לאיוש פייר
שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה.לאיוש פייר, (במקור וייס עד 1898,[1][2] בהונגרית: Fejér Lajos; סיגט, 28 ביולי 1877 – בודפשט, 11 בפברואר 1945)[3] היה אדריכל וקבלן בניין יהודי-הונגרי.[4] פייר היה הבעלים עם גיסו של אחת מחברות הבנייה הגדולות ביותר בממלכת הונגריה, בעל תואר "יועץ ראשי לממשלה".
קורות חייו
לאיוש וייס נולד במשפחה יהודית ככבנם של סוחר העצים יעקב וייס ושל ינקה לווינגר.[2] ב-1899 קיבל תואר בהנדסה ובאדריכלות באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה וכלכלה. בהתחלה עבד במשרדו של אישטוואן מלר, פרופסור באוניברסיטה בה למד ולאחר מכן הפך לעצמאי. בשנת 1906[2] הקים את חברת Fejér és Dános עם גיסו, לאסלו דאנוש (1884–1935),[2] שהפכה לאחת מחברות הבנייה הגדולות בהונגריה והקימה חברות בנות וסניפים ברחבי הונגריה ומחוצה לה בדברצן, בשופרון ובסלוניקי. אולם בנוסף, הוא עבד יחד עם איגנץ ריטר (1873–1926) עד 1919.[2] החברה בנתה מספר מבנים ציבוריים ופרטיים בבודפשט, ארמונות בתי משפט ומפעלים רבים באזורי הכפר וערי השדה. פייר היה מיוזמי בנייתן של דירות קטנות בבודפשט, וכאות הכרה בזכויותיו והישגיו מונה ל"יועץ הראשי לממשלה" ב-1927. הוא ייסד וערך את מגזין האדריכלות המאויר "מכרזים הונגריים" (Magyar Pályázatok). הוא השתתף בעריכת מספר ספרים מקצועיים והיה חבר הנהלה במספר איגודים מקצועיים של אדריכלות, בנייה ויזמות. הוא השתתף באופן פעיל גם בחיי הקהילה היהודית בהונגריה.[5]
ב-12 במאי 1904 התחתן עם ברטה דויטש בבודפשט.
הוא הובא למנוחות בבית הקברות היהודי ברחוב קוזמה.[6]
בנייניו המפורסמים
- 1904: המטה של חברת ברטו, נאג'ווארד[2]
- 1909: שני בנייני מגורים, בודפשט, רחוב פן[2]
- כנסייה קלוויניסטית, אונגוואר[2] - עבודה משותפת עם איגנץ ריטר
- בית הכנסת, סיגט[2] – עבודה משותפת עם איגנץ ריטר
- בית הכנסת, נאג'סלש[2] – עבודה משותפת עם איגנץ ריטר
- תיאטרון, אונגוואר[2] – עבודה משותפת עם איגנץ ריטר
- בית נופש, בודפשט, Hunyadi János u. 17.[2]
מבנים שנותרו בתוכניות
- בית העירייה, קאפושוואר (פרס ראשון)[2][5] – עבודה משותפת עם איגנץ ריטר
- בית הכנסת, אונגוואר (פרס שני)[2] – עבודה משותפת עם איגנץ ריטר
- מרחץ אדים ומקווה של הקהילה היהודית, מונקאץ' (פרס שני)[2]
כייזם-קַבלן
- 1912-1913: Kazinczy utcai zsinagóga és hitközségi székház, Budapest, Kazinczy u. (tervező: Löffler testvérek)[2]
- Kultúrház, Budapest, Wesselényi u. (tervező: Tauszig Béla, Róth Zsigmond)[2]
- Igazságügyi Palota, Kaposvár[2]
- református templom, Kaposvár[2]
- 1910 u.: Kereskedelmi és Iparkamara székháza, Debrecen (tervező: Spiegel-Engler)[2]
- Siketnémák Tanintézete, Debrecen (tervező: Hajós-Villányi)[2]
- Pénzügyi Palota, Debrecen (tervező: Bobula János)[2]
- lakóház, Budapest, Horváth Mihály tér 6.[2]
- lakóház, Budapest, Teleki tér 1-2.[2]
- lakóház, Budapest, Falk Miksa u. 3. (tervező: Körmendy Sándor)[2]
- nyaraló, Budapest, Gábor Áron u. 11. (tervező: Hámor István)[2]
- lakóház, Budapest, Károly körút 3.[2]
- lakóház, Budapest, Madách tér 3-4.[2]
- lakóházak, Budapest, II. János Pál pápa tér[2]
- Hazai Fésüsfonó és Szövőgyár, Budapest, Soroksári út (tervező: Quittner Ervin, majd Györgyi Dénes)[2]
- FTC Sporttribün, Budapest, Üllői út[2]
- Kőbányai Állami Főgimnázium (ma: Kőbányai Szent László Gimnázium, tervező: Lechner Ödön, Vágó József)[2]
