לודוויג בלדו
 | |
| לידה | 27 ביולי 1795 |
|---|---|
| פטירה | 6 באוגוסט 1846 (בגיל 51) |
| הישג בולט | ייסד את ביטאון השחמט הגרמני הראשון |
| מקצוע נוסף | מתמטיקאי |
| מדינה | גרמניה |
דר' לודוויג בלדו (בגרמנית: Ludwig Erdmann Bledow; 27 ביולי 1795, ברלין – 6 באוגוסט 1846, ברלין) היה שחמטאי גרמני ואחד מהחברים המייסדים של הפליאדות של ברלין. בשנת 1846 ייסד את ביטאון השחמט הגרמני הראשון, Schachzeitung der Berliner Schachgesellschaft, שהפך לימים ל-Deutsche Schachzeitung. את לימודיו הגבוהים עשה במתמטיקה. היה ידוע בזכות ספרייתו הענפה שהכילה למעלה מ-14,000 ספרי שחמט. כיום תכולת ספרייתו נמצאת בספרייה הלאומית של ברלין.
השפעה על משחק השחמט
בזמנו של בלדו היו מספר פרטים לגבי חוקי תנועת הכלים וחוקי ההתמודדות שטרם סוכמו סופית ועדיין לא היו מקובלים על הכל. חלקם עדיין נידונו בשנת 1851.[1]
בלדו, שהושפע על ידי קארל שורן טען שלשחקן מותר להכתיר מספר מלכות (כתוצאה מקידום רגלי לשורה השמינית); טענתו התקבלה ושולבה לכללי המשחק. ייתכן גם שהוא המקור לחוק נגעת נסעת.[2]
בלדו כתב מכתב לטאסילו פון דר לאסה והציע לו לארגן תחרות בינלאומית בעיר [טריר], המכתב הודפס בעיתון Deutsche Schachzeitung בשנת 1848, שנתיים לאחר מותו של בלדו. בלדו התכוון שמנצח התחרות יוכר כאלוף העולם: "אני מקווה שבשנה הבאה נתראה בטרייר, ושם הכתר יוענק לראשונה. עד אז מן הראוי שהמנצח בדו-קרב בפריז לא יתגאה יותר מדי בעמדתו המיוחדת".[3] בדו-קרב בפריז התכוון בלדו לעימות בין הווארד סטאונטון לבין פייר סט. אמאנד שהתקיים בשנת 1843.[4]
ייתכן שפרסומו של מכתב זה עורר את הווארד סטאונטון לארגן את תחרות לונדון 1851, שהייתה התחרות הבינלאומית הראשונה בעולם.
בשנת 1851 חברי הפליאדות של ברלין מינו את אדולף אנדרסן לייצג את גרמניה בתחרות לונדון. לאחר ניצחונו בתחרות הוכר אדולף אנדרסן כשחקן החזק ביותר בעולם. אחד ממשתתפי התחרות, יוז קנדי, כתב לפני שהתחרות החלה כי "התחרות היא על שרביטו של אלוף העולם לשחמט".
רמת משחקו
הערכות על עוצמת משחקו של בלדו נשענות בעיקר על הערות של בני זמנו, שכן בלדו לא נהג לרשום את מסעי המשחק. מקורות שונים, כולל הביטאון Schachzeitung der Berliner Schachgesellschaft and correspondence שערך טאסילו פון דר לאסה מציינים שבלדו:
- ניצח בשנים 1838–1839 רוב קטן של משחקיו נגד יוז'ף סן, שבעצמו ניצח את לואי שארל דה לה בורדונה בדו-קרב בשנת 1836.
- ניצח דו-קרב מול קארל יאניש בשנת 1842
- ניצח במרבית המשחקים מול הנרי תומאס באקל. מצער שגם באקל לא נהג לרשום את משחקיו שכן אז היה ניתן להשוות את בלדו מול שחקן אנגלי מוביל כהווארד סטאונטון. באקל נחשב לשחקן השני ברמתו באנגליה אחרי הווארד סטאונטון, חלק מהמעריכים סבורים שבאקל היה למעשה השחקן החזק יותר מבין השניים.
- בשנת 1845 ניצח בלדו את אדולף אנדרסן בתוצאה 0–5 (מקור אחר טוען 4.5-0.5). בשנה זו היה אדולף אנדרסן בן 27, כנראה מעט לפני שיא יכולתו השחמטאית אך בוודאי שחקן חזק ביותר.
