לואיזה מבאדן

לואיזה, נסיכת באדן
Luise Marie Auguste Prinzessin von Baden
לידה	24 בינואר 1779; קרלסרוהה, מרקיזות באדן
פטירה	26 במאי 1826 (בגיל 47); בליוב, האימפריה הרוסית
שם מלא	לואיזה מריה אוגוסטה, נסיכת באדן
מדינה	גרמניה
בן זוג	אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה
שושלת בית צרינגן
תואר	קיסרית רוסיה
אב	קרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן
אם	אמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט
צאצאים	ראו בהמשך

לואיזה, נסיכת באדן (בגרמנית Louise von Baden, ברוסית: Елизавета Алексеевна‏, 24 בינואר 1779 - 26 במאי 1826), הייתה קיסרית רוסיה ואשתו של אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה.

ביוגרפיה

לואיזה נולדה ב-24 בינואר 1779 בקרלסרוהה, לקרל לודוויג, נסיך הכתר של באדן ולאמליה, נסיכת הסן-דרמשטדט, בתו של לודוויג התשיעי, רוזן הסן-דרמשטדט. בלידתה הייתה לואיזה כל כך קטנה וחלשה, עד שהרופאים חששו שהיא לא תחיה. לואיזה גדלה בסביבה משפחתית קרובה וחמה, ונשארה קשורה במיוחד לאמה, ושמרה על התכתבות עימה עד מותה. היא קיבלה חינוך מעולה, שכלל היסטוריה, גאוגרפיה, פילוסופיה וספרות צרפתית וגרמנית. הודות לקרבה בין באדן וצרפת, הכירה לואיזה היטב את התרבות הצרפתית, כפי שהיה נהוג באותה תקופה. מכיוון שסבה, קרל פרידריך, הדוכס הגדול של באדן, לא היה עשיר, התגוררה המשפחה בצניעות על פי הנורמה הנהוגה בקרב בני האצולה.

יקטרינה הגדולה חיפשה כלה לנכדה הבכור, אלכסנדר פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה, ושמה את עיניה על נסיכות באדן שהיו אחייניות של פרדריקה לואיזה, מלכת פרוסיה ונטליה אלכסייבה, הנסיכה הגדולה של רוסיה שהייתה בת הזוג הראשון של פאבל פטרוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. על ידי הנישואים רצתה יקטרינה לכרות ברית עם ממלכת פרוסיה וכמה בתי-מלוכה גרמניים שהיו קשורים אליה, ובעקבות כך הזמינה יקטרינה את לואיזה ואת אחותה הצעירה פרדריקה, שהפכה לאחר מכן למלכת שוודיה, לרוסיה, ואכן, בסתיו 1792 הגיעו שתי האחיות לסנקט פטרבורג.

הקיסרית נהנתה מלואיזה, אשר מצאה חן בעיניה בשל הקסם האישי שלה ויושרתה. בתחילה, אלכסנדר התבייש מלואיזה, בשל היותו צעיר מאוד וחסר ניסיון, אולם עד מהרה הם חיבבו זה את זה, ובמאי 1793 התארסו השניים.

לואיזה למדה רוסית והמירה את דתה לנצרות אורתודוקסית, כמו כן היא קיבלה את התואר "הנסיכה הגדולה של רוסיה" והחליפה את שמה ליליזבטה אלכסייבנה. החתונה התקיימה ב-28 בספטמבר 1793.

לואיזה אשר הייתה ביישנית ותמימה, נחרדה לנוכח התככים והמזימות שהתרחשו בחצר המלוכה, ולאחר חזרתה של אחותה פרדריקה לבאדן, היא הרגישה מאוד בודדה וזנוחה. כמו כן בשל העובדה שלא הצליחה ללדת בן זכר, הדרדרו יחסיה עם חמותה, ובהמשך הדרדרו אף יחסיה עם בעלה. לואיזה תמכה באלכסנדר במהלך המשברים השונים, אולם מבחינה רגשית לא נקשרה אליו. בשנת 1799 ילדה לואיזה בת, אולם כעבור זמן קצר מתה הבת.

בשנת 1801 תמכה לואיזה באלכסנדר לאחר רצח אביו פאבל הראשון, קיסר רוסיה במהלך הפיכת חצר, שהיא הייתה מודעת לה, והיא שכנעה אותו להתגבר על הטראומה ולהקדיש את עצמו לשרת את רוסיה. עם זאת במהלך האירועים הרשמיים היה אלכסנדר מלווה באמו סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, ואילו לואיזה הלכה מאחוריהם בודדה. בשנת 1806 ילדה לואיזה בת נוספת, אולם אף היא מתה בצעירותה (בשנת 1808). בשנת 1807 מת אלכסיי אוקהוטניקוב במפתיע, ורבים חשבו שנרצח על ידי אלכסנדר או אחיו קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה. לאחר מות בתם בשנת 1808 התקרבו מאוד אלכסנדר ולואיזה, אולם הם לא הצליחו להביא עוד ילדים.

לאחר נפילתו של נפוליאון, הצטרפה לואיזה לבעלה ולרבים ממנהיגי אירופה בקונגרס וינה (1814).

עם הגיעה לגיל ארבעים החלו בני הזוג להיות קרובים יותר משהיו אי פעם. בשנת 1818, אלכסנדר שהיה שקוע במיסטיקה דתית, ניתק את קשריו האחרים. ומאז ואילך, החלו אלכסנדר ולואיזה לבלות יותר זמן ביחד. בשנת 1825 נחלשה לואיזה, וסבלה מבעיות בריאות ומקיבה עצבנית. הרופאים המליצו לה לנוח באקלים חם יותר, והציעו לה את העיר הדרומית טאגאנרוג, ליד ים אזוב. ב-17 בנובמבר] 1825 חזר אלכסנדר לטאגאנרוג מביקור בחצי האי קרים עם הצטננות, שהתפתחה לטיפוס, שממנו הוא מת בדצמבר אותה שנה. לואיזה לא הצליחה להתאושש מפטירת אלכסנדר, וב-26 במאי 1826 היא מתה בבליוב, בעת שהייתה בדרכה לסנקט פטרבורג להיפגש עם חמותה.