ליאופולד ויינשטיין
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| קברו של ליאופולד ויינשטיין יחד עם הוריו | |
| לידה |
6 באפריל 1886 א' בניסן ה'תרמ"ו וינה, אוסטריה |
|---|---|
| פטירה |
8 בנובמבר 1948 (בגיל 62) ו' בחשוון ה'תש"ט וינה, אוסטריה |
| מדינה |
 אוסטריה |
| מקום קבורה | וינה, אוסטריה |
| מקום מגורים | |
| מקצוע |
|
ליאופולד ויינשטיין (6 באפריל 1886 – 8 בנובמבר 1948) היה איש עסקים ואספן אמנות אוסטרי שנרדף על ידי הנאצים בשל היותו יהודי.
ראשית חייו
ויינשטיין נולד לאברהם אדולף ולרייזל תרזה ב-6 באפריל 1886 בווינה. ויינשטיין פתח בווינה מפעל כלי זכוכית ותאורה בשם: "ליאופולד ויינשטיין ושות'".
אוסף האמנות
בבעלותו של ויינשטיין היה אוסף אשר כלל יצירות אומנות רבות של מגוון ציירים מפורסמים, ובהם: פרדיננד גאורג ואלדמולר, רודולף פון אלט, שינדלר, רנפטל, אוגוסט פון פטנקופן, ג'טל, וינדהאגר, האמפל ועוד.
תחת שלטון הנאצים
לאחר סיפוח אוסטריה על ידי גרמניה הנאצית ב-1938, ויינשטיין נרדף על ידי הנאצים בגלל מוצאו היהודי. בעקבות כך, ויינשטיין ברח ללונדון והתיישב שם במשך כל שנות המלחמה.
ב-1938 פרנץ בוק קיבל על עצמו את הניהול הזמני של חברת הזכוכית של ליאופולד – "ליאופולד ויינשטיין ושות'". באותה שנה נגנבו מספר ציורים מהאוסף של ויינשטיין, בין השאר הציורים של פרדיננד גאורג ולדמולר ורודולף פון אלט. הציורים הגנובים נשלחו לאוסף העירוני של וינה ולמוזיאון ג'ואנאום.
בינואר 1939, ביקש קרל וגנר, מנהל המוזיאון ההיסטורי של וינה, להציג במוזיאון חפצי אמנות מהאוספים האריניים של ליאופולד ויינשטיין, כמו גם מאוספיהם של אוסקר בונדי, פרדיננד בלוך־באואר וסרינה לדרר.
לאחר המלחמה
לאחר המלחמה חזר ויינשטיין לווינה, שם גר עד מותו ב-1948. ויינשטיין לא נישא מעולם, ולא הותיר אחריו ילדים. יורשיו הגישו תביעות פיצויים על יצירות האומנות הגנובות, אך בפועל הוחזרו לידיהם יצירות בודדות מהאוסף. היצירה "בקתת הצוענים" של אוגוסט פון פטנקופן בפושטה הוחזרה ליורשיו של ויינשטיין ב-23 בנובמבר 2004.
לקריאה נוספת
- Source Lillie, Sophie, "Was einmal war - Handbuch der entteigneten Kunstsammlungens Wiens," Vienna 2003, p.1295 f.
- Restitutionsbericht 2007 - Kunst
ראו גם
ליאופולד ויינשטיין40175411Q120111520