לביב חוסיין אבו רוכן
 | |||||
| לידה |
1 בינואר 1911 עספיא, ארץ ישראל, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
20 בנובמבר 1989 (בגיל 78) ישראל | ||||
| מדינה |
 ישראל | ||||
| סיעה | שיתוף ואחווה | ||||
| |||||
| |||||
לביב חוסיין אבו רוכן (בערבית: لبيب حسين أبو ركن, תעתיק מדויק: לביב חסין אבו רכן) (1 בינואר 1911 - 20 בנובמבר 1989), יליד הכפר עספיא, היה פוליטיקאי דרוזי-ישראלי, חבר הכנסת, ראש מועצה מקומית עספיא, וקאדי בבית הדין הדרוזי בישראל. משפחתו הייתה אחת המשפחות הגדולות והמכובדות בכפר ובעדה.
קשרים עם נציגי היישוב היהודי בתחילת שנות השלושים
משפחתו של אבו רוכן הייתה מעורבת החל מראשית שנות ה-30 בכינון הקשרים בין העדה הדרוזית לבין היישוב היהודי. במסגרת זו, עמדו בקשר בעיקר עם אבא חושי.
במהלך המרד הערבי הגדול (1936–1939) פעל אבו רוכן רבות למניעת השתתפותם של הדרוזים במרד. מאמצים אלו הובילו לבסוף לסכסוך בין משפחת אבו רוכן לבין התומכים במרד. במסגרת מאמציו היה אבו רוכן מעורב בהתכתבויות, והוביל משלחות למנהיגי הדרוזים בלבנון וסוריה.
במלחמת העצמאות ולאחר קום המדינה
במהלך המלחמה פעל אבו רוכן לגיוס צעירים דרוזים מעספיא ליחידת מיעוטים חדשה של צה"ל.
לאחר קום המדינה פעל להקמת קואופרטיבים בכפרים הדרוזים והערביים והיה ממקימי חברת "בוסתן" לשיווק ירקות.
בין השנים 1950–1959 כיהן כראש המועצה המקומית עספיא, ובשנת 1959 נבחר לכנסת ה-4 מטעם סיעת שיתוף ואחווה, במסגרתה כיהן בוועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת.
בשנת 1957 הכיר לראשונה שר הדתות במעמדם הנפרד של הדרוזים כעדה דתית עצמאית, ובשנת 1963, לאחר תהליך חקיקה ממושך, הושבעו שלושה שייח'ים, ובהם אבו רוכן, להיות קאדים מד'הב בערכאה ראשונה.
בשנת 1980 התמנה קאדי בבית הדין הדרוזי לערעורים.
לקריאה נוספת
- פלאח, סלמן. (2000), הדרוזים במזרח-התיכון, תל אביב: משרד הביטחון.
קישורים חיצוניים
לביב חוסיין אבו רוכן, באתר הכנסת (לגרסה בערבית)- לביב חוסיין אבו רוכן, באתר כנסת פתוחה
- ליאת יצחק, דרוזים בישראל, באתר E-mago
- אורי שטנדל, הדרוזים, בספרייה הווירטואלית של מט"ח
לביב חוסיין אבו רוכן27335801