לוי גרוסמן
| לידה | ט' בחשוון תרמ"ה |
|---|---|
| פטירה | י"א בתשרי תשכ"ד (בגיל 78) |
| תאריך עלייה | אוקטובר 1936 |
| למד ב | ישיבת קישינב |
| תקופת הפעילות | 1909–הווה (כ־116 שנים) |
הרב לוי הלוי גרוסמן (ט' בחשוון תרמ"ה, אוקטובר 1884 – י"א בתשרי תשכ"ד, 30 בספטמבר 1963) היה רב, ופעיל ציבורי באוקראינה ותל אביב.
ביוגרפיה
נולד בעיירה טוהאנצ'ה שבפלך קיוב, אוקראינה, לאביו הרב יוסף חיים הלוי גרוסמן – חסיד חב"ד, מחבר ספרי הלכה ושו"ת, שכיהן כרב בקנטיקוזובה ובאוטשקוב – ולאמו ריסל חנה, בת הרב יחיאל מיכל צ'רנובילסקי, רב העיר טוהאנצ'ה.[1]
בצעירותו התחנך בבית אביו ולמד ממנו תורה. בשנת תרס"ב החל את לימודיו אצל הרב מרדכי פרנקל מסורוקה בישיבת קישינב,[2] ובהמשך חזר והשתלם בהוראה בבית אביו. בתקופה זו קיים קשרים תורניים ורוחניים עם האדמו"ר מליובאוויטש ואף שהה זמן מה בסביבתו.[1]
בשנת תרס"ז נשא לאישה את מרים, בתו של ר' אברהם בראברמן.[3]
כהונתו הרבנית ופעילותו הציבורית
הרב גרוסמן שימש כרב בעיירות סטפניץ, מאקארוב (בין השנים תר"ע–תר"פ) ובהמשך בקייב. לצד תפקידיו הרבניים, עסק בפעילות ציבורית רחבה – בחיזוק מוסדות החינוך התורני, בהענקת סיוע לנזקקים, ובתמיכה ביוזמות לטובת היישוב היהודי בארץ ישראל.[1]
בשנת 1917, בתקופת השלטון הרוסי הליברלי שבין מהפכת פברואר למהפכת אוקטובר, שימש כמזכיר ארגון "אחדות ישראל" וחבר בזֶמְסְטְבו (מועצה מקומית) במחוז קיוב. בתקופה הסוערת שלאחר מכן פעל רבות למען נפגעי הפרעות באוקראינה, ולשימור החיים היהודיים מול אתגרי התקופה.[4] שימש לצד הרב ש"י זווין כמזכיר ועידת הרבנים בקורוסטון.[5]
היבסקציה פרסמה מכתב בעיתונות בשמו בו הוא מתפטר מהרבנות ומוכר את כתביו לניירות כריכה. תקרית זו פגעה בו אישית וזקנו הלבין.[6]
עלייה לארץ ופעילות בתל אביב
בי"ד חשוון תרצ"ז (1936) עלה לישראל והשתקע בתל אביב. מונה לרב אזור צפון העיר,[7] ושימש רב לבתי הכנסת "בית אל", "תפארת צבי" וסביבתם.[1]
במסגרת תפקידיו קידם יוזמות חינוכיות רבות, ובמיוחד עמד מאחורי ייסודו וניהולו של בית הספר "סיני" בעיר.[8] כמו כן פעל במסגרת התאחדות עולי רוסיה, נשא דרשות והרצאות בבתי כנסת ובאירועים ציבוריים, ועסק רבות בעזרה לנצרכים – הן בתחום הרוחני והן בתחום החומרי.[1] השיא בין השאר את יוסף ושולמית לפיד.[9]
היה הנציב הראשון של ישיבת פוניבז',[10] נפטר בי"א בתשרי תשכ"ד.[11] ונקבר בבית הקברות נחלת יצחק.[12]
כתיבה תורנית ופרסומים
פרסם מאמרים תורניים וציבוריים בעיתונות הדתית של זמנו, ובהם: הצופה, היסוד, הארץ, ו-הפוסק. כתביו עסקו בנושאי הלכה, אגדה ומחשבת ישראל, אולם חלק ניכר מהם אבד במהלך השנים ברוסיה. בשנת תש"ג (1943) פרסם את החוברת שם ושארית – מדריך מפורט על אישי החסידות לאורך הדורות, שנועד לשמש כלי עזר לחוקרי תולדות החסידות.[1]
קישורים חיצוניים
- דוד תדהר (עורך), "לוי גרוסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2099
- הרב לוי גרוסמן, שם ושארית, תל אביב תש"ג, באתר היברובוקס
- אלטר מאיר, לזכרו של הרב לוי הלוי גרוסמן, הארץ, 29 באוקטובר 1963
- ברוך קצנלבוגן, הרב לוי גרוסמן - 10 שנים לפטירתו, הליכות, גיליון 61, תשרי תשל"ד, עמ' 47, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 1.5 דוד תדהר (עורך), "לוי גרוסמן", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך ה (1952), עמ' 2099
- ↑ על לימודיו שם ראו בקצרה: איגוד התלמידים, ישיבת קישינוב, תל אביב תש"ך, עמ' 77, באתר אוצר החכמה (צפייה חופשית – מותנית ברישום)
- ↑ נפטרה ביוני 1965, ראו: הרבנית מרים גרוסמן — למנוחות, הצופה, 9 ביוני 1965
- ↑ הרב לוי גרוסמאן ז"ל, הצופה, 30 בספטמבר 1963
- ↑ בן ציון פנדלר, זכרון להולכים, הצופה, 17 בספטמבר 1964; בן ציון פנדלר, הרב לוי גרוסמן - שנתיים לפטירתו, הצופה, 7 באוקטובר 1965
- ↑ מנדי שדה, הרב שזקנו הלבין, אחרי שמודעות מזויפות פורסמו בשמו, באתר חב"ד אונליין, ט"ז אדר א ה׳תשפ״ב
- ↑ פנדלר, בן-ציון הכהן, גיא חזיון, באתר אוצר החכמה
- ↑ ברכה ליובל שישים, הצופה, 22 באוקטובר 1945
- ↑ שולמית לפיד, התחתנו בחצר, באתר ארכיון העתיד
- ↑ ברוך קצנלבוגן, לזכר הרב לוי גרוסמן זצ"ל, הצופה, 17 באוקטובר 1967
- ↑ נפטר הרב לוי גרוסמן, הבוקר, 30 בספטמבר 1963
- ↑ תמונת מצבתו כאן
לוי גרוסמן40871584Q133868884