לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 54 לפנה"ס)
לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס (בלטינית: Lucius Domitius Ahenobarbus) היה פוליטיקאי ומצביא רומי בולט בשלהי תקופת הרפובליקה. הוא נבחר לקונסול ונמנה עם ראשי סיעת האופטימאטים שהתנגדה ליוליוס קיסר.
שמו מוזכר לראשונה על ידי מרקוס טוליוס קיקרו כעד במשפטו של גאיוס ורס בשנת 70 לפנה"ס. בשנת 61 לפנה"ס נבחר לאיידיל קורולי, ונתפרסם על שום המשחקים הגלדיאטורים המפוארים שארגן. הוא נישא לפורקיה, אחותו של קאטו הצעיר, ותמך בקאטו במאבקו נגד השחיתות. התנגדותו לפופולרים הייתה כה עזה, עד כי הואשם על ידי קיסר בשנת 59 לפנה"ס בקשר לרצוח את גנאיוס פומפיוס, שהיה באותה עת בעל ברית של יוליוס קיסר בברית שנודעה בשם הטריאומווירט הראשון.
אהנובארבוס נבחר לפראיטור בשנת 58 לפנה"ס, והעמיד עצמו לבחירה לכהונת הקונסול בשנת 55. כדי להתמודד עמו ועם שותפיו האופטימטים, התכנסו הטריאומווירים בלוקה. במהלך הוועידה הוחלט שפומפיוס ומרקוס ליקיניוס קראסוס יתמודדו לכהונת הקונסול והם אכן ניצחו את אהנובארבוס בשנת 55. הוא רץ פעם נוספת בשנת 54 והפעם הצליח להיבחר. עמיתו לקונסולאט היה אפיוס קלאודיוס פולכר. למרות רגשות הטינה שחש כלפי קיסר לא הצליח לעשות נגדו דבר.
בינתיים היחסים בין קיסר לפומפיוס החלו להתקרר, במיוחד אחרי מותה של יוליה, בתו של קיסר שהייתה אשתו האהובה של פומפיוס. אהנובארבוס ניצל את הקרע ההולך ומתפתח בין שני האישים וקשר עצמו לפומפיוס.
בשנת 52 היה אחראי על ניהול המשפט נגד טיטוס אניוס מילו באשמת רצח פובליוס קלודיוס פולכר. בשנת 50 ניסה להתמודד לכהונת האוגור, אך הפסיד לבן חסותו של קיסר, מרקוס אנטוניוס.
בשנת 49 לפנה"ס, נשלח לגאליה כמושל מטעם הסנאט, אך בדרך פגש בקיסר שחצה את הרוביקון. אהנובארבוס הפגין אומץ לב וציפה שאופטימטים נוספים יתמכו בו, אך אלה התמהמהו ובמיוחד פומפיוס שלא עשה דבר. צבאו של אהנובארבוס עבר לצדו של קיסר ואהנובארבוס עצמו נאלץ להיכנע. קיסר הפגין את מידת הקלמנטיה המפורסמת שלו ולא פגע בו לרעה. למרות היחס הטוב שקיבל מידיו של קיסר הוא המשיך במאבק נגדו והצטרף לצבא פומפיוס ביוון. אהנובארבוס תמך במדיניות תקיפה וקיצונית נגד תומכיו של קיסר ונגד הסנאטורים שנותרו נייטרליים במאבק. הוא נפל בקרב פרסלוס, לפי הנאום הפיליפי השני של קיקרו היה זה אנטוניוס שהרגו.
20802176לוקיוס דומיטיוס אהנובארבוס (קונסול 54 לפנה"ס)