את לימודיו בבית הספר התיכון סיים בבודפשט, ואז בשנת 1931 קיבל תואר בהנדסת מכונות במכון הטכנולוגי של ציריך. (Eidgenössische Technische Hochschule Zürich) לאחר מכן התמחה במשך שנתיים באחד השטחים של מדעי החוזק כחוקר באחת הקתדרות באוניברסיטה.
כשחזר להונגריה עסק כעצמאי בתכנון וייעוץ הנדסי. בשנות הארבעים פיתח תהליך לקירור המים של תחנות כוח באמצעות אוויר יבש וללא אובדן מים. התהליך התפרסם מאז בעולם כ"מערכת הלר".[1] בתהליך משמש מחליף חום קטן בממדיו, מצולע ועשוי מאלומיניום, פרי פיתוחו של חברו ועמיתו ללימודים בציריך, לאסלו פורגו, שהיה מסוגל להעביר את אנרגיית החום של המים החמים לקירור באוויר. (זו הסיבה שלעיתים מכנים את המערכת כהלר-פורגו).
עבודתו
הוא היה חלוץ בהחדרת התפיסה (שנשא קודם אופי של פיזיקה) של האנטרופיה לפרקטיקה-עיצובית טכנית, ופיתח הצעות משמעותיות למחזורי תחנות הכוח הגרעיניות באמצעות עקרונות חדשים. יוזמות מחקר ופיתוח אחרות שלו השפיעו על פיתוח טכני ברחבי העולם וכוללות: טורבינת הגז כמקור חום תעשייתי; השימוש המשולב באנרגיה גרעינית ובדלק מאובנים; יישום של השימוש המשולב בשני חומרי הדלק שעובדים במחזור התרמודינמי של תחנות כוח.
בשנת 1951 התמנה כפרופסור באוניברסיטה הטכנולוגית של בודפשט. הוא הפך לראש הקתדרה לאנרגיה תרמית בפקולטה להנדסת מכונות. רבים מתלמידיו הפכו לאנשי מקצוע מוכרים בהונגריה ומחוצה לה.
לכבודו נקרא אסטרואיד 276975 הלר, שהתגלה על ידי האסטרונום ההונגרי קריסטיאן שארנצ'קי בתחנת פיסקשטטו בשנת 2004. ציטוט השמות הרשמי פורסם על ידי מרכז הכוכבים הקטנים ב־8 באוקטובר 2014 (M.P.C. 90380).[2]
מקורות
BUDNJACKIJ, D. M.-KAZANOVICS, B. B.-RADJUS, V:P:_MISINA, N. A:-ORDÜNEC, E. I.-BULÜCSEV, T.N.-MIROSKIN, P. M.: Technical-economical conditions of the application of air cooled "System Heller" in the energetics of the USSR. Tyeploenergetika, 1969;
MILIARAS, E. S.: Power Plants with Air Cooled Condensing Systems. Cambridge, Massachusettes and London. England, 1974;
Forgó László: H. L. (Nekrológ), Magyar Tudomány, 1981.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים במכלול שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום למכלול ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "לאסלו הלר".