament Fibres in Orthodontic Tooth Movement, PLOS ONE 9, 2014-07-18, עמ' e102387 doi: 10.1371/journal.pone.0102387
- ^ M. Trulsson, Sensory-motor function of human periodontal mechanoreceptors*, Journal of Oral Rehabilitation 33, 2006, עמ' 262–273 doi: 10.1111/j.1365-2842.2006.01629.x
- ^ Yehuda Zadik, Algorithm of first-aid management of dental trauma for medics and corpsmen, Dental Traumatology: Official Publication of International Association for Dental Traumatology 24, 2008-12, עמ' 698–701 doi: 10.1111/j.1600-9657.2008.00649.x
27791887ליגמנט פריודונטלי