לאורה באסי
| ענף מדעי | |
|---|---|
| מקום מגורים |
 מדינת האפיפיור |
לאורה מריה קתרינה באסי (באיטלקית: Laura Maria Caterina Bassi; 31 באוקטובר 1711 – 20 בפברואר 1778) הייתה מדענית איטלקיה, האישה הראשונה בעולם שזכתה במשרה אוניברסיטאית בתחום המדעים. היא קיבלה תואר דוקטור במאי 1732, שהיה התואר האקדמי השלישי בלבד שהוענק מעולם לאשה על ידי אוניברסיטה אירופאית. היא הייתה האישה הראשונה שכיהנה כפרופסור לפיזיקה באוניברסיטה אירופאית, והראשונה לה הוצעה משרת הוראה באוניברסיטה באירופה.
ביוגרפיה
באסי נולדה בבולוניה למשפחה אמידה בשלהי 1711 (לתאריך הלידה המדויק שלה נתונות גרסאות אחדות, שונות מעט זו מזו). אביה, שהיה עורך דין, דאג לחינוכה באמצעות מורים פרטיים החל מגיל חמש. מגיל 13 עד גיל 20 למדה אצל גאטאנו טאקוני, רופא המשפחה ופרופסור באוניברסיטה בתחומי הביולוגיה והרפואה. בזמן זה לכדה את תשומת לבו של הקרדינל פרוספרו למברטיני, שעודד את עבודתה המדעית.
ב-17 באפריל 1732 התקיים אירוע ההגנה על התואר, ובמאי 1732 הוענק לה תואר דוקטור. ההגנה על התואר, טקס הענקת הדוקטורט וההרצאה הראשונה שהעבירה בבולוניה התקיימו בפאלאצו פבליקו, מבנה ממשל מרכזי. לאירועים אלה הוענקה חשיבות מיוחדת כאשר נכחו בהם "לא רק סטודנטים וסגל האוניברסיטה, אלא כובדו בנוכחותם של פוליטיקאים ואנשי דת בכירים מבולוניה, מהלגט האפיפיורי ולגט המשנה, הארכיבישוף של בולוניה, הגונפלונייר, זקני העיר, סנאטורים ומגיסטראטים, בנוסף נכחו בהם כל הגבירות של בולוניה והאצולה". נכבדי הקהילה של בולוניה הגיעו על מנת להתוודע להישגיה של באסי שזכתה בתואר הנכסף.
באוקטובר 1732, והיא בת 21 בלבד, מונתה לפרופסור לאנטומיה באוניברסיטת בולוניה, באותה שנה נבחרה לאקדמיה של המכון למדעים ובשנה שלאחריה זכתה בתואר פרופסור לפילוסופיה. באסי הייתה לאשה השנייה באירופה שקיבלה תואר אוניברסיטאי, כשהקדימה אותה רק אלנה קורנרו פיסקופיה שזכתה בתואר ב-1678 - 54 שנים קודם לכן. עם זאת בשנותיה הראשונות באוניברסיטה הוגבלה למתן הרצאות ספורות ואקראיות.
כדמות פוליטית הסנאט ציפה מבאסי להפגין נוכחות באירועים שונים. קרנבל האנטומיה, אירוע שכלל ניתוחים פומביים שהיה פתוח לקהל הרחב, היה אירוע בו ציפו ממנה להיות נוכחת מפני שנחשב באותה עת לאירוע מרכזי בחיים הציבוריים באוניברסיטה - אשר עורר את התעניינותם של מבקרים רבים זרים וחברי הקהילה המקומית. החל מ-1734 החלה באסי לבקר בקרנבל האנטומיה מדי שנה.
ב-1738 התחתנה באסי עם ג'וספה וראטי, דוקטור בפילוסופיה וברפואה, אותו הכירה באוניברסיטה. לזוג נולדו שמונה ילדים (ולפי גרסה אחרת: 12 ילדים), אך בדומה למשפחות רבות באותה תקופה רק חמישה מהם שרדו את גיל הילדות. בשל הזמן שהקדישה לטפל בילדים בבית, החלה להרצות מביתה על בסיס קבוע והגישה בקשה (שנענתה בחיוב) לאוניברסיטה להרחיב את תחומי אחריותה, ולהגדיל את משכורתה על מנת שתוכל לרכוש את הציוד המדעי הנדרש לה בכוחות עצמה.
אחד מהפטרונים המרכזיים שלה היה הקרדינל לורנצו למברטיני, שלימים נתמנה לאפיפיור בנדיקטוס הארבעה עשר, ועודד את עבודתה המדעית. הוא תמך בעקביות באוניברסיטת בולוניה והתערב לטובתה כאשר חברים אחרים במוסד ניסו להפריד בין באסי לבין שאר הפרופסורים. כאפיפיור הוא נחשב לליברלי, דגל בהפחתת הצנזורה וההגבלות על המחקר המדעי, מהם סבל גלילאו בזמנו, והוא תמך בנשים שבחרו ללמוד לימודי השכלה רחבה ומדעית, בהן מריה גאטנה אנייזי.
