לוריין או'גריידי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוריין או'גריידי
לידה 21 בספטמבר 1934
בוסטון
פטירה 13 בדצמבר 2024 (בגיל 90)
ניו יורק
לאום אפרו-אמריקאים
מקום לימודים מכללת ולסלי, האקדמיה הלטינית של בוסטון
תחום יצירה ביקורת
זרם באמנות אמנות פמיניסטית
פרסים והוקרה מלגת גוגנהיים

לוריין או'גריידי (‏) הייתה אמנית אמריקאית. או'גריידי הייתה אמנית קונספטואלית המשלבת מיצגים, צילום ומיצבי ווידאו, ועבודתה בחנה הבניות תרבותיות של זהות.

או'גריידי נולדה בבוסטון, מסצ'וסטס להורים מג'מייקה, ולמדה במכללת ולסלי ובסדנת הסופרים של אוניברסיטת איווה.[1]

או'גריידי הציגה לראשונה בגיל 45, לאחר קריירה מוצלחת כאנליסטית מודיעין ממשלתי, מתרגמת ספרותית ומבקרת רוק.[2] בין המאמרים שכתבה למגזין Artforum ו- Art Lies, המאמר, "המשרתת של אולימפיה: החזרת סובייקטיביות נשית שחורה", נחשב לפורץ דרך ונכלל באנטולוגיות רבות.

מאמריה הרבים נאספו ופורסמו על ידי הוצאת אוניברסיטת דיוק בשנת 2020.[3]

או'גריידי התגוררה ועבדה ב-Meatpacking District בעיר ניו יורק.[4]

חיים וקריירה

או'גריידי נולדה בבוסטון להורים מג'מייקה, שעזרו בהקמת סנט סייפריאן, הכנסייה האפיסקופלית הקריבית בבוסטון.[5] בשנת 1955 סיימה או'גרדי את לימודיה במכללת ולסלי, שם למדה כלכלה, התמחתה בספרות ספרדית. בשנת 2017 זכתה בפרס הישגי בוגרים של מכללת וולסלי.[6] או'גריידי המשיכה לתואר שני בספרות בסדנת הסופרים של אוניברסיטת איווה[7][8] היא עבדה במקצועות רבים כמו תרגום, מבקרת רוק ואנליסטית במודיעין של ממשלת אמריקה לפני שהפכה לאמנית בשנת 1980. בשנות השמונים או'גריידי יצרה את הפרסונה: "מדמואזל בורז'ואה נואר" (Mlle Bourgeoise Noire), והלכה לפתיחות תערוכות בניו יורק כשהיא עוטה שמלה וגלימה עשויות מ-180 זוגות של כפפות לבנות,[9] חילקה פרחים למבקרים והכתה את עצמה בשוט לבן משובץ אבנים. תוך כדי כך היא הקריאה שירי מחאה שזעקו נגד ההפרדה בעולם האמנות שמדירה אמנים אפרו-אמריקאים מעולם האמנות. הפעם הראשונה בה הופיעה כ-Mlle Bourgeoise Noire הייתה בשנת 1980 בגלריה "Just Above Midtown" של לינדה גוד בראיינט באזור טרייבקה.[10]

בשנת 1983 יצרה או'גריידי מייצג בשיתוף הקהל בשם Art Is ..., המייצג התקיים על משאית תהלוכות כחלק מהמצעד האפרו-אמריקאי השנתי בהארלם. או'גריידי [בדמותה של מדמאוזל בורז'ואה נואר] יחד עם להקה של 15 אמנים אפרו-אמריקאים ולטיניים, לבושים כולם בלבן, ליוו את המשאית כשהם נושאים מסגרות זהב ריקות.[11] המייצג נוצר כדי לעודד את הצופים לחשוב על עצמם ככח אמנותי, וגם הפנה את תשומת הלב לגזענות המובנית בעולם האמנות. בין השנים 2015–2016 הוצגה העבודה Art Is ... במוזיאון הסטודיו בהארלם.

