לאסלו הארש
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית סופר ריקה. לאסלו הארש (במקור הרצוג, בהונגרית: Hárs László; בודפשט, 7 במאי 1911[1] – בודפשט, 19 במרץ 1978) היה משורר, סופר, עיתונאי יהודי-הונגרי זוכה פרס אטילה יוז'ף (1973) שהוא הפרס הספרותי הגבוה ביותר בהונגריה ופרס הנוער (1975).
ביוגרפיה
לאסלו הרצוג נולד במשפחה יהודית כבנם של מוריץ הרצוג (1876–1959) מסגר, ושל פאני דוורלס. בסיום חטיבת הביניים המשיך את לימודיו בבודפשט בבית ספר מקצועי וסיים אותם בבית הספר להנדסת מכונות. לאחר מכן עבד כמסגר כמו אביו ב"מפעלי גנץ". משנת 1929 התחיל להוציא לאור מכתביו. בשנות ה-30 השתייך לחוג הסוציאליסטי של מקהלת פירושקה סלמאש והשתתף בתנועת העבודה הבלתי חוקית. ב-1933 נידון לשלושה חודשי מאסר על כרך השירה הראשון שלו באשמת "העלבת הדת". לאחר מלחמת העולם השנייה היה ראש מחלקת התרבות של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית ההונגרית (MSZDP). עד 1949 היה בעל טור ועורך של יומונים, שבועונים וירחונים כמו:
- נפסבה עיתון יומי חשוב
- האור (Világosság) שבועון
- העתיד (Jövendő) שבועון
- בן זמננו (Kortárs) ירחון
- העם של קושוט (Kossuth népe)
ב-1947 נשא לאישה את הסופרת יודית סיראקי (1904–1992).
אחרי המלחמה הפך הארש לסופר ולעיתונאי עצמאי (freelance) על אף שהחל את דרכו כמשורר, שיריו הראשונים ב-1929 הופיעו ב"עיתון" (Újság). בשיריו השמאלניים והמתסיסים תיאר כלוחם את הסתירות החברתיות של שנות ה-30 ולאחר מכן את סיוטי מלחמת העולם השנייה. לאחר מכן ערך בעיקר יצירות וסיפורי נוער וילדים, הוא הופיע עם כרך לירי נוסף רק ב-1972 (ערעור על פסק דין - Appeal for Judgment), בו עסק שוב בבעיות אישיות המשמרות את עצמן בסערות ההיסטוריה. למעשה, הוא באמת נודע כמספר סיפורים. יצירותיו הראשונות היו רומנים "עליזים והרפתקנים", מאוחר יותר מה שנקרא כתב רומני נוער וילדים. לעיתים קרובות הוא איחזר את יצירותיו, עיבד אותן מספר פעמים, והוסיף עלילות המשך חדשות וטוויסטים מדהימים. יצירתו הידועה ביותר היא "ואז הילדים" (1947 ו-1970–1972). טרילוגיה זו שלו תורגמה למספר שפות (למשל לארמנית!). הוא היה סופר פורה מאוד, ערך מספר יוצא דופן של אנתולוגיות של אגדות קלאסיות בנוסף לעשרות רומני הנוער והילדים שלו, עם מספר סיפורים המתקרבים לאלף. מספרו "מחפשים זוכה" (1962). ג'רג' רנקי כתב אופרה לילדים. כמה מסיפוריו ומסיפורי האגדות שלו הושמעו בהצלחה רבה על במות נוער הונגריות ובמופעי תיאטראות בובות, וחלק מסיפוריו הקלאסיים עובדו בעל כורחו למחזות ולשקופיות. הוא עסק גם בסוגיות תאורטיות במשחק ילדים.
לקריאה נוספת
- Magyar életrajzi lexikon IV: 1978–1991 (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. (לקסיקון ביוגרפי הונגרי. עורכת ראשית אגנש קניירש 1994. ISBN 963-05-6422-X)
- סופרים הונגרים בני זמננו
- נקודת שם
ראו גם
- Irod.: Magyar irodalmi lexikon. I–III. köt. Főszerk. Benedek Marcell. (Bp., 1963–1965)
- Vidor Miklós: Új magyar gyermekirodalom. (Kritika, 1976)
- Siklós Olga: Az ifjúsági dráma. (A magyar drámairodalom útja 1945–1957. Bp., 1970)
- Keményfi Margit: „Tízezer nap” fénye. (Élet és Irodalom, 1973)
- Cs. Nagy István: H. L. meséi. (Életünk, 1977)
- Halálhír. (Magyar Nemzet, 1978. márc. 21.–Népszabadság, 1978. ápr. 1.)
- Lengyel Balázs: Búcsú H. L.-től. (Kortárs, 1978)
- Mándy Iván: H. L. (Jelenkor, 1980)
- Komáromi Gabriella: A hetvenes évek ifjúsági regényei. (Bp., 1981)
- Tóthné Szűcs Éva: H. L. az égből pottyant nagyapa c. meseregényének elemző bemutatása. (Acta Academiae Paedagogicae Nyíregyháziensis, 1992)
- Trencsényi László: H. L. és a gyermekirodalom. (Módszertani Közlemények, 1993)
- Humorlexikon. Szerk. Kaposy Miklós. (Bp., 2001).
קישורים חיצוניים
- לאסלו הארש PORT.hu-ב (בהונגרית)
- לאסלו הארש, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
הערות שוליים
