לוקס פוס

לוקס פוס (Lukas Foss; נולד כלוקס פוקס, ב-15 באוגוסט 1922 בברלין, גרמניה; נפטר ב-1 בפברואר 2009 בניו יורק) היה מלחין ומנצח יהודי אמריקאי ממוצא גרמני.

קורות חיים

למד אצל יוליוס גולדשטיין.

בשנת 1933 עבר לפריז, שם למד פסנתר אצל לאזאר לוי, חליל צד אצל לואי מואיז, קומפוזיציה אצל נואל גאלון ותזמור אצל פליקס וולפס.

בשנת 1937 עבר לארצות הברית ולמד במכון קרטיס למוזיקה בפילדלפיה, אצל סרגיי קוסביצקי במרכז המוזיקה ברקשייר (כיום טנגלווד) בעונות הקיץ משנת 1939 עד 1943 וכן, כסטודנט מיוחד, קומפוזיציה אצל פאול הינדמית באוניברסיטת ייל מ-1939 עד 1940.

פוס התמנה לפרופסור למוזיקה באוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס בשנת 1953, במקום ארנולד שנברג. בתקופת עבודתו שם ייסד את הרכב האלתור הקאמרי. הוא הקים את המרכז לאמנויות היצירה והביצוע בשנת 1963 כשעבד באוניברסיטת באפלו. הוא מכהן כפרופסור למוזיקה, תאוריה וקומפוזיציה באוניברסיטת בוסטון מאז 1991.

יצירותיו כוללות "וריאציות בארוק", "מחזור זמן" (1960), "שלוש עשרה דרכים להביט בשחרור" (1978), Echoi משנת 1963, "קונצרט רנסאנס" (1990). יצירותיו המוקדמות נכתבו בסגנון נאו-קלאסי, כשהחל להשתמש באלתור מבוקר ובנהלים מקריים בטכניקת שנים עשר הטונים וסריאליות, בעוד שיצירותיו המאוחרות הן רב-סגנוניות.

הוא נמנה עם אסכולת בוסטון, יחד עם ארתור ברגר, אירווין פיין, אלכסי הייף, הרולד שפירא וקלאודיו שפיס.

בין תלמידיו אורית וולף ושולמית רן.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא לוקס פוס בוויקישיתוף