לוי גינצבורג

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
(הופנה מהדף לואי גינצברג)
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
לוי גינצבורג
Louis Ginzberg
שגיאה ביצירת תמונה ממוזערת:
תמונה זו מוצגת במכלול בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה קובנא, פלך קובנא, ליטא, האימפריה הרוסית
כינוי שם עברי: לוי בן יצחק גינצבורג
"העילוי מניישטאט"
מדינה האימפריה הרוסית
ארצות הברית
למד ב ישיבת טלז
אוניברסיטת שטרסבורג
אוניברסיטת היידלברג
השתייכות יהדות אורתודוקסית (בנעוריו)
יהדות קונסרבטיבית (מסורתית)
תחומי עיסוק מנהיג קונסרבטיבי, חוקר התלמוד, חוכמת ישראל, מרצה
תפקידים נוספים פרופסור בבית המדרש לרבנים באמריקה
רבותיו יצחק בלאזר
חיבוריו "שאלות ותשובות הגאונים"
"שאלות ותשובות מענה לוי"
"אגדות היהודים (אנ')"
עורך Jewish Encyclopedia
בת זוג אדלה גינצבורג לבית כצנשטיין
צאצאים אלי גינצבורג
סופי גינצבורג גולד
פרסים והוקרה דוקטור לשם כבוד של אוניברסיטת הרווארד

לואיס לוי בן יצחק גינצבורג או לואיס גינצברג (Louis Ginzberg;‏ 28 בנובמבר 1873, קובנא, האימפריה הרוסית11 בנובמבר 1953, ניו יורק) היה חוקר תלמוד אמריקאי נודע, ממנהיגי הקונסרבטיביים.

חייו

גינצבורג נולד בט"ו בכסלו ה'תרל"ג (1873) בקובנה שבליטא, אז בתחום המושב של האימפריה הרוסית, למשפחה מיוחסת.

בגיל תשע, שוחרר על ידי ה"מלמד" שלו, שהגיע למסקנה שטוב יותר יעשה אם ילמד באופן עצמאי; וכך החל ללמוד לבדו, כאשר הוא מעדיף את הלימוד הפשטני על פני הפלפול. בהמשך למד בישיבת טלז, ונודע כ"עילוי מניישטאט".

לאחר תקופה קצרה של לימודים בישיבה עזב את עולם הישיבות, למד באוניברסיטאות ברלין ושטרסבורג, וב-1898 קיבל תואר דוקטור מאוניברסיטת היידלברג, כשהיה בן 25 בלבד.

מהיידלברג עבר לאמסטרדם, וב-1899 היגר לארצות הברית כדי להשתתף בעבודת העריכה של האנציקלופדיה היהודית. לאחר מכן היה מראשי בית המדרש לרבנים באמריקה, היה חבר ועד הנאמנים של האוניברסיטה העברית. נפטר בניו יורק ב-1953.

השקפתו

מראשית ימיו חיפש גינצבורג את החיבור שבין תורה ומדע, ישיבה ואוניברסיטה. עם זאת חיפש בכל נושא את הפשט הפשוט, והתרחק מן הפלפול.

הוא מספר על עצמו[1], שבגיל תשע, כשלמד לבדו אגדה תלמודית ממסכת בבא בתרא, "התחילה הספקנות לנקר את מוחי ובייחוד הטרידו אותי אלו האווזות השמנות שנחלי שמן נוזלים מהן והצפור הגדולה שמי הים מגיעים עד קרסוליה וראשה בוקע שמים".

התפרסם כאחד מגדולי החוקרים בדורו של הטקסטים התלמודיים, מתוך גישתה של האסכולה ההיסטורית, שגרסה שעם ישראל אינו עם ייחודי בעל יעוד מטפיזי, אלא עם חי, שהמלחמה הבלתי פוסקת על קיומו, הן מבחינה ציבורית והן מבחינה רוחנית, היא מפתח להבנת המקורות העתיקים. מתוך כך הוא הרבה לחקור אחרי סגנון החיים שהיה נהוג בתקופה התלמודית, והרבה לחקור את יחסי הגומלין שבין ההלכה לסגנון החיים.

בשנת 1917 נערך כנס שנתי של בתי הכנסת המאוחדים של התנועה הקונסרבטיבית, ובה הציע גינצבורג להקים "ועד לפירוש ההלכה", שמטרתו לייעץ לקהילות הקונסרבטיביות בשאלות הלכה, וגינצבורג הציע להרכיבו מחמשה חברים מלומדים. בסופו של דבר גינצבורג היה הפעיל המרכזי בוועדה שהוקמה וכתב את כל התשובות בעצמו, וחלקן נדפס אחר כך כ"שאלות ותשובות מענה לוי". באחת מפסיקותיו המפורסמות, בעת תקופת היובש, התיר להשתמש במיץ ענבים במקום ביין לצורכי קידוש.

מספריו

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לוי גינצבורג בוויקישיתוף
כתביו

הערות שוליים

  1. ^ הלכה ואגדה, עמ' 13
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

37622202לוי גינצבורג