או'גריידי נותנת קרדיט לדמות מדמאוזל בורז'ואה נואר על אוצרות תערוכות, כמו The Black and White Show בשנת 1983 בבית קנקלבה, גלריה לאמנות שחורה הממוקמת באיסט וילג' במנהטן.[12] הרעיון בבסיס תערוכה זו היה להציג את עבודתם של 30 אמנים שחורים לצד 30 אמנים לבנים. החל משנת 1991 או'גריידי הוסיפה מיצבי צילום לעבודותיה המושגיות,[7] ובשנת 2007 היא יצרה את מיצב הווידאו הראשון שלה במהלך שהות בארטספייס בסן אנטוניו, טקסס.

בשנת 2016 אמרה או'גריידי: "אני חושבת שהמטרה הראשונה של האמנות היא להזכיר לנו שאנחנו בני אדם, יהיה אשר יהיה. אני מניחה שהפוליטיקה באמנות שלי יכולה להזכיר לנו כי כולנו בני אדם."[5]

עבודתיה הוצגו באופן נרחב, במיוחד בניו יורק ובאירופה. העבודה המוקדמת של או'גריידי כמדמאוזל בורז'ואה נואר קיבלה הכרה מחודשת כאשר היא הוצגה בכניסה לתערוכה המכוננת WACK! אמנות והמהפכה הפמיניסטית,[13] עבודותיה מגדירות את המעבר בין מודרניזם לתחילת הפוסט-מודרניזם, וזכו להתעניינות גוברת והולכת מאז שהופיעו שני מאמרים עליהם בגיליון מאי 2009 של כתב העת Artforum. בדצמבר 2009 הוצגה בתערוכת יחיד ביריד האמנות העכשווית, Art Basel Miami Beach . לאחר מכן, או'גריידי נבחרה להציג בביאנלה של הויטני ב- 2010.[14] עבודותיה הוצגו מאז בתערוכות רבות, כולל: This Will Have been: Art, Love & Politics in the 1980s; Radical Presence: Black Performance in Contemporary Art,[15] and En Mas': Carnival and Performance Art of the Caribbean.

אוספים

עבודתה של או'גריידי נמצאת באוספי הקבע של המוזיאון לאמנות מודרנית, ניו יורק;[16] המכון לאמנות בשיקגו, אילינוי;[17] מוזיאון ברוקלין, ניו יורק;[18] מוזיאון ומרכז התרבות דייוויס, וולסלי, מסצ'וסטס;[6] מוזיאון פוג בהרווארד, קיימברידג ', מסצ'וסטס;[19] המוזיאון לאמנות במחוז לוס אנג'לס, קליפורניה; מוזיאון רוז לאמנות, אוניברסיטת ברנדייס, וולטהם, מסצ'וסטס;[20] מוזיאון הסטודיו בהארלם, ניו יורק;[21] אתדאום וודסוורת', הרטפורד, קונטיקט;[22] המרכז לאמנות ווקר, מיניאפוליס, מינסוטה;[23] מוזיאון האמנות של ווסטר, מסצ'וסטס[24] ומוזיאון פרז לאמנות מיאמי.[25]

הפניות לתרבות פופולרית

או'גריידי סיקרה את הופעת החימום של בוב מארלי והוויילרים להופעה של ברוס ספרינגסטין ב-18 ביולי 1973, אך נדחתה בזמנו על ידי עורך הוילג' וויס, שטען ש - "זה מוקדם מדי עבורם." הביקורת פורסמה לראשונה כמעט 40 שנה מאוחר יותר בספר: "מקס קנזס סיטי: אמנות, זוהר, רוקנרול",מ-2010, ספר תמונות עם טקסטים מאת לו ריד, לני קיי, דני פילדס, לוריין או'גריידי וסטיבן ווטסון.[26][27]