- בשנת 1845 ניצח בלדו את אוגוסטוס מונגרדיין +7 -4 =1 (+ ניצחונות – הפסדים = תוצאות תיקו). נראה שמונגרדיין היה בתקופה זו קרוב לשיא יכולתו. בשנה זו, סיים מונגרדיין בתיקו דו-קרב עם קארל מאיה והפסיד להווארד סטאונטון -2 =3. בשנת 1860 לא הצליח לנצח את פול מורפי או את דניאל הארוויץ ובשנת 1863 לא הצליח מול וילהלם שטייניץ.
מידע זה איננו מספיק כדי להצדיק טענה שבלדו היה השחקן החזק ביותר באמצע שנות ה-40' של המאה ה-19 אך הוא בוודאי מצדיק הערכה רצינית כמתמודד לתואר.
מאמר משנת 1860 מסווג את בלדו כשחקן של עמדות סגורות (בדומה לפרנסואה אנדרה פילידור, סטאונטון, דניאל הארוויץ, ברנרד הורביץ ויוז'ף סן ובניגוד לשחקנים ההתקפיים כגון לואי שארל דה לה בורדונה, פול מורפי, אדולף אנדרסן, קארל מאיה, מקס לנגה, טאסילו פון דר לאסה, סרפינו דובואה, פייר סט. אמאנד, אוגוסטוס מונגרדיין ואחרים.)
המשחקים של בלדו ששרדו תומכים בטענה זו. הוא העדיף את השימוש בפתיחה האיטלקית על פני גמביט המלך, ונקט בהגנה ההולנדית נגד 1. ד4.
הנה משחק תחרותי משנת 1837, בו מפיל בלדו אמן חזק למלכודת. השחקן הלבן ברנרד הורביץ היה מדורג בשלב מסוים שלישי בעולם.
1. ה4 ה5 2. פו3 פג6 3. רג4 רג5 4. ג3 רב6 5. ד4 מהה7 6. ד5 פד8 7. רה2 ד6 8. ח3 ו5 9. רז5 פו6 10. פבד2 0-0 11. פח4 ו:ה4 12. פ:ה4 פ:ה4 13. ר:ה7 ר:ו2+ 14. מו1 פז3 מט.
|
יישום של מט לגל במשחק בין ברנרד הורביץ ללודוויג בלדו.
שחמט בהתכתבות
בלדו אסף ופרסם משחקי שח בכתב בשנת 1843. זה היה הספר הראשון בגרמנית בנושא זה. בשנת 1872 מקס לנגה עדכן את הספר ופרסם אותו מחדש ובשנת 1997 יצאה מהדורה מחודשת שלו. כמו כן פרסם בלדו ספר על 100 סיומים של פיליפ סטמה.
משחקים בולטים
קישורים חיצוניים
- רשימת ספריו (בגרמנית)
הערות שוליים
- ^ Howard Staunton, The Chess Tournament: A Collection of the Games Played at this Celebrated Assemblage, Illustrated by Copious Diagrams, and Notes, Critical and Explanatory, H. G. Bohn, 1852. (באנגלית)
- ^ Log in or Subscribe – ChessCafe.com, chesscafe.com
- ^
“Nun nachstes Jahr sehen wir uns hoffentlich alle in Trier, und bis dahin möge der Sieger in dem Kämpfe zu Paris sein Haupt nicht zu stolz erheben, erst in Trier werde das Diadem vertheilt.”
- ^ Log in or Subscribe – ChessCafe.com, chesscafe.com
- ^
Heinrich Christian Schumacher – Ludwig Erdmann Bledow Correspondence, 1840-41 Giuoco Piano
1 e4 e5 2 Nf3 Nc6 3 Bc4 Bc5 4 c3 d6 5 d4 exd4 6 cxd4 Bb6 7 h3 Nf6 8 Nc3 h6 9 O-O O-O 10 a3 Nxe4 11 Nxe4 d5 12 Bxd5 Qxd5 13 Re1 Nxd4 14 Kh1 c6 15 Nc3 Qd8 16 Be3 Nxf3 17 Qxf3 Bxe3 18 Rxe3 Qc7 19 Rae1 Be6 20 Re5 Rad8 21 Qe3 Qb6 22 Qxb6 axb6 23 Na4 Ra8 24 R5e4 Ra6 25 Nc3 Rd8 26 Kh2 b5 27 f4 Raa8 28 Re5 Bc4 29 Ne4 Kf8 30 Nc3 Rd2 31 Ne4 Rxb2 32 Nc5 g6 33 White resigns.
35109938לודוויג בלדו