לוקמיה של תאים שעירים
לוקמיה של תאים שעירים |
לוקמיה של תאים שעירים (באנגלית: Hairy cell leukemia) היא מחלה המטולוגית ממאירה נדירה המאופיינת בהצטברות לא תקינה של לימפוציטים מסוג B[1]. לוקמיה של תאים שעירים מסווגת בדרך כלל כתת-סוג של לוקמיה לימפוציטית כרונית, והיא מהווה כ-2% מכלל סוגי הלוקמיה, עם פחות מ-2,000 מטופלים מאובחנים בצפון אמריקה ומערב אירופה יחדיו. בלוקמיה של תאים שעירים מצטברים "התאים השעירים" (לימפוציטים מסוג B ממאירים) במח העצם, ומפריעים לייצור כדוריות דם לבנות תקינות, כדוריות דם אדומות וטסיות דם. כתוצאה מכך, מטופלים עלולים לפתח זיהומים הקשורים לספירה נמוכה של תאי דם לבנים, אנמיה ועייפות עקב מחסור בכדוריות דם אדומות, או דימום קל עקב ספירה נמוכה של טסיות דם[2]. תאים סרטניים עלולים להתקבץ בטחול ולגרום לו להתנפח, דבר זה עלול לגרום לתופעת לוואי של שובע גם כאשר המטופל לא אכל הרבה. מחלה זו נדירה, עם פחות מ-1 מתוך 10,000 אנשים שאובחנו כחולי לוקמיה של תאים שעירים במהלך חייהם. גברים הם בעלי סיכון מוגבר לפתח את המחלה[3], בארצות הברית השכיחות השנתית היא כ-3 מקרים ל-1,000,000 גברים בכל שנה, ו-0.6 מקרים ל-1,000,000 נשים בכל שנה[4].
לוקמיה של תאים שעירים מאובחנת בדרך כלל לאחר שספירת דם שגרתית מראה מספר נמוך באופן בלתי צפוי של סוג אחד או יותר של תאי דם תקינים, או לאחר הופעת חבורות בלתי מוסברות או זיהומים חוזרים ונשנים אצל חולה בריא. מטופלים עם גידול רחב עשויים גם להיות בעלי רמות נמוכות יותר של כולסטרול[5], במיוחד במטופלים עם טחול מוגדל[6]. רמות הכולסטרול חוזרות לערכים נורמליים לאחר טיפול מוצלח בלוקמיה. אצל כל המטופלים, השנתיים הראשונות לאחר האבחנה הם בעלות הסיכון הגבוה ביותר לתוצאה קטלנית. אך, עם טיפול מתאים, אורך החיים הכללי הצפוי למטופלים עם לוקמיה של תאים שעירים הוא נורמלי או כמעט נורמלי. מדידת ההישרדות המדויקת של מטופלים עם לוקמיה של תאים שעירים היא מסובכת מכיוון שהגיל החציוני הוא גבוה יחסית (70 שנים) בזמן האבחון. עם זאת, מטופלים עם לוקמיה של תאים שעירים שורדים באופן שגרתי יותר מ-10 שנים, ומטופלים צעירים יותר עשויים לצפות לחיים ארוכים. ברחבי העולם צפויים למות כ-300 מטופלים עם לוקמיה של תאים שעירים בשנה[7]. כמו במקרים רבים של סרטן, הגורם ללוקמיה של תאים שעירים אינו ידוע. נראה כי חשיפה לעשן טבק, קרינה מייננת או כימיקלים תעשייתיים (למעט סולר) לא מגדילה את הסיכון לפתח לוקמיה של תאים שעירים[8]. בחלק מהמחקרים, חקלאות וגינון נקשרו לסיכון מוגבר לפתח לוקמיה של תאים שעירים שלא מרמז בהכרח על סיבתיות.
קישורים חיצוניים
- לוקמיה של תאים שעירים, באתר האגודה למלחמה בסרטן
- לוקמיה של תאים שעירים, באתר Medico
הערות שוליים
- ^ "Hairy cell leukemia: MedlinePlus Medical Encyclopedia". medlineplus.gov (באנגלית). נבדק ב-2018-04-17.
- ^ "Hairy Cell Leukemia Treatment". National Cancer Institute. אורכב מ-המקור ב-2008-05-14. נבדק ב-2007-09-07.
- ^ "Hairy cell leukemia". נבדק ב-2007-09-07.
- ^ Wintrobe, Maxwell Myer (2004). Wintrobe's clinical hematology. John G. Greer; John Foerster, John N. Lukens, George M Rodgers, Frixos Paraskevas (11 ed.). Hagerstown, MD: Lippincott Williams & Wilkins. pp. 2465–2466. ISBN 978-0-7817-3650-3.
- ^ Pandolfino J, Hakimian D, Rademaker AW, Tallman MS (ביולי 1997). "Hypocholesterolemia in hairy cell leukemia: a marker for proliferative activity". Am. J. Hematol. 55 (3): 129–33. doi:10.1002/(SICI)1096-8652(199707)55:3<129::AID-AJH2>3.0.CO;2-U. PMID 9256291.
{{cite journal}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ Juliusson G, Vitols S, Liliemark J (ביולי 1995). "Mechanisms behind hypocholesterolaemia in hairy cell leukaemia". BMJ. 311 (6996): 27. doi:10.1136/bmj.311.6996.27. PMC 2550084. PMID 7613319.
{{cite journal}}
: (עזרה)תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link) - ^ "Archived copy". אורכב מ-המקור ב-2007-08-13. נבדק ב-2007-07-30.
{{cite web}}
: (עזרה) - ^ Clavel J, Mandereau L, Cordier S, Le Goaster C, Hémon D, Conso F, Flandrin G (1995). "Hairy cell leukaemia, occupation, and smoking". Br. J. Haematol. 91 (1): 154–61. doi:10.1111/j.1365-2141.1995.tb05261.x. PMID 7577624.
{{cite journal}}
: תחזוקה - ציטוט: שימוש בפרמטר authors (link)
הבהרה: המידע במכלול נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה יעוץ רפואי.
30140754לוקמיה של תאים שעירים