לאיוש גימש

מתוך המכלול, האנציקלופדיה היהודית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

שגיאת לואה ביחידה יחידה:תבנית_מידע בשורה 261: תבנית אמן ריקה. לאיוש גימש (במקור גולדברגר,[1] בהונגרית: Gimes Lajos; מישקולץ, 29 בנובמבר 1886[2]מחנה הריכוז בוכנוולד, 23 בפברואר 1945) היה צייר יהודי-הונגרי. הוא היה צייר מוכשר ביותר, על פי כמעט כל ביקורת וביקורת בעיתון, זוכה פרסים. הציג בעשרות תערוכות בממלכת הונגריה ובחו"ל עד מותו בשואה.

ביוגרפיה

תחילת דרכו

לאיוש גימש נולד במשפחה יהודית כבנם של שמעון גימש (גולדברגר) (18541902),[3] מורה ומזכיר הקהילה היהודית במישקולץ ושל מריה פלדמן. הוא למד בבית הספר לאמנויות שימושיות בבודפשט (כיום שמו אוניברסיטת מוהולי-נאג' לאמנות ועיצוב), ולאחר מכן המשיך את לימודיו בברלין, בבריסל ובפריז. הוא הציג לראשונה בסלון הלאומי. ב-1906 השתתף בתערוכה הבינלאומית במילאנו עם ארבעה ציורים. ב-1909 התיישב בעיר הולדתו מישקולץ (כ-160 אלף תושבים היום), שם הציג שבע תערוכות אוסף עד 1927.

קריירה

הדיווחים הראשונים על פעילותו האמנותית הופיעו ב-Miskoczi Napló ב-1909. שנה לאחר מכן, הוא הציג תערוכה עצמאית, שבה - כפי שדיווח כתב העת ה"אופוזיציה" (Ellenzék) - עשרים וחמש מתוך 93 התמונות שלו שהוצגו נמכרו בימים הראשונים. התערוכות במישקולץ עקבו זו אחר זו מדי שנה עד 1927,וכולן זכו להצלחה. ביוני 1913, ה"עיתון של פשט" (Pesti Hírlap) דיווח שהוא זכה ב-500 כתרים בתחרות כרזות.

ב-1911 ערך גימש את התערוכה הראשונה שלו, של נופים, בהיכל האמנות (בודפשט) שהוא היכל התערוכות הגדול ביותר בבירת הונגריה. גימש צייר תמונות נטורליסטיות הנוטות לאימפרסיוניזם.

מלחמת העולם הראשונה

הוא גויס כחייל במלחמת העולם הראשונה בסתיו 1914 ונפצע מהר מאוד בשדה הקרב. לאחר החלמתו חזר לחזית וצייר שם כל פעם שיכול היה. בשנת 1916 ארגנה המפקדה הצבאית תערוכה בלבוב של "יצירותיהם של ציירים הנלחמים בחזית", דיווח ה-Miskoczi Napló: "התמונות של גימש עושות רושם כללי רב". לאחר מכן, אורגנה תערוכה של תמונותיו בזמן המלחמה. בגיליון ה-19 של כתב העת "תרבות הונגרית" (Magyar Kultúra) ב-1917, ניתן מעין סיכום של תמונותיו של גימש:

"נושא התמונותיו הוא כמעט אך ורק מלחמה. הוא רואה במלחמה מוטיבים עדינים, כמעט שלווים. חבריו החיילים הפשוטים מספרים סיפורים סביב המדורה, כותבים מכתבים, מנקים את נשקם, עוברים בנופים זרים, נופי רוסיה. הוא מצייר את הנופים הרחוקים דרכם הוא צועד כחייל, אבל אנחנו לא רואים דבר מהמאבקים הגדולים, החרדות והזוועות של המלחמה".

המשך פעילותו ומותו

פעילותו לא פחתה גם בשנות ה-20. הוא נכח בכל התערוכות הגדולות הן בבודפשט והן במישקולץ. גם ההכרות והפרסים גדלו. הוא היה צייר מוכשר, על פי כמעט כל ביקורת וביקורת בעיתון. הוא עבד גם בבלגיה ובגרמניה.

הוא גם יצר ציורי צבעי מים אתנוגרפיים. ב-1924 הציג תערוכה במוזיאון ארנסט וב-1928 בשוב בהיכל האמנות. ב-1933 שהה חמישה חודשים בהולנד, שם ערך שלוש תערוכות, ב: האג, חרונינגן דן בוס.[4] הוא היה חבר באומיקה - ההתאחדות הלאומית היהודית-הונגרית לחינוך ובין השנים 1939 ו-1944 הוא לא יכול היה להציג כיהודי רק בפעילות האמנות של אומיקה. הוא גורש למחנה ריכוז ב-1944.

משפחתו

אחיינו מיקלוש גימש היה עיתונאי, פוליטיקאי, מרטיר של המרד ההונגרי. אחיו מיקלוש גימש היה רופא. גיסתו לילי היידו הייתה פסיכיאטרית ופסיכואנליטיקאית.

אשתו הייתה מנהלת בית הספר למוזיקה אירמה פרויד, בתם של איגנץ פרויד ושל ברטה פירנברג, לה נישא ב-28 בדצמבר 1918 בבודפשט.[5]

פרסים והוקרה

  • פרס הקזינו של ליפוטווארוש (1925)
  • פרס מוריץ אסטרהאזי (1926)

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא לאיוש גימש בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ Az engedélyt tartalmazó BM rendelet száma/évszáma: 21146/1898. MNL-OL 30794. mikrofilm 459. kép 1. karton. Névváltoztatási kimutatások 1898. év 25. oldal 28. sor
  2. ^ "Születési bejegyzése a miskolci izraelita hitközség születési akv. 251/1886. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-24.
  3. ^ "Gimes (Goldberger) Simon halotti bejegyzése a miskolci polgári halotti akv. 326/1902. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-24.
  4. ^ Gimes Lajos sikere Hollandiában (1933. október 17.) Esti Kurir, 11. évfolyam, 236. szám, 9. o. Online elérés (Hozzáférés: 2020. január 24.)
  5. ^ "Házasságkötési bejegyzése a Budapest VI. kerületi polgári házassági akv. 1562/1918. folyószáma alatt". נבדק ב-2020-01-24.
הערך באדיבות ויקיפדיה העברית, קרדיט,
רשימת התורמים
רישיון cc-by-sa 3.0

35922637לאיוש גימש