לה קבניה

לה קבניה, או בשמה המלא פורטלסה דה סן קרלוס דה לה קבניה (בספרדית: Fortaleza de San Carlos de la Cabaña) היא מבצר בכניסה המזרחית לנמל הוואנה.

במהלך המאה ה-16 הקימו הספרדים שלושה מבצרים שנועדו להגן על הוואנה מפני התקפותיהם של שודדי ים ושל פריבטירים - קאסטיו דה לה ריאל פוארסה במרכז העיר, אל מורו, בצידו המזרחי של מפרץ הוואנה וסן סלוודור דה לה פונטה בצידו המערבי של המפרץ. ב-1762, במהלך מלחמת שבע השנים, הצליחו חיילי הצי המלכותי הבריטי להשתלט על מבצר אל מורו בדרך היבשה, ומכאן נסללה דרכם לכיבושן של הוואנה ושל קובה כולה. לאחר החזרתה של הוואנה לידי הספרדים ב-1763 הורה המלך קרלוס השלישי על הקמת מבצר נוסף, בסמוך לאל מורו.

עם סיום בנייתה, ב-1774, הייתה לה קבניה המבצר הגדול ביותר ביבשת אמריקה. על פי אמונה מקובלת, קרלוס השלישי סבר כי יוכל לחזות במבצר בעזרת טלסקופ מארמונו שבמדריד. על החומות המבוצרות נבנו צריחים והוצבו תותחים, והן הוקפו בחפירים. מדי יום, ב-4:30 בבוקר וב-9 בערב, ירה אחד מתותחי המבצר, לציון פתיחתם של שערי הנמל וסגירתם.

המבצר שימש לא רק כבסיס צבאי, אלא גם כבית סוהר, במשך קרוב למאתיים שנה. בתקופת המאבק הקובני לעצמאות במאה ה-19, הועמדו רבים מהמורדים להורג מול כיתת יורים והוצאו להורג, בסמוך לחומה הדרום-מזרחית. בין האסירים שנכלאו בבית הסוהר היה גם חוסה מארטי, אבי האומה הקובני.

במהלך המהפכה הקובנית ב-1959, השתלט על המבצר צ'ה גווארה, וקבע בו את מפקדתו לתקופה של כחצי שנה. בתקופה זו, נערכו במבצר משפטי שדה והוצאות להורג של נאמניו של פולחנסיו בטיסטה ושל חברי "הלשכה לדיכוי הפעילות הקומוניסטית" במשטרה החשאית. לאחר מכן, שימש המבצר כאקדמיה צבאית.

ב-1991 שופץ המבצר, הוא נפתח לציבור הרחב, והוקם בו מוזיאון צבאי (Museo de Fotificaciones y Armas). במקום נערכות מעת לעת תערוכות שונות, ומדי ערב בשעה 21:00 יורים אנשים מצוות המוזיאון בתותח המוצב בו, כשהם מחופשים לחיילים ספרדים מהמאה ה-18, זכר לנוהג שהיה בעבר.