לאקי לוצ'יאנו
צ'ארלס "לאקי" לוצ'יאנו (Charles "Lucky" Luciano; נולד בשם סלבטורה לוּקניה) (24 בנובמבר 1897 – 26 בינואר 1962) הוא מהמאפיונרים האיטלקים הבולטים אשר פעלו בניו יורק וממייסדי הפשע המאורגן בארצות הברית. יחד איתו ייסדו את המאפיה האמריקנית שני ידידיו, מאיר לנסקי ובאגסי סיגל.
ראשית חייו
נולד בסיציליה ב - 1897, היגר לארצות הברית ב - 1906 והתערה בעולם הפשע הסיציליאני-אמריקני, הכרותו עם מאיר לנסקי החלה בתגרת רחוב ביניהם שלאחריה התידדו.
ב-1927 הגרו לארצות הברית רבים מתושבי קסטלמרה שבסיציליה, מנהיגם היה סלבטורה מרנזנו, משהתבססו בניו יורק פרצה מלחמה בינם לבין כנופיית ג'ו מסריה, מלחמה זו נודעה בשם מלחמת הקסטלמרים, במהלך המלחמה לוצ'יאנו היה מהבכירים בצדו של ג'ו מסריה, ב-1929 נחטף לוצ'יאנו לרכב הוכה ונדקר והושלך לחוף הים כשהוא פצוע קשה, למרות פציעתו החלים וזכה מאז לכינוי "לאקי" (בר מזל).
ב-1931 תכנן עם ידידו לנסקי את השתלטות הדור הצעיר על המאפיה, וכצעד ראשון החליט לרצוח את מפקדו ג'ו מסריה, הוא הזמין אותו למסעדה וכאשר לוצ'יאנו הלך לשירותים נכנסה קבוצת אנשים ורצחה את מסרייה. הרוצחים היו קבוצה מעורבת של איטלקים ויהודים, כשעליהם נמנים אלברט אנסטסיה, בן סיגל, ג'ו אדוניס, ורד לוין.
עלייתו לשלטון
מותו של מסריה איפשר למרנזנו להשתלט על המאפיה, הוא מינה את עצמו ל"בוס כל הבוסים" והכריז על לוצ'יאנו כסגנו, בשבועות שלאחר מכן כינס אספה בה התווה את עתידו של העולם התחתון, כל ארגוני הפשע האיטלקי חולקו לחמש משפחות[דרושה הבהרה], באותה הזדמנות נבחרה מועצה שתפקידה לגשר במריבות בין המשפחות, מרנזנו הכריז על שמות ראשי המשפחות, ולוצ'יאנו קיבל לידיו את השליטה בארגונו של מסריה. חצי שנה לאחר מכן החל לוצ'יאנו לחשוש שמרנזנו רוצה להיפטר ממנו ומחבריו, הוא שלח את לנסקי לתכנן את חיסולו של מרנזנו, לנסקי בחר קבוצה של פושעים יהודיים שאינם מוכרים לאנשיו של מרנזנו, ובמסווה של סוכני אלכוהול פדרלים הם נכנסו למפקדתו של מרנזנו, וירו בו למוות.
לאחר מותו השתלטו לנסקי ולוצ'יאנו על המאפיה ויצרו חוקים חדשים, המאפיה החלה לעבוד בשיתוף פעולה עם כנופיית פשע אחרות, ונוסדה מועצת מנהלים שההחלטות בה התקבלו בהצבעה. על חברי המועצה נמנו לנסקי, לוצ'יאנו, לואיס בוכהלטר, פרנק קוסטלו, ובן סיגל.
מעצר וגירוש
ב-1936 נעצר לוצ'יאנו ובמשפט נידון למעצר של שלושים עד חמישים שנה, לנסקי ידידו הבטיח לשחררו. במלחמת העולם השנייה רקם לנסקי עסקה, לפיה לוצ'יאנו יסייע לפלישה האמריקנית לסיציליה על ידי קשריו עם חברי המאפיה בסיציליה, ותמורת זה ישוחרר מהכלא, ואכן ב-1946 שוחרר לוצ'יאנו וגורש מארצות הברית לאיטליה. הוא מת בגיל 64 מבעיית לב.
בתרבות
ב-1973 יצא סרט על דמותו, בסדרה אימפריית הפשע גולמה דמותו על ידי וינסנט פיאצה, בסרט באגסי ביל גרהם משחק בתפקיד לוצ'יאנו, יש טענות שדמותו של ויטו קורליאונה בסרט הסנדק מבוססת על דמותו של לוצ'יאנו.
ראו גם
לקריאה נוספת
- ריץ' כהן, יהודים קשוחים, תרגמה עפרה אביגד, הוצאת מודן, 1998.
- מייק דש, המשפחה הראשונה: טרור, סחיטה והולדת המאפיה האמריקאית, תרגמה דבי אילון, ספרי עליית הגג, 2011.
