לוי אריה אריאלי

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוי אריה אריאלי

לוי אריה אריאלי (אורלוף) (י' בתשרי תרמ"ז, 9 באוקטובר 1886 - ט' בשבט תש"ג, 1943) הוא סופר ומחזאי עברי. נולד באוקראינה, עלה לארץ ישראל וממנה היגר לארצות הברית.

ביוגרפיה

לוי אריה אורלוף נולד בשישאק שבאוקראינה ביום הכיפורים תרמ"ז (1886), לקלמן אורלוף ולחנה בת יצחק סמילנסקי. אביו היה סוחר תבואה וחוכר אחוזות.

קיבל חינוך מסורתי, ובגיל 13 עבר למירגורוד להמשך לימודיו. רכש השכלה כללית וידיעת רוסית וצרפתית. עסק בהוראה במושבות יהודיות במחוז חרסון והשתתף בהגנה העצמית היהודית. בגיל 21 גויס לצבא ונשלח לטולה. עקב קשריו עם המהפכנים הרוסים הועמד למשפט צבאי. בעזרת ידידיו נמלט מהכלא ובשנת תרס"ט עלה לארץ ישראל. עבד בשמירה ברחובות ובכפר סבא. בשנת 1911 נשא לאישה את בלה ואגר מירושלים. העה מורה בבית הספר לבנים של כי"ח ובבית הספר לספרדים.

בעידודו של יוסף חיים ברנר פרסם סיפורים ונובלות בכתבי עת עבריים: "הפועל הצעיר", "האחדות", "השילוח" ועוד. פרסם גם מחזה בשם "אללה כרים", הדן בשאלת הזהות היהודית בארץ ישראל, ביחסי היישוב עם הערבים והגשמת חיים ציוניים באדמה הנכספת, ומגולל סיפור אהבה יהודי-ערבי בלתי אפשרי.

בתחילת מלחמת העולם הראשונה התעתמן כדי לא להיות מגורש מהארץ. הוא גויס לצבא הטורקי ושירת בתזמורת צבאית. לאחר המלחמה היה מורה בטבריה ובירושלים.

בשנת תרפ"ג (1922) ירד לארצות הברית והיה מורה בסנט לואיס ובערים אחרות. מונה למורה לספרות בבית המדרש למורים שליד ישיבת רבי יצחק אלחנן ובבית המדרש למורות עבריות בניו יורק.

בארצות הברית המשיך לפרסם סיפורים בכתבי עת עבריים, ובהם "התורן", "הדואר" ואחרים.

נפטר בט' בשבט תש"ג (1943).

מחזהו "אללה כרים" הועלה בשנת 1982 בפסטיבל עכו, בבימויו של אורי פסטר.

לקריאה נוספת

  • גילה רמרז-ראוך, ל"א אריאלי (אורלוף) - חייו ויצירתו, פפירוס, 1992.

קישורים חיצוניים

מיצירתו:

Logo hamichlol 3.png
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0