בשנת 2016 או'גריידי הייתה נושא הסרטון "מארו" של המוזיקאית אנוהני.[28]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוריין או'גריידי בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ O'Grady, Lorraine. "Long Form Research CV" (PDF).
  2. ^ "Works in Progress". The New York Times. 15 במאי 2015. ISSN 0362-4331. נבדק ב-22 במאי 2015. {{cite news}}: (עזרה)
  3. ^ O'Grady, Lorraine (2020). Writing in Space, 1973-2019. Duke University Press.
  4. ^ Kapplow, Heather (1 במאי 2019). "When protest came dressed in a tiara". Experience. Northeastern University. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ 5.0 5.1 "LORRAINE O'GRADY with Jarrett Earnest". www.brooklynrail.org. נבדק ב-2016-03-05.
  6. ^ 6.0 6.1 "Wellesley Announces Recipients of the 2017 Alumnae Achievement Awards". Wellesley College (באנגלית). נבדק ב-2018-03-04.
  7. ^ 7.0 7.1 Linda M. Montano, Performance Artists Talking in the Eighties, University of California Press, 2000, p. 513. מסת"ב 0-520-21022-0
  8. ^ Butler, Cornelia (2007). WACK! Art and the Feminist Revolution. Cambridge, MA: The MIT Press. pp. 274–275. ISBN 978-0914357995.
  9. ^ Lorraine O'Grady. Mlle Bourgeoise Noire, Performance Synopsis, 2007 http://lorraineogrady.com/wp-content/uploads/2015/11/Lorraine-OGrady_Mlle-Bourgeoise-Noire-Performance-Synopsis_moca-org.pdf
  10. ^ Capper, Beth (Spring 2018). "In the interstice: Lorraine O'Grady's interruptive performances and the circuits of (feminist) reproduction". TDR: The Drama Review. 62 (1): 60–78. doi:10.1162/dram_a_00719free{{cite journal}}: תחזוקה - ציטוט: postscript (link)
  11. ^ "In and Out of Frame: Lorraine O'Grady's "Art Is…"". Hyperallergic (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2016-03-05.
  12. ^ O'Grady, Lorraine (במאי 2009). "The Black and White Show". Artforum. 47 (9): 191. {{cite journal}}: (עזרה)
  13. ^ Cotter, Holland (26 בספטמבר 2008). "Art in Review". New York Times. {{cite news}}: (עזרה)
  14. ^ "2010 Whitney Biennial". Whitney Museum of American Art. נבדק ב-22 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Radical Presence NY". Radical Presence: Black Performance in Contemporary Art. נבדק ב-22 במאי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Lorraine O'Grady | MoMA" (באנגלית). The Museum of Modern Art. נבדק ב-2020-03-02.
  17. ^ "Lorraine O'Grady" (באנגלית). The Art Institute of Chicago. נבדק ב-2020-03-02.
  18. ^ "Brooklyn Museum". www.brooklynmuseum.org. נבדק ב-2020-03-02.
  19. ^ "Lorraine O'Grady: Where Margins Become Centers". Carpenter Center for Visual Arts. נבדק ב-2020-03-02.
  20. ^ "Miscegenated Family Album (Progress of Queens), L: Devonia, age 36; R: Nefertiti, age 36". Rose Art Museum.
  21. ^ "Lorraine O'Grady" (באנגלית). The Studio Museum in Harlem. 2017-09-11. נבדק ב-2020-03-02.
  22. ^ "Wadsworth Atheneum Archives" (באנגלית אמריקאית). Lorraine O'Grady. נבדק ב-2020-03-02.
  23. ^ "Lorraine O'Grady". walkerart.org (באנגלית אמריקאית). נבדק ב-2020-03-02.
  24. ^ "Worcester Art Museum - Lorraine O'Grady - News / Events - Alexander Gray Associates". www.alexandergray.com. נבדק ב-2020-03-02.
  25. ^ Starr Perez, Jenny (5 בפברואר 2021). "Pérez Art Museum Miami celebrates the art + soul of the African American community". Miami Herald. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ Kasher, Steven. "Max's Kansas City".
  27. ^ O'Grady, Lorraine (2020). Writing In Space. North Carolina: Duke University Press. pp. 278–280.
  28. ^ Kreps, Daniel. "Watch Anohni's Devastating 'Marrow' Video". Rolling Stone. נבדק ב-21 בפברואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)


ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לוריין או'גריידי".
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

40147877לוריין או'גריידי

אוחזר מתוך "https://www.hamichlol.org.il/w/index.php?title=לוריין_או%27גריידי&oldid=2751112"