ליביו דראגניה
_(14279137510)_(cropped).jpg) | |
| צילום משנת 2014 | |
| שם לידה | Liviu Nicolae Dragnea |
|---|---|
.jpg)
.jpg)
לִיבְיוּ ניקולאָיֶה דְראַגְנְיָה (ברומנית: Liviu Nicolae Dragnea, נולד ב-28 באוקטובר 1962 בכפר גראטיה, מחוז טלאורמן) הוא פוליטיקאי רומני, מהנדס תחבורה בהשכלתו, יושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ברומניה. בינואר-פברואר 2009 כיהן זמן קצר כשר המנהל והפנים בממשלת אמיל בוק. בדצמבר 2012 התמנה לסגן ראש הממשלה ולשר המנהל והפיתוח האזורי בממשלת ויקטור פונטה. נבחר לבית הנבחרים של רומניה מטעם מחוז הולדתו, טלאורמן.
ביוגרפיה
ליביו דראגניה נולד בשנת 1962 בכפר גראטיה שבמחוז טלאורמן בחבל מונטניה (ולאכיה). בשנת 1981 סיים את לימודיו בתיכון למתמטיקה-פיזיקה "אוניריה" ("האיחוד") בטורנו מגורלה. לאחר מכן למד במכון הפוליטכני בבוקרשט (בימינו - האוניברסיטה הפוליטכנית של בוקרשט), בפקולטה לתחבורה, המחלקה לכלי רכב, אותה סיים בשנת 1987. מאוחר יותר, ב-1997, השתלם בבית הספר ללימודים גבוהים למנהל של משרד הפנים האיטלקי ברומא. ב-2001 למד קורס המשך למנהל ציבורי מקומי באקדמיה ללימודים כלכליים בבוקרשט וב-2003 סיים לימודים נוספים בפקולטה לניהול ולמנהל ציבורי באוניברסיטה האקולוגית בבוקרשט. ב-2004 סיים לימודים במכללה לביטחון - האוניברסיטה הלאומית לביטחון על שם קרול הראשון.
קריירה פוליטית
בשנת 1996 נבחר למועצת העיר טורנו מגורלה. בשנים 1996–2000 פעל כחבר במפלגה הדמוקרטית-ליברלית. בין 1996–2000 כיהן כפרפקט של המחוז טלאורמן בשנים 2004–2009 היה יושב ראש מועצת המחוז טלאורמן. ב-2000 הצטרף לשורות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית. בתקופה שבין 20 בינואר 2009 ל-2 בפברואר 2009 החליף את גבריאל אופריה כשר המנהל והפנים בממשלת בוק הראשונה. בין דצמבר 2012 ל-15 במאי 2015 החליף את אדוארד הלוויג בממשלת ויקטור פונטה השנייה, השלישית והרביעית כשר למנהל ולפיתוח אזורי וסגן ראש הממשלה. ב-22 ביולי 2015, בעקבות התפטרותו של ויקטור פונטה מראשות הממשלה ומראשות המפלגה הסוציאל-דמוקרטית, נבחר דראגניה ליושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית.
ב-22 באפריל 2016, בעקבות עבירה של הונאת בחירות בעת משאל עם משנת 2012 שנועד להכריע בנושא הדחת הנשיא טראיאן בססקו, נידון דראגניה לשנתיים של מאסר על תנאי. בכך הכפיל בית המשפט העליון של רומניה את עונשו הקודם שנגזר עליו ב-15 במאי 2015. העונש הקודם הוא שהביא להתפטרותו מתפקידו המיניסטריאלי[1].
אחרי סיום כהונת ממשלת הטכנוקרטים של דאצ'יאן צ'ולוש הוזכר דראגניה כמועמד אפשרי לראשות הממשלה, אולם החוקים שאומצו בעבר בפרלמנט לא אפשרו זאת בגלל הרשעתו. אחרי הניצחון של מפלגתו בבחירות, בינואר 2017 הורכבה ממשלה בראשות סורין גרינדיאנו, חברו הצעיר יותר למפלגה. בינואר 2017 החליטה ממשלה זו להוציא צו שהיה אמור לרכך את החוקים נגד השחיתות ואולי נועדו לחסום את השלכותיהם לגבי הקריירה הפוליטית של דראגניה. אולם הצו בוטל עקב הפגנות מחאה המוניות שהציפו את רחובות הערים ברומניה. ביוני 2017 חל קרע בין דראגניה לראש הממשלה גרינדיאנו (שמינה, בין השאר, את ראש הממשלה לשעבר, ויקטור פונטה, למזכיר הממשלה) והמפלגה הדיחה את האחרון באמצעות הצבעת אי אמון בפרלמנט.
חיים פרטיים
ליביו דראגניה גרוש מאשתו לשעבר, בומבוניקה, ואב לשני ילדים. הוא אדם מבוסס שבבעלותו ב-2008 היו 8 מגרשים (לרבות בחוף הים השחור - באזוגה ובנבודאר), דירה, שני בתים ובית נופש, מלון, אכסניה ושני מרחבים מסחריים בטורנו מגורלה.
פרסים ואותות הוקרה
- יקיר העיר נגרשט-אואש בארץ אואש
- 2001 - יקיר המחוז לאון קאנטי בפלורידה על תרומתו להצלחת התוכנית הבינלאומית ללימוד המנהל הציבורי המקומי והממשלתי של ארצות הברית
- דיפלומת הצטיינות של פדרציית הרשויות המקומיות ברומניה כיושב ראש מחוזי הפעיל ביותר, עם תוצאות יוצאות דופן במנהל הציבורי המקומי
- אות הכבוד "ידיד הקהילה היהודית ברומניה"
- ינואר 2016 - קיבל בבריסל את האות "מצפן ירושלים" מטעם הקונגרס היהודי האירופי לתרומה אישית לסובלנות ולמאבק בהכחשת השואה, לידידות עם מדינת ישראל ותמיכה לקהילות היהודיות
- אוסקר ההצטיינות לאיש השנה של מחוז טלאורמן
קישורים חיצוניים
אתר האינטרנט הרשמי של ליביו דראגניה (ברומנית)- על כניסתו לממשלה, כתבה מינואר 2009 באתר mediafax (ברומנית)
- באתר הפרלמנט הרומני
הערות שוליים
- ^ דוד טברסקי, רומניה: מנקים את הרחובות, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 4 בפברואר 2017
30989924ליביו דראגניה