באסי התעניינה בעיקר בפיזיקה הניוטונית והעבירה קורסים בנושא במשך 28 שנים. היא הייתה אחת מהדמויות המרכזיות שהפיצו את רעיונותיו של ניוטון על פיזיקה ועל הפילוסופיה של הטבע באיטליה. באסי ערכה גם ניסויים משלה בכל תחומי הפיזיקה. על מנת ללמד את הפיזיקה הניוטונית ותורת החשמל של פרנקלין, נושאים שלא היו במוקד תוכנית הלימודים האוניברסיטאית באותה עת, העבירה באסי שיעורים פרטיים. במשך חייה היא חיברה 28 מאמרים, רובם בנושאי פיזיקה והידראוליקה. עם זאת היא לא כתבה ספרים והוציאה לאור רק ארבעה מהמאמרים שחיברה.
על אף שהותירה מאחוריה רק מספר מוגבל מעבודותיה המדעיות, חלק ניכר מהשפעתה המדעית מתבטא במכותביה הרבים שכללו אישים מפורסמים מרחבי אירופה, בהם הפילוסוף הצרפתי וולטר, פרנססקו אלגרוטי, הפיזיקאי רוג'ר בוסקוביץ', חוקר הטבע שארל בונה, ז'אן-אנטואן נולט, המשפטן האיטלקי צ'זארה בקאריה, האסטרונום פאולו פריזי והפיזיקאי אלסנדרו וולטה (ממציא הסוללה החשמלית). וולטר כתב לה פעם: "בלונדון אין באסי, והייתי הרבה יותר שמח להתקבל לאקדמיה שלך בבולוניה מאשר לזו האנגלית, על אף שיצא ממנה ניוטון". פרנססקו אלגרוטי חיבר מספר פואמות המתייחסות לטקסי קבלת התואר שלה.
אחד מקרובי משפחתה היה לאדזרו ספלנצאני, הוא החל ללמוד משפטים באוניברסיטת בולוניה, אך ויתר על לימודים אלה לאחר זמן קצר ועבר ללמוד מדעים. חושבים כי משיכתו לתחום המדעי קשורה להשפעתה. הוא למד איתה פילוסופיה ומתמטיקה. לימים הפך ספלנצאני אחד מאבות המיקרוביולוגיה, ותרם רבות להפרכת תאוריית הבריאה הספונטנית.
ב-1745 ייסד למברטיני (האפיפיור בנדיקטוס ה-14) קבוצת עלית של 25 מלומדים שנודעו כבנדטיני ("בנדיקטים", על שמו). באסי לחצה להיכלל בקבוצה זו. אך בקשתה עוררה תגובות מעורבות בקרב שאר המלומדים. בסופו של דבר בנדיקטוס אכן מינה אותה – האשה היחידה בקבוצה.
בין 1746 ל-1777 היא העבירה דיסרטציה רשמית אחת מדי שנה. ב-1749 הציגה דיסרטציה על בעיית הגרביטציה.
במהלך שנות ה-60 באסי ובעלה עבדו ביחד על מחקר ניסויי בחשמל. מחקר זה עורר עניין באירופה ומשך סטודנטים מוכשרים כאבה נולט (Jean-Antoine Nollet, מגלה תהליך האוסמוזה) ואחרים להגיע לבולוניה וללמוד את תורת החשמל.
באסי נבחרה לחברה באגודות ספרותיות רבות וניהלה התכתבות ענפה עם האישים המפורסמים של התקופה. היא הכירה היטב הן את הספרות הקלאסית והן את מיטב הספרות של צרפת ואיטליה באותה תקופה.
ב-1776, בגיל 65, נתמנתה באסי לפרופסור ראשי בתחום הפיזיקה הניסויית על ידי המכון למדעים של בולוניה, כאשר בעלה שימש לה כעוזר מחקר והוראה. שנתיים לאחר מכן מתה, לאחר קריירה ממושכת ופורייה בתחום הפיזיקה, כשהיא מכשירה את הקרקע במידה רבה לנשים בחוגים האקדמיים.
עבודותיה
באסי פרסמה רק ארבע עבודות מחקר (בלטינית) במשך חייה:
- Miscellena, 1732. The international Center for the History of Universities and Science (CIS), University of Bologna
- de aeris compression (1745)
- de problemate quodam hydrometrico and de problemate quodam mechanico (1757)
- de immixto fluidis aere (1792)
הנצחה
לאחר מותה הוכן פסל שיש בדמותה שהוצב מעל חדר הימאים במכון.
מכתש בקוטר 31 ק"מ בנוגה נושא את שמה. כמו כן יחד קרויים על שמה בית ספר תיכון ורחוב בבולוניה.
ב-17 באפריל 2021 פרסם מנוע החיפוש של גוגל, דודל המנציח את פועלה.
קישורים חיצוניים
- לאורה באסי, באתר MacTutor (באנגלית)
- לאורה באסי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- הסבר על ה"דודל" (שרבוט גוגל) שפרסמה גוגל לציון הישגיה של לאורה באסי, באתר מנוע החיפוש "גוגל" (באנגלית)
31199026לאורה באסי