לבדי
לְבַדִּי
|
---|
כֻּלָּם נָשָׂא הָרוּחַ, כֻּלָּם סָחַף הָאוֹר, |
תמוז, תרס"ב. |
לְבַדִּי הוא שיר עברי מאת חיים נחמן ביאליק שנכתב ופורסם בעיתון השילוח בקיץ 1902. השיר מבטא את יחסו הדואלי של ביאליק וצעירים רבים אחרים ליהדות בתקופת ההשכלה והתחייה. מצד אחד, נטשו רבים את לימודי היהדות ופנו אל ההשכלה הכללית: מדע, פילוסופיה, היסטוריה וכדומה. מצד שני, הנטישה של התרבות והדת היהודית יצרה בלבם של הצעירים את ה"קרע שבלב" שהרבו לדבר עליו אנשי הרוח.[1]
ביאליק מביע בשיר "לבדי" את תחושת הבדידות והדאגה שלו הן לעצמו כאדם יהודי, והן לשכינה שנותרה אף היא לבדה.
על השיר
השיר מתאר את תחושותיו של בן הישיבה שנותר לבדו בבית המדרש, לאחר ששאר התלמידים נטשו את לימודי הגמרא, והעדיפו תחתיהם את הלימודים הכלליים, את ה"אור" המדומה, את ההשכלה. המשורר הוא היחיד והבודד שנותר, והוא מסתופף תחת כנפי השכינה, אך גם כנף זו נשברה, עקב נטישת שאר התלמידים. ולא רק הוא חש בודד, אלא גם השכינה, שנותרה לבדה בכל מקום, ורק בית המדרש נותר לה למחסה, יחד עם המתמיד האחרון. ההתלבטות של הצעיר מתבטאת בכך, שמצד אחד גם לבו נוטה אל האור הנכסף, ומצד שני הוא כואב את כאבה של השכינה הנטושה והמתייפחת.
לקריאה נוספת
- מלכה שקד, "לשאלת המסר השירי ב'לבדי', וב'לפני ארון הספרים' ", בתוך: הלל לביאליק, בעריכת הלל וייס וידידה יצחקי, אוניברסיטת בר-אילן, 1989, עמ' 170-157
- אריה לודוויג שטראוס, "משירת חיים נחמן ביאליק", בספרו: בדרכי הספרות, מוסד ביאליק, 1959, עמ' 147-105
- מבחר שירי ח"נ ביאליק עם שבע הרצאות מאת פנחס שדה, הוצאת דביר והוצאת שוקן, 1985, הפרק "לבדי", עמ' 226–231
קישורים חיצוניים
- רשימת מאמרים על לבדי באתר רמב"י
- מקור נלמד, השיר "לבדי" מאת חיים נחמן ביאליק. משתתפים: הסופר חיים באר, חוקרת הספרות, זיווה שמיר. המנחה: רות קלדרון, באתר תרבות, IL
- הקראת השיר, מתוך אתר Librivox.org
הערות שוליים
- ^ אבנר הולצמן, חיים נחמן ביאליק (בסדרת גדולי הרוח והיצירה בעם היהודי), מרכז זלמן שזר, 2009, עמ' 112-111
30824946לבדי