- 1932: Horthy Miklós Közkórház (ma: Fővárosi Önkormányzat Bajcsy-Zsilinszky Kórháza, tervező: Szabolcs Ferenc, Maróthy Kálmán és Rimanóczy Gyula)[2]
- lakóház: Budapest, Őr utca 4. (Gerlóczy Gedeon-terv)[2]
- lakóház, Budapest, Pozsonyi út 3. (Vida-Nay-Strausz-terv)[2]
- lakóház, Budapest, Horánszky utca 1. (Tauszig-Róth-terv)[2]
- lakóház, Budapest, Bajza utca 8. (Fischer József-terv)[2]
- 1927-1928: Magyar Agrár és Járadékbank Rt. bérháza, Budapest, Thököly út 26. (tervezte: Münnich Aladár)[2]
- 1930-1932: a Budapesti Sertésközvágóhíd Sertésvásárcsarnoka, Budapest, Gubacsi út (tervezte: Münnich Aladár)[2]
- 1930-1932: Nagyvásártelep, Budapest, Hídépítő u. (tervezte: Münnich Aladár)[2]
- 1938-1939: Helvétia-házak, Budapest, Király u. (tervezte: Münnich Aladár, Hámor István és Martsekényi Imre)[2]
- kislakásos bérházak, Budapest, Kárpát u. 13-15-ben (tervező: Baumhorn Lipót, Horváth Antal-Schwartz Jenő, Wachtel Elemér)[2]
- kislakásos bérházak, Budapest, Üteg u. 16-20. (tervező: Quittner Ervin)[2]
- kislakásos bérházak, Budapest, Pongrác út 17. (tervező: Kappéter Géza)[2]
- kislakásos bérházak, Budapest, Kolozsvári út 39-43. (tervező: Györgyi Dénes és Padányi Gulyás Jenő)[2]
- kislakásos bérházak, Budapest, Bocskai út 43-45. (tervező: Münnich Aladár)[2]
- OTI (Országos Társadalombiztosítási Intézet) lakások, Budapest, Albertfalva (tervező: Barát Béla és Novák Ede)[2]
- kislakásos bérházak, Debrecen, Hajnal u. (tervező: Borsos József)[2]
- kislakásos bérházak, Debrecen, Kolozsi u. (tervező: Borsos József)[2]
- kislakásos bérházak, Debrecen, Szoboszlai u. (tervező: Borsos József)[2]
כמו כן, בהוראת הביטוח הלאומי ההונגרי (OTI), שופץ בית הקולנוע קורסו ברחוב ואצי, קודמו של תיאטרון פשטי של היום. הם גם היו הקבלנים של מתחם המגורים הניסיוני Napraforgó utca.[2] שורה של בתי פקידים ופועלים נבנו בפרמארטון, שאיוסנטפטר, שאיוקאזינץ, שיוקזן, טוקוד, אירקוט ופיזפה.[2]
לקריאה נוספת
- לקסיקון יהודי הונגרי. 1929.עורך פטר אויווארי. גישה מקוונת
- Kivitelezők: Fejér és Dános (napraforgoutca.hu)
- Gottdank Tibor: Dinasztiák: Fejér és Dános – sógorok, a nagy magyar építők (epiteszforum.hu, 2020. jún. 9.)
ביבליוגרפיה
- אלבום יום השנה של עיתון הייזמים, בן ה-50, 1879–1929. 50 שנה לתעשיית האמנות והבנייה ההונגרית, יומן יזמים, בודפשט, 1929
קישורים חיצוניים
הערות שוליים
- ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 109444/1898. Forrás: MNL-OL 30792. mikrofilm 887. kép 3. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 177. oldal 12. sor
- ^ 2.00 2.01 2.02 2.03 2.04 2.05 2.06 2.07 2.08 2.09 2.10 2.11 2.12 2.13 2.14 2.15 2.16 2.17 2.18 2.19 2.20 2.21 2.22 2.23 2.24 2.25 2.26 2.27 2.28 2.29 2.30 2.31 2.32 2.33 2.34 2.35 2.36 2.37 2.38 2.39 2.40 2.41 2.42 2.43 2.44 2.45 2.46 2.47 2.48 2.49 2.50 2.51 Gottdank, i. m.
- ^ Budapest VI. kerületi állami halotti anyakönyv 1831/1945.
- ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest V. kerületi polgári házassági akv. 184/1904. folyószáma alatt".
- ^ 5.0 5.1 Magyar zsidó lexikoni, i. h.
- ^ napraforgoutca.hu
38977264לאיוש פייר